עריכת הדף "
טל אורות (שפילמן)/א/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==י== (י) '''ונבאר''' קצת מענין הכתר, נודע שכל התפשטות החיות מהנפש בהגויה בכלל כל הפרטים נכללים כולם בעשר ספירות והספירה ראשונה שאינה נתפס בהגוף הנקרא כתר בו שורש כל ההתפשטות של החיות שבגוף. והוא בחי' התענוג והרצון הנעלם כי אנו רואים בחוש איך שבכל רצון יש תענוג כי לולא התענוג מהדבר הזה לא הי' לו רצון כלל לזה הדבר כמו הרצון לעושר וכבוד לולא שיש בהם תענוג לא היה רוצה בהם כלל ואנחנו רואים שבכל הפרטים עיקר קיומו הוא התענוג כמו מדת המלוכה שכל עיקר קיומו הוא התענוג המופלא וכן מדת הנצחון שמכח העונג נמשך לו רצון למלוך ולנצח וכן לולי העונג שבהשכלה לא היה לו רצון כלל להשכיל כמאמרם ז"ל אלמלא חדוותא דשמעתא כו' והעונג ההיולי הדבוק בעצמית הנפש הוא המקור להמציא רצון להשכיל כל שכל ולהשיג כל דבר וכן מדת החסד והאהבה ונדיבות וכה"ג הגם שהוא עצמיי אשר יש בנפש מדת עצמיית החסד והנדיבות להיטב לזולתו. הנה עיקר קיומו הוא העונג שמתענג נפשו מחסד הזאת ע"כ נמשך לו רצון להחסד וכן להיפך מי שהוא קנא ונוקם ואכזר ובעל חימה כמו ד"מ הקטן שדרכו וטבעו להשחית ולקלקל הוא מחמת שכל חיותו הוא בתענוג הזה לעשות אכזריות וקלקולים ויש תענוג ורצון עצמיי ויש תענוג ורצון מורכב כמו תענוגי העולם הזה עושר וכבוד וכל דבר שהנפש מחמדתן שאינם תלוים בעצם הנפש רק מורכב מדברים חיצונים חוץ להנפש ועכ"ז אנו רואים איך שהנפש תמשך אחר התענוג המורכב וכל מהותה ימשך להעונג ההוא עד כלות הנפש ולכך גזרו קצת מקובלים לומר שהעונג נמשך מעצם הנפש (ואמרו על הכתר העליון שהוא א"ס) אבל אין האמת כן רק זאת הוא האמת שהנפש מקושר בבחינת העונג (ואצל האדם הוא בטבע אמנם אצל הבורא הוא רק ברצון שרוצה להאיר בבחינת עונג ורוצה להתענג ממעשי הצדיקים וד"ל) והנפש תתמלא ותתרחב ותתגדל אורה מהעונג עד שכל פרטי כוחותיה מזהירין ומתלהטין מהתענוג בדעת רחבה וכן להיפך תתקטן ותתמעט ותתקצר בגרעון אור מצער המופלג המגיע לה (ע"ד ותקצר נפשו מעמל ישראל) וכל עיקר עצם הנפש נמשך אחר התענוג וכן אנחנו רואים איך שהעונג מהוה כל רצון ואפילו להפוך רצון של דין לרחמים כמו שרואים בחוש איך כשהנפש היא בתענוג גדול כמו בשמחת חופת בנו יחידו הנחמד דבעת שהוא בשמחה המופלגת אז ייטיב רב חסדו להטיב אפי' לשונא שלו כי רוב התענוג מהפך כל דין לרחמים ולחסד וכן ח"ו להיפך כשהוא בצער המופלג אזי אינו יכול לסבול אפילו להאוהב שלו ומרחקו בזה העת ומהפך הרצון לרחק אותו:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף