עריכת הדף "מזרחי/ויקרא/ה" (פסקה)

== טו ==

'''כי תמעל מעל אין מעילה בכל מקום אלא שנוי וכן הוא אומר וימעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחרי אלהי עמי הארץ וכה"א בסוטה ומעלה בו מעל. ''' בת"כ ומייתי לה במסכת מעילה בפ' הנהנ' והכי פירושא אין מעילה זו האמורה בקדשים אלא שינוי ששינה אותו מקדש לחול וכה"א וימעלו באלהי אבותיהם ויזנו אחר אלהי עמי הארץ ששינו עבודת הבורא בעבודת עבודת כוכבים וכן הוא אומר בסוטה ומעלה בו מעל ששינת' שכיבת בעלה בשכיבת בועלה אף כאן ששינה קדשי מקדש לחול שכיון ששינה ההקדש מקדש לחול אף על פי שלא נהנה מן ההקדש מעל כגון אם לקח הגזבר מעות של הקדש ונתנן לחבירו והלך חבירו והוציאן מרשות ההקדש לרשות ההדיוט הוא מעל אף על פי שלא נהנה וחבירו לא מעל כדתנן במעילה בפרק הנהנ' נטל אבן או קורה על הקדש הרי זה לא מעל נתנה לחבירו הוא מעל וחבירו לא מעל ומקשה בגמר' מאי שנא הוא ומ"ש חבירו פי' כמו כשנתנה לחבירו מעל משום שינוי רשות כך כשנטלה לעצמו יהא מועל משום שינוי רשות שהרי הוציאם מרשות של קדש והביאה ברשותו ואוקמה שמואל בגיזבר המסורות לו ההקדשות בידו שכיון שהוא גזבר ושומר ההקדשות אינו מועל בנטילתו מפני שרשותו רשות ההקדש הוא אבל כשנתנן לחבירו והוציאן מרשות ההקדש לרשות ההדיוט הוא מועל אף על פי שלא נהנה אבל אם לא היה גזבר מכי נטל פרוטה של הקדש והביאה בביתו איכא שינוי רשות ואע"פ שלא נתנה לחבירו מעל ואע"פ שהמעילה האמורה גבי אשם גזלות אינו רצה לומר ששינה אותו מרשות לרשות שהרי הכופר חוב לחבירו או הכובש שכר שכירו מביא אשם אף על פי שלא שינה אותו מרשות לרשות מכל מקום המעילה האמורה כאן גבי קדשים אינה אלא שינוי מקדש לחול ולכן הגירסא הנכונה לוה היא כפי הנוסחאות שבידנו בתורת כהנים ובמעילה פרק הנהנה שכתוב בם אין מעילה אלא שינוי שפירושו אין מעילה זו אלא שינוי דומיא דאין נא אלא לשון בקשה אין פגיעה אלא תפלה אין עמידה אלא תפלה אין שיחה אלא תפלה שפירושם אין נא האמור כאן אין פגיעה האמור כאן אין עמידה האמור כאן אין שיחה האמורה כאן לא כמו הנוסחא שבפירוש רש"י על החומש אין מעילה בכל מקום אלא שינוי שהרי מצינו מעילה שאינו לשון שינוי וכל זה לפירוש רבינו ישעיה הראשון והראב"ד ז"ל אבל לפירוש הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה אינו כן: 

'''וחטאה בשגגה מקדשי ה' שנהנה מן ההקדש. ''' דילפינן חטא חטא ג"ש מתרומה נאמר כאן וחטאה ונאמר בתרומה ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו מה חטא האמור בתרומה שנהנה בה כדכתיב ואיש כי יאכל קדש בשגגה שהוא נהנה באכילתה אף חטא האמור כאן שנהנה מן ההקדש כדתניא בת"כ ומייתי לה בשמעתא קמייתא דתמורה ומיירי בשלא שינה ההקדש מרשותו לרשות ההדיוט כדתנן במעילה בפרק הנהנה כיצד הנהנה נתנה קטלא בצוארה וטבעת בידה ושתה בכוס של זהב מעל אף ע"פ שאין בזה לא שינו רשות ולא פגם אלא הנאה בלבד שנהנה בתשמישו בששינה אותו מרשות הקדש לרשות הדיוט קמיירי אפילו בלא נהנה ממנו מעל כדלעיל ולכן יהיה פי' וחטאה או חטאה כלומר בין אם מעלה מעל ששינתה ההקדש מרשותו לרשות הדיוט אף על פי שלא נהנה ממנו בין אם חטאה שנהנת ממנו אף על פי שלא שינתה אותו מרשות הקדש לרשות הדיוט והביא את אשמו וגו': 

'''והיכן הוזהר נאמר כאן חטא ונאמר חטא בתרומה ולא ישאו עליו חטא מה להלן הזהיר אף כאן הזהיר. ''' פירוש והיכן הוזהר האיש שלא יהנה מן ההקדש עד שקראו הכתוב חוטא ואמר עליו נפש כי תחטא מה להלן הזהיר דכתיב כל זר לא יאכל קדש וכתיב ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה': 

'''אי מה להלן לא הזהיר אלא על האוכל אף כאן לא הזהיר אלא על האוכל ת"ל תמעול מעל ריבה. ''' אינו רוצה לומר מה להלן לא הזהיר אלא על האוכל ולא על הנהנה משאר ההנאות אף כאן כן שהרי בכל מקום שנאמרה אכילה אף שאר ההנאות בכלל כמו שאמרו כל מקום שנאמר לא תאכל לא תאכלו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע גם אינו רוצה לומר אי מה להלן לא הזהיר אלא בהנאה הבאה לו על ידי פגימה דומיא דתרומה דכתיב בה ואיש כי יאכל קדש בשגגה שאוכל בתרומה ומפסידה באכילתו והוא נהנה בה אף כאן לא יהא מוזהר אלא בהנאה הבאה לו על ידי פגימה כגון שלבש חלוק של הקדש ופגם אותו בלבישתו שנהנה מן ההקדש על ידי פגימתו אבל אם שתה בכוס של הקדש או שנתן באצבעו טבעת של הקדש או קטלא בצוארו שהוא נהנה מתשמישן של הקדש בלתי פגימתן לא יהא מזהר בו תלמוד לומר תמעל מעל ריבה דהא לא אשכחן בשום דוכתא לדרשו קרא דתמעול מעל ריבה אלא לענין צירוף אנשים שאם אכל הוא מן ההקדש שיעור חצי פרוטה והאכיל את חבירו שיעור חצי פרוטה בהעלם אחד או אם אכל הוא שיעור חצי פרוטה וההנה את חבירו שיעור תצי פרוטה מצטרפין או לענין צירוף שהיות שאם אכל מן ההקדש שיעור חצי פרוטה ושהה יותר מכדי אכילת פרס ואחר כך אכל שיעור חצי פרוטה אם היו בהעלם אחד אפילו בזמן מרובה מצטרפין או לעניין המוציא מקדש לקדש כגון המוציא ממעות הקד' ולקח בהן קיני זבין דהא לא אפקינהו לחול אלא לקדש כדתניא בת"כ ומייתי לה במסכת מעילה בפ' הנהנה ועוד הא דמרבינן בהקדש אף הנהנה ולא פגם מסוטה הוא דגמרינן ולא מרבויא דתמעול מעל שהרי בפרק הנהנה אמרו אקיש רחמנא ההקדש לסוטה ולעבודת כוכבים ולתרומה לסוטה מה סוטה אף על גב דלא פגם אף ההקדש נמי כי נתנה בידה טבעת של הקדש מעל לעבודת כוכבים עד דאית בה שינוי לתרומה מה תרומה כי יאכל קדש פרט למזיק אף הקדש כל מידי דבר אכילה כי מזיק ליה פטור אלמא האי דאף נהנה ולא פגם מסוטה הוא דגמרינן לה ולא מרבויא דתמעול מעל ועוד דבת"כ שנינו יכול פגם ולא נהנה נהנה ולא פגם מעל תלמוד לומר וחטאה נאמר חטא בתרומה ונאמר חטא במעילה מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה אף חטא האמור כאן פוגם ונהנה אבל פוגם ולא נהנה או נהנה ולא פגם לא ועוד מ"ש אכילה דתרומה דדייקינן מינה דוק' פוגם ונהנה אבל בחד מינייהו לא ואלו בשאר איסורי אכילה דכתיבי בכל התורה כולה אמרו אחד איסור אכילה ואחד איסור הנאה במשמע ולא חלקו בם בין הנאה שיש בה פגם להנאה שאין בה פגם אלא הכי פירושא אי מה להלן לא הזהיר אלא על האוכל שהוא כולל האכילה ושאר מיני הנאות ולא קפיד רחמנא לפגימה דומיא דכל איסורי מאכל אף כאן לא הזהיר אלא על האכילה ושאר מיני הנאות ולא על הפגימה שאם לבש כסות של הקדש ונהנה בו שוה פרוטה אף על פי שלא פגם שוה פרוטה יהא מועל תלמוד לומר תמעול מעל ריבה פי' מדכתיב כי תמעול מעל ואקשה רחמנא לעבודת כוכבים ולסוטה דכתיב בהו מעילה בעבודת כוכבים וימעלו באלהי אבותיהם ובסוטה ומעלה בו מעל למדנו מזה דמה עבודת כוכבים דאית בה שינוי דעד עכשיו קודם שהשתחוה לה היתה ברשותו ומותרת בהנאה ועכשיו נשתנה רשותה ונכנסה ברשות עבודת כוכבים ונאסרה בהנאה שזו היא פגימה אף כאן אם הוא דבר שדרכו לקבל פגם אע"פ שנהנה לא מעל עד שיפגום כדתנן בפרק הנהנה הנהנה שוה פרוטה מן ההקדש אף על פי שלא פגם מעל דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כל דבר שיש בו פגם לא מעל עד שיפגו' וכל דבר שאין בו פגם כיון שנהנה מעל כיצד נתנה קטלא בצוארה וטבעת בידה ושתה בכוס של זהב מעל לבש החלוק ונתכסה בטלית ובקע בקורדו' לא מעל עד שיפגום והא דאקשה לסוטה ללמד מה סוטה נהנה אף על פי שלא פגם אף הקדש נהנה אף על פי שלא פגם אינו אלא בדבר שאין דרכו לקבל פגם והא דכתב רש"י תלמוד לומר תמעול מעל ריבה לאו דוקא ריבה דהא לאו מרבויא מפיק לה אלא מדאקשה ע"י מעילה זו לעבודת כוכבים למדנו שלא על ההנאה בלבד קפיד רחמנא אלא אף על הפגימ' והיינו ריבה שריבה לה הכתיב ע"י היקשא זו אף הפגימה דתרוויהו בעינ' ואין זה דומה למה שדרז"ל לענין צירוף אוכלין ולצירוף שהיות תלמוד לומר תמעול מעל דאותו ריבה הוא רבוי ממש והא דילפינן מתרומה מה חטא האמור בתרומה פוגם ונהנה אף חטא האמור כאן פוגם ונהנה לאו למעוטי נהנה ואינו פוגם הוא דההוא מעבודת כוכבים הוא דנפקא לן מה עבודת כוכבים שפוגם בו אף כאן כשפוגם בו כדלעיל אלא למעוטי פוגם ואינו נהנה הוא דמה תרומה אם פגם ולא נהנה פטור כדכתיב ואיש כי יאכל קדש פרט למזיק כדלעיל אף כאן פגם ולא נהנה כגון שקרע כסות של הקדש ולא נהנה בו פטור: 

'''מקדשי יי' המיוחדים לשם יצאו קדשים קלים. ''' פירוש בשר קדשים קלים בין קודם זריקת דמן בין לאחר זריקת דמן מפני שאינם מיוחדים לשם לבדו אלא לשם ולהדיוט לשם שאינם נאכלין אלא לפנים מן החומה ולהדיוט שהותרו לו להדיוט לאכלן אבל אמורי קדשים קלין דוקא קודם זריקת דמן אין מועלין בהן משום דממון בעלים הן ולא קרינן בהו מקדשי יי' אבל לאחר זריקת דמן מועלין בהן דמכיו' שהוקבעו למזבח קדשי יי' קרינן בהו וכן נמי בשרן ואימוריהן של חטאות ואשמות קודם זריקת דמן משעה שהוקדשו ואימוריהן בלבד לאחר זריקת דמן וכן בשרה ואימוריה של עולה בין קודם זריקה בין לאחר זריקה וכן פרים הנשרפים ושעירים הנשרפים כולן מועלין בהן דמכיון דאסורי להדיוט והן מיוחדים לשם לבדו קדשי ה' קרינן בהו וחייבין בקרבן מעילה אבל בשר חטאות ואשמות לאחר זריקת דמן שזריקת דמן התיר הבשר לכהנים הפך אימורי קדשים קלים שקודם זריקת דמן אין מועלין בהן ולאחר זריקת דמן מועלין בהם כדתנן בפ"ק דמעילה מעשה דמי' בקדשי קדשים להקל ולהחמיר ובקדשים קלים כולן להחמיר כיצד קדשי קדשים לפני זריקת דמים מועלין בין באימורין בין בבשר ולאחר זריקת דמן מועלין באימורין ואין מועלין בבשר ובקדשים קלים כולן להחמיר כיצד קדשים קנים לפני זריקת דמים אין מועלין לא באימורין ולא בבשר לאחר זריקת דמים מועלין באימורים ואין מועלים בבשר וכן האימורין של קדשים קלים קודם זריקת דמן שאינן מיוחדין לשם דהא לאו בני הקרבה נינהו לא קרינן בהו קדשי ה' ופטורין מקרבן מעילה וזהו ששנינו בת"כ קדשי ה' קדשים המיוחדין לשם יצאו קדשים קלים שאינן מיוחדים לשם אין לי אלא פרים הנשרפין ושעירי' הנשרפים שכולן לשם מניין לרבות העולה ארבה את העולה שעורה מתנה לכהנים קדשי קדשים בשרן ואימוריהן לפני זריקת דמים ואימורי קדשים קלים לאחר זריקת דמים מניין תלמוד לומר קדשי ה' ריבה והא דקתני יצאו קדשים קלים ולא קתני נמי ויצאו בשר חטאות ואשמות משום דבשר קדשים אין מועלין בין קודם זריקה בין לאחר זריקה ואלו בשר חטאות ואשמות ואמורי קדשים קלים קצתם קודם זריקה בלבד וקצת' לאחר זריקה בלבד א"נ קדשים קלים כולל בשרה ואימוריהן ושם קדשים כולל שתיהן ובשר חטאות ואשמות אינו כולל רק בשרן בלבד: 

'''בערכך כסף שקלים שיהא שוה סתי סלעים. ''' הודיענו בזה שפירוש בערכך פה הוא שויון ולא הערכה שאינו נופל פה לשון הערכה ושומא אלא שויון והכ"ף נוספת לדעת כל המדקדקיה ואף ע"פ שפירשו קצת' שהיא כ"ף הנוכח וה"א הכהן קראיי כמו הקהל חוקה אחת יהיה לכם וה"א הערכך כה"א בתוך האהלי הנה במלת ערכך הכתוב בפרש' הזאת על כרחם שיפרשו בו שהכ"ף נוסף מפני שאין כאן נושא שיפול בו כ"ף הנוכח כמו בפרשת אם בחקותי גם הודיענו שפירוש שקלים סלעי' שהוא שם מטבע ונקרא בלשון התורה שקל מפני שמשקלו שקל אחד ומלת כסף הוא פי' הסלעים כאילו אמר בערכך שקלים כסף לאפוקי סלעי' של נחשת לא שהיה הכסף חתיכות אסימון שעדיין לא ציירן בו שום צורה ופירוש שקלים כמשמעו שיהא שוקל הכסף ההוא שני שקלים גם הודיענו שהשקלים הכתובים פה סתם הם שקלים שגים דמיעוט רבים שנים וכאילו אמר והביא את אשמו ליי' איל תמים מן הצאן שיהיו שויונו שתי סלעים של כסף מסלעי הקדש וכן תרנם המתרג' כסף סלעין בסלעי קודשא וכך הוא שנוי בת"כ בערכך כסף יכול אף דינר תלמוד לומר שקלים אי שקלים יכול שקלי נחשת תלמוד לומר שקלים כסף אי שקלים כסף יכול בבליות מדיות קפודקיות ת"ל בשקל הקדש סלעים של קדש סלעים צוריות פי' הכסף צורי: