עריכת הדף "
מנחת חינוך/רפ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''שנתחללו. ''' יבואר אי"ה לקמן באיזה חילול חייב מב"ש ובאיזה חילול חייב מלקות לחוד ומ"ש הרהמ"ח חייב מב"ש בזר ואם התרו בו למלקות חייב מלקות כמבואר בר"מ וז"פ. והנה הרהמ"ח לא ביאר דין זר האוכל תרומה בשוגג ודינים אלו מבוארים בר"מ פ"י מהלכות הנ"ל ואכתוב בקיצור קצת דינים. זר האוכל תרומה או ת"מ או חלה או ביכורים בשוגג אפילו הזיד בלאו אם שגג במיתה חייב קו"ח ואינו חייב עד שיאכל או ישתה בכזית ואפילו אין ש"פ ואם אכל וחזר ואכל אם לא שהה בכא"פ מצטרף לכזית וכן אם שתה כזית חייב קרן וחומש ואם שתה וחזר ושתה לדעת הר"מ יותר משתיית רביעית אין מצטרף ולהראב"ד גם בשתיה דינו בכא"פ והדברים ארוכים ואין כאן מקומו. ותרומה וחביריו מצטרפין לכזית וא' תרומה טהורה וא' תרומה טמאה חייב קו"ח וגם הסך בשמן של תרומה חייב קו"ח וא' האוכל דבר שדרכו לאכול או השותה דבר שדרכו לשתות והסך דבר שדרכו לסוך חייב קו"ח ועמ"ש לעיל שיעור סיכה בכמה. וזה נ"ל פשוט דהסך עצמו דא"ח מיתה בסך אם הזיד שידע שהוא תרומה ואסורה בסיכה הוי מזיד גמור ואינו חייב חומש ואין סברא לומר אם שגג בשעת סיכה ולא ידע חיוב מיתה בתרומה באוכל ושותה יהי' נחשב שוגג זה אין סברא כלל כיון דע"ז אין חייב כלל מיתה ל"ש שגג במיתה ע"כ צ"ל שישגוג בגוף הדבר. והנה כ' לעיל דעת התוס' דסיכה אינו אלא מדרבנן ומה דדרשינן ולא יחללו לרבות הסך הוא אסמכתא והחומש אינו אלא מדרבנן אבל דעת הר"מ נראה דהוא אסור מן התורה וכ"נ דעת מהר"ם ב"ח בתוס' יה"כ. והנה לכאורה צ"ע לפ"ז דמבואר בפ' כ"ג בשבת רבא סובר מיתה במקום כרת קאי וחומש במקום קרבן ומבואר שם דשבוע' ביטוי חידוש דחייב קרבן במקום לאו וכבר הבאתי בשם השעה"מ דמכאן יצא להר"מ דאף על תרומה טמאה חייב הזר מיתה מדחזינן דחייב חומש כמבואר במשנה ואי לא הי' חייב מיתה לא הי' חייב בשוגג חומש דקאי במקום קרבן ע"ש ולפמ"ש דלדעת הר"מ סיכה אסורה מן התורה אבל אין בה חיוב מיתה ולא מלקות אם כן בשוגג היאך חייב חומש וחזינן דהתורה ריבתה לחייב חומש אף דליכא חיוב מיתה במזיד ובאמת ששם מבואר דשבועת ביטוי חידוש הוא ולקמן אי"ה נאריך בזה גם בדברי הפר"ד בדרך מצותיך. והנה האוכל בשוגג צריך לשלם הקו"ח חולין מתוקנים לא במעות והתשלומין נעשין תרומה לכ"ד והאוכל התשלומין אף אם אכל החומש חייב קו"ח כתרומה לכ"ד (ודעת הר"מ הח"י דאף אם אכל במזיד צריך לשלם חולין מתוקנים ולא מעות רק דאין התשלומין נעשין קודש ובמ"ל כתב שלא ידע מהיכן יצא לר"מ זה והראשונים ס"ל דרק בשוגג צריך לשלם חולין מתוקנים ע"ש) וכל המשלם קו"ח אם רצה הכהן למחול התשלומין א"י למחול ואם אכל ס' תרומה א"צ לשלם לכהן אבל צריך להפריש הקו"ח משום כפרה ומוכרו לכהן ע"ש במ"ל הי"ד ד"ה שתי קופות וד"ז דצריך להפריש משום כפרה הוא בתוס' יבמות דצ"ט וע"ש במ"ל ובהלכה א' מביא המ"ל בשם הת"כ פלוגתא ר"מ סובר דתיכף מעת הפרשה התשלומין לא נעשים תרומה רק משעת נתינה לכהן וראב"ש סובר דתיכף מעת הפרשה נעשים התשלומין תרומה ובר"מ אינו מבואר דין זה אימתי נעשים התשלומין תרומה ונראה דהלכה כראב"ש נגד ר"מ אם כן התשלומין נעשים תיכף תרומה וכ"נ מדהתו"ס שכתבנו דעיקר הכפרה הוא הפרשה אם כן תיכף נעשים קודש. וראיתי להר"ש פ"ו דתרומות הביא ברייתא זו בשם הירושלמי ג"כ ומבואר שם דרבי סובר דמתנתו מקדשתו ואין הפרשתו מקדשתו וראב"ש סובר דהפרשתו מקדשתו אם כן נראה דהלכה כר' מחבירו אם כן אין הפרשתו מקדשתו ואין הירושלמי ת"י ואפשר הוא ט"ס בר"ש. ומבואר במשנה דתרומות ור"מ שם דבת כהן הנשאת לישראל דדינה כזרה ואפילו נשאת לפסול שלא תחזור להכשר תרומה בשום פעם מכל מקום אם אכלה בשוגג אינה משלמת את החומש והוא במשנה ב' פ"ז דתרומות והובאה משנה זו בכריתות דף ו' ע"ב ומבואר שם דזר כתיב ובעינן זר מעיקרא ע"ש. '''והנה ''' במשנה פ"ח מבואר דהאשה שהיתה אוכלת בתרומה או עבד ובאו עדים שמת בעלה או שמכרו רבו לישראל או נשתחרר וכן כהן כו' ונודע שהוא בן גרושה כו' ר"י פוטר מחומש וע"ש ברע"ב והוא ביבמות דל"ד ופסחים פכ"צ דדוקא בתרומה בע"פ דזמן בהול אבל בלאו הכי חייבים חומש דטעה בדבר מצוה לר"י אם אין זמן בהול ע"ש. ולכאורה קשה למה יתחייבו כלל בחומש אפילו לאחר שנתוודע להם אם אכלו בשוגג למה יתחייבו חומש הא לאו זרים מעיקרא הם דהא אכלו תרומה בעודם תחת בעלים. ונ"פ דהתורה הקפידה על זר וזר גבי תרומה היינו שאינו זרע אהרן הכהן ומכל מקום גלי התורה דקנין כספו של כהן אוכל ג"כ מכל מקום הוי בכלל שם זר רק דהוא גזירת הכתוב דאוכל מטעם קנין כספו של כהן אם כן בב"כ הנשאת לישראל או לפסולים אין חייבים בחומש דצ"ל זר מעיקרא והנהו היו אוכלים בתרומה ולא היו זרים כי הם זרע אהרן אבל זרה או עבד דהם אוכלים מחמת הבעלים שלהם אפילו העבד הנולד אצל האדון או אשה שנתקדשה לכהן בעודה במעי אמה לשיטת הר"מ דמקודשת מכל מקום כיון דמת הבעל או האדון אף שאכלו בתרומה עתה הם זרים והוי ג"כ זרים מעיקרא כי אינם בני אהרן רק מטעם קנין כספו אבל שם בכריתות גבי מלך וכה"ג ניחא דקודם שנמשחו לאו זרים הם כי שם זר שאינו מלך וכה"ג אם כן קודם היו כל ישראל ראויים וגם הכהנים היו ראויים והראי' דנמשח להיות מלך וכה"ג אך עתה א"צ שמן המשחה הוי זר ע"כ אינו חייב לדברי חכמים כי לא הוי זר מעיקרא. ולכאורה מנ"ל זה אפשר באמת היינו טעמא דר"י דפוטר כיון דלאו זרים מעיקר' נינהו וכ"מ לכאורה מיבמות ופסחים דמקשה על ר"י דמחייב באין זמנו בהול מסיפא דמתניתין מנודע שהוא ב"ג וב"ח למה פוטר ר"י ומוקי לה מה"ט בע"פ דזמנו בהול ובפסחים מתרץ הש"ס עוד תי' דאכילת תרומה איקרי עבודה ואפילו חלל פטור דעבודתו כשרה מטעם ברך ה' חילו כו' אפילו חללים שבו ולמה לא מקשה מרישא מאשה שמת בעלה או נשתחרר העבד למה פוטר ר"י אף דטעה בדבר מצוה וע"ז ג"כ שייך התי' דע"פ ואדרבא קשה לתי' השני בגמ' מחמת דאיקרי עבודה וחלל כשר אם כן אכתי קשה למה פוטר ר"י ברישא דלא שייך זה ע"כ אפ"ל דמרישא באמת ל"ק כי זה טעמא דר"י כי לאו זרים מעיקרא אבל מסיפא דבגו"ח דלמפרע זר הוא מזה מקשה למה פוטר ר"י ומשני בע"פ עסקינן או מחמת דאיקרי עבודה וחלל כשר. אך אם טעמו של ר"י כן אם כן מ"ט דר"א דמחייב באשה שמת בעלה דתוכל לחזור להכשר תרומה דתנשא לכהן ובכה"ג אף ר"מ במשנה לעיל פוטר אף דהוי זרה לדעתו אף על פי שאינו זר מעיקרו מכל מקום כיון דתוכל לחזור להכשירו לא הוי זרה אם כן ר"א כמאן ס"ל דמחייב. ז"א אפשר דטעמא דר"א כסברא דילן דזה הוא בכלל זר דמעיקרא דתמיד הם זרים כמ"ש לעיל ובסברא זו פליגי ר"א ור"י והלכה כר"י אם כן אפשר באמת בת ישראל הנשואה לכהן ומת הבעל או עבד ונשתחרר יהיו פטורים מחומש כיון דאכלו כבר. אך באמת מל' הר"מ בפי' המשנה פ"ח ולשון הרע"ב דבמשנה כייל אמרו מת בעלך ומכרו רבו וגם נודע שהוא בגו"ח ובכולם מבואר דר"י פוטר ופי' הר"מ והרע"ב דבע"פ מסקינן מבואר להדיא אם אינו ע"פ חייבים אף לר"י אף על פי דאכלו כבר. (וקצ"ע על הר"מ והרע"ב למה לא הביאו גם האוקימתא אחריתי דאיקרי עבודה הן אמת דהם רוצים ליתן טעם על כל דיני המשנה וברישא ליכא טעם זה ע"כ נתנו טעם הכולל ואפשר הר"מ לשיטתו בהב"מ פ"ו דחלל אף לאחר שנודע עבודתו כשרה אם כן מאי טעם המשנה שנקט ונודע שהוא ב"ג וב"ח הו"ל למנקט דכהן חלל אינו חייב חומש דעבודתו כשרה ע"כ לא פסק הר"מ כתי' זה דתרומה איקרי עבודה). אם כן אף בדין המשנה שאכל קודם שנודע יהא חייב ע"כ מוקי לה בע"פ וביבמות נמי אינו מבואר רק התי' הראשון נראה ג"כ דחילוק בין תרומה לעבודה. הן אמת שהר"מ בספרו היד פ"י הי"ב יש לו שיטה אחרת בפי' המשנה הזאת וז"ל האשה שאכלה תרומה ואמרו לה מת בעליך כו' וכן העבד כו' וכן כהן שנודע לו שהוא ב"ג וב"ח משלם את הקרן ואינו משלם את החומש ואם היתה תרומת חמץ בע"פ פטור אף מן הקרן אם כן לדעתו מה דהש"ס מוקי לה בע"פ כדי לפטור אף מן הקרן אבל בחומש בכ"ע פטור. ולכאורה מאיזה טעם הוא. ואפ"ל כסברא הנ"ל דחומש לא מחייב מחמת שאינם כזרים כיון שאכלו בהיתר אך מ"ש ונמצא ב"ג וב"ח צ"ע אף דאכל בהיתר כיון שנקרא עבודה ועבודתו כשרה כתי' הש"ס מכל מקום לשיטתו בהב"מ לא יהי' חייב לשלם את החומש בשום פעם אף דנודע כי הוא סובר שם דעבודתו כשרה אף אחר שנודע וע"ש בכ"מ ודבריו צ"ע לפ"ד בסוף דבריו שכתב כיון דאכילת תרומה איקרי עבודה ורחמנא אכשרי' בדיעבד קודם שנודע וכבר עמד ע"ז השעה"מ הב"מ שם דהא הר"מ ז"ל מכשיר אף אחר שנודע ע"ש שפלפל באורך. אך לשיטת הר"מ צ"ע מאי מקשה הש"ס מהך הא אין זמנו בהול ופטור כיון דלדידי' בכ"ע א"ח חומש מחמת איזה טעם ועל הקרן למה לא יתחייב ועי"ש בכ"מ ואיני מבין ענינים אלו עדי יאיר עיני השי"ת. והנה כבר כתבתי לעיל דאם נתחלל התרומה כגון שאכל א' או סך דלשיטת התוס' אין חילוק בין נתחלל בהיתר כגון שאכלו כהן או סך בו כהן או נתחלל באיסור כגון שסך בו או אכלו זר מכל מקום נתחלל התרומה ואין הזר חייב עליה אח"כ. ויש שיטות דוקא נתחלל בהיתר אבל לא בנתחלל באיסור עיין לעיל באריכות ועיין בכריתות ד"ז ע"א תוס' עה"ג ד"ה מנין נראה קצת שטעם דאין הזר חייב לאחר חילול דהו"ל כמו שאחז"ל אין לך דבר שנעשית מצותו ומועלין בו ע"ש אם כן נראה דוקא אם נתחלל בהיתר דנעשה מצותו אבל אם נתחלל באיסור לא מיקרי נעש' מצותו וצ"ע. וער"מ שם דמשלם רק הקרן לחוד הוא מטעם גזל כמו כל גזלה וא"כ פמש"פ במזיד דינו לענין השבון כמו כל גזל פמש"פ וכבר ביארנו לעיל. ומבואר בר"מ פ"י מהש"ס דאם אכל תרומה שלא כדרך אכילתו א"ח בחומש וע' פי"א ה' כ"ו דאם גחין בפיו ואכל תרומה מן המחובר לקרקע בטלה דעתי' והוי שלכד"א וא"ח מיתה במזיד ולא חומש בשוגג והוא מהש"ס מנחות דף ע' וכבר כתבתי בח"ז דל"ד תרומה אלא ה"ה שאר איסורים כגון חדש או ערל' כיון דמבואר בש"ס דבטלה דעתו והוי שלכד"א אבל האיסורים שחייבים עליהם אף שלכד"א כגון כה"כ בודאי חייבים אף אם גחין ואכל כנלע"ד פשוט וברור בעזה"י. '''והנה ''' במ"ש לעיל הפלוגתא אי הפרשת התשלומין מקדשתו או נתינתו לכהן מצאתי בס' שנות אליהו להגאון מווילנא פ"ו דתרומות מ"א מביא ג"כ ברייתא זו וגרס ג"כ דרבי סובר דנתינתו מקדשתו וראב"ש סובר הפרשתו מקדשתו אם כן נראה דהלכה כרבי מחבירו ולכאורה אם נאמר דהפרשה אינו מקדש התשלומין אם כן א"י מאי הדין המבואר במס' הנ"ל ובר"מ פ"י הט"ז דאם בת ישראל אכלה תרומה בשוגג ואח"ז נשאת לכהן משלמת קו"ח לעצמה כיון דהיא עתה כהנת אם כן גבה ל"ש נתינה רק מפרשתן אם כן לרבי אינו קדוש התשלומין בכה"ג ובאמת לא ראיתי בזה חילוק. וי"ל כיון דל"ש בזה נתינה לכהן אם כן אף רבי מודה דהפרשה מקדשתו ולא פליג רק היכי דשייך נתינה לכהן אינו קודש עד שיתן לכהן. והנה מבואר בס' הנ"ל דזה שפסקינן אם בא כהן למחול אינו מוחל הוא דוקא קודם הפרשה ולאחר הפרשה תלוי בפלוגתא הנ"ל אי הפרשה או נתינה מקדשתו וכוונתו נראה דאי אמרינן הפרשה מקדשתו ע"כ עיקר הכפרה תלוי בהפרשה ואח"כ אין עליו אלא זיקת ממון דהיינו נתינה לכהן אם כן יכול למחול אבל למ"ד נתינה מקדשתה אם כן תלוי הכפרה בנתינה לכהן אם כן אף לאחר הפרשה לא מועיל מחילה כמו קודם הפרשה. ולפי זה צל"ע מאוד אהא דמבואר במשנה יבמות צ"ט ע"ב דהגדילו התערובות כגון ילד כהן ועבד שנתערבו ואח"כ הגדילו ושחררו זא"ז אין משלמין קו"ח וכ' שם התוס' דצריכין להפריש מספק והבאנו לעיל ובכתובות ד"ל ע"ב ד"ה זר שאכל תרומה באו דבריהם באריכות ובסה"ד הקשו ממשנה דיבמות אמאי לא ישלמו קו"ח הא הוא משום כפרה ותירצו דודאי חייבים להפריש אבל אין נותנים לכהן וכתבו דלפ"ז צ"ל דהכפרה תליא בהפרשה והא דכהן א"י למחול היינו לענין שא"צ להפריש אבל לאחר הפרשה יכול הכהן למחול ולפמ"ש הגאון הנ"ל אם כן ז"א אלא אליבא דמ"ד הפרשתו מקדשתו אבל לרבי או לגירסא שהבאנו דר"מ ס"ל דנתינתו מקדשתו א"י למחול אם כן עיקר הקפידה תלוי בנתינה לכהן אם כן אמאי מבואר במשנה דאין משלמין קו"ח הא לרבי דהלכתא כוותי' הכפרה תלוי עד נתינתו לכהן וכן אפילו לר"מ הא סתם משנה ר"מ היא אם כן אמאי אינו משלם מס' קו"ח על כל פנים מדסתם לן התנא המשנה כראב"ש דהפרשה מקדשתו אם כן הלכתא כסתם משנה דסתם במתניתין ומחלוקת בבריי' הל' כסתם במשנ' ובפרט לפי הגירסא בבריי' רבי סובר נתינה מקדשתו אם כן רבי סתם במשנה דלא כוותי' אם כן בודאי הלכה כסתם. (ועי' בס' תורת חסד כלל יו"ד פלפול ארוך היכי דסתם במשנה ומחלוקת בברייתא רבי וחביריו וסתם משנה כר' אין ראי' דהל' כסתם כיון דרבי סתם כדברי עצמו ויש חולקין אבל בנ"ד דרבי סתם לן כראב"ש בודאי הלכה כסתם) וכן אפילו הגירסא בבריי' ר"מ כיון דרבי סתם [דלא] כוותי' הל' כסתם אם כן נראה דפסקינן הפרשתו מקדשתו וכאן אין לו' כסברתינו הנ"ל כיון דא"צ ליתן לכהן מחמת ספק וכ"ה דל"ש נתינה לכהן לכ"ע הפרשה מקדשתו ז"א דכאן שייך ג"כ נתינה לכהן כיון דתליא בנתינה לכהן הוי ספק כפרה וממילא דצריך ליתנו לכהן דהא דא"צ ליתנו לכהן כיון דהפרשה מקדש ונתכפר אבל אי אמרינן הנתינה לכהן מקדש אם כן צריך ליתן לכהן מס' וז"פ ועוד בספק כיון דע"צ זה שהוא כהן א"צ או שהוא חולין א"צ רק דכל עיקר הפרשתו שמא אינו כהן ועל צד זה ממילא צריך ליתן לכהן אם כן כ"ז דאינו נותן לכהן למ"ד זה לא נתקדש וזה ג"כ פשוט וקצרתי במובן. הכלל נראה מהמשנה דסתם לן תנא דהפרשתו מקדשתו ובר"מ כבר כ' דאין הכרע וצ"ע. ויש לי עוד הרהורי דברים במצוה זאת אך הפסקתי באמצע יותר מד' שבועות מוכרח אני לקצר ואי"ה אשנה פ"ז. ומהמשנה שכתבתי דפטור מקו"ח נראה דעבד שנשתחרר חייב בקו"ח ולא אמרינן שכבר אכל עכצ"ל כסברתינו הנ"ל דבזה ל"ש שכבר אכל וכ"ז צ"ע. והנה במ"ש לעיל הא דמשלמת לעצמה שהוא קדוש כיון דל"ש נתינה לכהן כו' נתיישבתי דאדרבא מכאן מוכח נמי דהתנא סתם לן דהפרשה מקדש וא"כ לאחר הפרשה אינו אלא זיקת ממון ע"כ פטורה מליתן כיון שהיא בעצמה כהנת אבל אי נימא דהכפרה תלוי בנתינה כמו בתערובות אף דהוא ס' מכל מקום מחמת ס' כפרה ע"כ צריך ליתן לכהן אם כן ה"נ אי הוי אמרינן דתליא בנתינה בודאי הו"ל ליתן לכהן אחר אך כיון דתליא בהפרשה אם כן נתכפרה בהפרשה וא"צ ליתן כנלע"ד פשוט. והנה באוכל תרומה במזיד מבואר במשנה ובר"מ דמשל' קרן וער"מ פ"ו דאם התרו בו למלקות אין משלם דקלב"מ ובמ"ל תמה עליו מכתובות דהשמיט דוקא אי תחב לי' חבירו ויכול לאהדורי ע"י הדחק דאל"ה מכי אגבי' חייב בתשלומין ובאים כ"א בפ"ע וחייב מלקות ותשלומין ע"ש בכתובות פא"נ. והנה האוכל תרומה בשוגג מבואר בר"מ פ"י דאפילו הזיד בלאו רק שגג במיתה חייב קו"ח. ולכאורה אם התרו בו למלקות יהי' פטור מקו"ח דבאי' כא' ול"ש כאן מדאגבי' קני' וחייב בתשלומין דהא אפילו באוכל תרומה דידי' מחויב לשלם קו"ח ואינו חייב אלא על האכילה לא מטעם גזילה עיין בהפלאה לכתובות שם אך בתוס' מבואר שם דאינו פוטר כי הוא כפרה ול"ש קלב"מ אך באמת התוס' מיירי לענין חייבי מיתות שוגגין אף על פי דפטור מתשלומין כאן שהוא משום כפרה אינו פוטר ואפ"ל דגם במזיד דחייב מלקות מכל מקום במיעוט כזה דהוי כפרה עבדינן תרתי כמבואר בשבת דהזיד על הכלי ושגג באוכלים חייב סקילה וחטאת דאינו פוטר את החטאת כיון דהיא לכפרה ועתו"ס פסחים כ"ט ד"ה ר' נחוני' ובד"ה מאן י"א ומבואר שם אף דעבדינן החומרא כגון לרנבה"ק מכל מקום אינו פוטר כיון דכפר' היא וער"ש פ"ז דחה האי סברא דהיא כפרה רק מביא בשם הירושלמי דהוא גזירת הכתוב כמו עדים זוממין דגלי רחמנא דמשלמין וכן כאן הכל הי' בכלל זר ויצא מן הכלל אם אכל בשוגג חייב בתשלומין אם כן אפשר כמו עדים זוממין וחובל בחבירו כיון דגילתה התורה דמשלם ממילא אינו לוקה ואפילו אם יש עוד לאו אחר כגון שאכל ביה"כ והתרו בו ג"כ למלקות משום יה"כ אינו לוקה מחמת דהתורה ריבתה לתשלומין כמו בחובל בחבירו ביה"כ לדעת הר"מ פ"ד מה' חובל ומזיק וכתבתי זה בלא עיון ורק למזכרת. הכלל אם נאמר מטעם כפרה אם כן בהתרו בו למלקות חייב מלקות ותשלומין כמו הזיד בכלי ואם נאמר דגלי קרא תשלומין אם כן אינו לוקה כמו ע"ז וחובל בחבירו וצ"ע ואי"ה אשנה פ"ז: {{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}} {{שולי הגליון}} [[קטגוריה:מנחת חינוך]]
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף