עריכת הדף "כסף משנה/שאר אבות הטומאות/ח" (פסקה)

== י ==

'''הואיל והידים שניות וכו'.'''  זה מבואר על השורש שקדם בסוף פרק שקודם זה שמשקה שנגע בשני הוא תחילה לעולם. 

'''ומ"ש אבל אין משקים אלו שנטמאו מחמת הידים מטמאים כלים.'''  זה על שורש מ"ש בפרק שקודם זה אין לך ולד טומאה שמטמא כלים אלא משקים טמאים בלבד והוא שיהיו אותם משקין טמאים מחמת אב מאבות הטומאה ושם נתבאר ולפ"ז מה ששנינו בפ"ב דטבול יום גבי קדירה שהיא מליאה משקים אם היו ידיו מסואבות הכל טמא לא אקדירה קאי אלא אמשקה בין דחולין בין דתרומה אבל קדירה טהורה שאין משקים שנטמאו מחמת ידים מטמאים את הכלים: 

'''והראב"ד'''  כתב אבל אין משקין א"א לא ידעתי מהו זה והוא סותר דבריו וכו'. מ"ש והוא סותר דבריו כלומר שהוא כתב שהמשקים תחילה אלמא מטמאין ועכשיו אמר שאין מטמאין וא"ת לא כתב שאין מטמאין אלא אכלים אף זו שיבוש וכו'. ותמהני על פה קדוש מה מקום היה לו לומר שסותר את דבריו שדבריו מבוארים שלא כתב שאין מטמאין אלא לכלים ומה שהקשה עליו מפרק אלו דברים כבר הקשה עליו כן בפרק שקודם זה ומה צורך לכפול הדברים וכבר כתבתי שם ליישב דברי רבינו: 

'''וכן גזרו חכמים וכו'.'''  בפ"ב דטהרות וכרבי יהושע דאמר האוכל אוכל ראשון ואוכל שני שני וסתם לן תנא כוותיה בסוף זבים דמני לאוכל אוכל שני בהדי הנך דפוסלין את התרומה. 

'''ומ"ש ועל השותה משקים טמאים וכו'.'''  בסוף זבים מני לה בהדי הנך שפוסלים את התרומה. 

'''ומ"ש עד שיטבול.'''  לומר דאינו צריך הערב שמש כמ"ש בפרק שאחר זה. 

'''ומ"ש ואם נגע באוכלים עשאם שלישי.'''  פשוט הוא דכיון דתנן שהוא פוסל את התרומה הוה ליה אוכל תרומה שנגע בו שלישי וכדתנן בפ"ב דטהרות השלישי שבתרומה פסול ואינו מטמא. 

'''ומ"ש ואם נגע במשקין וכו'.'''  נתבאר בסוף פרק שקודם זה. 

'''ומ"ש אבל לא לטמא אוכלים.'''  נתבאר בפרק שקודם זה: 

'''וכתב'''  הראב"ד ולא אפילו לטמא אוכלים של חולין שלא גזרו אלא לתרומה עכ"ל. ואני אומר שזה דבר פשוט ומבואר בדברי רבינו בסמוך: 

'''ומפני מה גזרו וכו' עד במשקים שבפיו.'''  פ"ק דשבת {{ממ|דף י"ד}}: