עריכת הדף "מאמר יהונתן/נרצה/פירוש על חד גדיא" (פסקה)

== ואתא מלאך המות ושחט לשוחט. דשחט לתורא. דשתא למיא. דכבה לנורא. דשרף לחוטרא. דהכה לכלבא. דנשך לשונרא. דאכלה לגדיא. דזבין אבא בתרי זוזי. חד גדיא חד גדיא==

'''דא''' הוא איש אכזר אדם בליעל טיטוס הרשע חזיר מיער ניצוץ עשו הרשע וכמאמרם ז"ל הוא מלאך המות הוא השטן ובדניאל את אמר על חיווא רביעא אלי עיינין בעיינין אנשא ואיתא במדרש אר"י זו מלכות הרשעה שמכנסת עין הרע בממון של ישראל כי הוא רע עין והיינו דאמר המקונן ידו פרש צר על כל מחמדיה ולכן שרו של עשו מלא עינים והרוצה להמית חזיר מיער לכהין לעיניו: כי חיותא של חזיר תלוי בעיניו. וחזי"ר בגימ' קליפ"ה כי הוא הקליפה הקשה וזה והסוד כי עי"ן של חזיר מיע"ר תלויה וימנע מרשע"ים אורם ג"כ תלויה {{לפיענוח|שמרנו}} על אות ע' של עשו הרשע וזה מאמר חכז"ל לית עתיר מזחיר ולית עניא ככלבא. שני קליפות של עשו הרשע קליפות עמלך ואדום. ולכך בבית שני ינקו רומו"ס ורומלו"ס מכלבתא כדאיתא במדרש. ובבית שני שמשל אדום. היה בא בדמות הכלב על גבי המזבח. וכל זה נסתעף מיעקב שהיה מחזיק באוזן כלב כששלח מלאכים כמ"ש המדרש פרשת וישלח. וגם קרא לעשו אדון באמרו לאדני לעשו. ונלקו בניו בבית שני בגלות עשו שירד דמות כלב ע"ג המזבח. והובא בזוהר שנקרא שמו בלאדן ואמרינן בגמרא בחלק דף צ"ד מאי בלאדן כלבא והוא אינו אדון והיינו ב"ל אדו"ן כי לית עניא מכלבא. וז"ש בגמרא דשבת אבא מת וכלבים של בית אבא רעיבים עיין במ"ע ובציונים. ונקרא טיטוס שחיק שמי' מלאך המו"ת אותיות תהו"ם. הראש לכל הקליפות שוכני אחרית ים תהום רבא ובחורבן בית שני נמסר לקליפות קדושות התורה כי החזיר פושט טלפיו ומראה סימני טהרה. וז"ש בדניאל ויסבור להשניא זימנין ודתו לקדושי עליון יובל ומילין לצד עילאה ימלל ובאמת שולטנא יתיהיב להון כי עיינין להון ופום ימלל רברבין ונקרא אדם בליעל. וזהו דאמרינן בתענית כשהחזירים מתים מתריעין על הדבר: ר"ל כי חזיר במיעיו דומה לאדם אדם בליעל ולעומת זה נקרא חזיר מיער שהוא קליפה הקשה יבא לעת קץ עני ורוב על החמור ועי"ר אתונות אותיות יע"ר. ולקביל כי הוא עשיר יהא משיח משכונת עני סובל מרעין דישראל. וזהו הקליפה כעובדא דר' חנינא בן דוסא ורצתה להזיקו אגרת בת מחלת וכו' וגזר עליהם להרחיק מן הישוב והניח לה לילי רביעית ולילי שבתות. ורב אחא בר יעקב ביטל ג"כ מזיק א' במסכת קידושין דף כ"ט דהוי דמיא לתנינא בזיי"ן רשין כי קליפות עשו הם ז' כוחות הטומאה שקבל מז' השתחוואות שהשתחו[ה] יעקב לאותו רשע עד גשתו עד אחיו וזהו זיי"ן שמות ליצה"ר בגמרא סוכה. כי הוא השטן הוא מלאך המות הוא היצר הרע. והסוד של קליפות עשו המה ת' איש ת' בתי דינין דחציפין ולזה אמר יעקב י"ש לי כ"ל בימט' ת' ובבית לבן אמר יעקב ה' מה רבו צרי על סמ"ך ריבוא כלבים שהי' בבית אותו הרשע כדאיתא בפסוק ויעקב תקע אהלו במד"ר כנגד סמ"ך ריבוא מזיקים באו אל מקדש ה' בשעת החורבן. בסוף קש"ר רשעים וקש"ר נוטריקון של ב' קליפות כלב וחזיר. וזהו כ"ח עתים של לבנה שנמשלו בהם ישראל כמ"ש במד"ר פרשת שמות שמן אברהם עד שלמה הי' י"ד עתים לטובה ומן שלמה עד ירמי' י"ד עתים לרעה. וירמי' היה גלגול שלמה כמ"ש אני הגבר וזה יהפוך ידו כל היום היותו ראה המטרוניתא בנוול' ובזמנה נגד עיקרן של ישראל. משמים השליך ה' תפארת התורה וגדולת לומדיה:

'''וזהו''' ואתא מלאך המות ושחט לשוחט וזהו הכ"ח עתים שאמר קהלת כנזכר בתיקונים לכל זמן ועת לכל חפץ תמניא ועשרין זמנין אידכר קהלת דא בתרא דא עת ללדת ועת למות ואינון י"ד י"ד יד ימינא רחמי ללדת לטעת לרפאות יד שמאלא דיני למות לעקר להרג. ויד ימינא פשיטא לקבל שבים ועלה איתמר ובני ישראל יוצאים בי"ד רמה ימינך ה' פשוטה וכו' יד שמאלא יד ה' היתה בם להומם ולאבדם כו' ואיתא ג"כ עשרין ותמניא יומא סיהרא די"ד יומין אינון שלימין וי"ד יומין חסירין וזהו הסוד של הכ"ח מלאכים הממונים על הנקודות. ולעומתם כ"ח מדריגות של נחשים וקוסמים הרומזי' בפסוק וישלח מלאכים אל בלעם בן בעור פתורה אשר על הנהר ארץ בני עמו לקרא לו לאמר הנה עם יצא ממצרים הנה כסא את עין הארץ והוא יושב ממולי בפסוק כ"ח תיבות יש וקצרתי בזה למאד ואל אלקים ירחיב גבולי לבאר הדבר היטיב: