עריכת הדף "
הר המוריה/פסולי המוקדשין/ג
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== י == '''יעלה ''' ''' כולו.''' כ"ה זבחים מ"ג א' ויש בזה מקום עיון גדול לענ"ד אחר העיון שם בסוגיא היטב, דהנה שם אמר עולא קומץ פגול שהעלהו ע"ג המזבח פקע פגולו יעו"ש היטב דמסיק התם לענין שאם ירד יעלה ובשמשלה בהן האור יעו"ש היטב. ושוב איתא התם ב' א"ר יצחק א"ר יוחנן הפגול והנותר והטמא שהעלן לגבי המזבח פקע איסור מהן ומסיק דמיירי בשמשלה בהן האור יעו"ש. והנה בכריתות י"ד א' מקשה הש"ס אמאי לא חשיב נמי פיגול ומשני בחדא בהמה קמיירי ובשתי בהמות לא קמיירי וכו' אלמה לא משכחת לה כגון שהעלה אבר פגול לגבי מזבח דפקע פגולו והו"ל נותר וכדאמר עולא קומץ פיגול שהעלה לגבי מזבח פקע פגולו והו"ל נותר ומשני באבר אחד קא מיירי וכו' ופריך אלמה לא משכחת לה כגון שהעלה אבר פגול ע"ג מזבח דפלגא מנחה ע"ג מזבח ופלגא מאבראי דמזבח יעו"ש היטב. והנה לכאורה תמוה טובא הא על כרחך מיירי בשמשלה בהן האור וא"כ גם נותר וטמא לית ביה וכדאר"י א"ר יוחנן ועוד אמאי מקשה שם מעולא דלא אמר למילתיה רק גבי קומץ ולא מקשה מהך דאר"י א"ר יוחנן. ''' לכן''' נ"ל דעולא ודר' יצחק א"ר יוחנן לא דמי אהדדי כלל וכל חד הוא מילתא בפ"ע. עולא קמ"ל דקומץ פגול שעלה לגבי מזבח פקע פגולו ממנו ומטעם דקאמר דאם אינו מרצה לא היה מביא אחרים לידי פגול יעו"ש. ולכאורה מטעם זה משמע דאף שלא משלה בהן האור וטעם זה לא שייך רק גבי פגול ולא גבי נותר ולא גבי טומאה ופריך למאי פקע פגולו אם לענין שאינו חייב משום פגול הא בקומץ לא שייך זה דבלא"ה לא שייך ביה שאכילתו משום פגול והו"ל להשמיענו בשאר פגול ואי קמ"ל דאם עלו לא ירדו הא משנה מפורשת היא ולאו דוקא בפגול אלא ה"ה בכל פסולו בקדש ואי קמ"ל דפגול שאני דמטעם זה אפי' ירד נמי יעלה משום דכבר עלה וקלטתו מזבח ונעשה בכשר והא איפכא שמעינן לה בהדיא ואי מיירי הכא במשלה בהן אפי' במקצתו וקמ"ל דהעלאתו שהועלה כבר קלטתו ופקע פגולו ונעשה ככשר והא איפכא שמעינן לה בהדיא בשאר איסורין ג"כ. ומשני לעולם בשמשלה בהן האור ולכן מיירי כאן דוקא בהעלאתו דאל"ה לא היה מהני דלא דמי לאבר דהתם מחובר הוא ומהני משלה בהן האור לכוליה אבל הכא דמיפרת לא מהני ולכן בעינן העלאתו כאן ובהעלאתו לבד לא היה סגי כיון דכבר מפורש במשנה פ"ד א' דאם ירדו לא יעלו ולכן מוקמינן לה במשלה בהן האור. נמצא שהמשנה התם מיירי בלא משלה אבל במשלה בכל ענין ירדו יעלו באיברין משום דהן מחוברין ובקומץ משום דמהני לה העלאתו קמייתא דפקע פגולו (אבל בשאר פסול כגון שנטמא הקומץ לא מהני בו משלה בו האור רק מה שנדלק באור אבל השאר אם ירד לא יעלה וכן במנחות הנשרפות שנעשו נותר אי נטמאו וירדו לא יעלה רק מה שמשלה בהן האור) וקאמר התם רב אחאי הלכך כיון שבאמת לא מחובר הוא רק שמה שהועלה ע"ג מזבח בפעם ראשונה מועיל לו אם משלה האור במקצתו כאילו היה כשר ולכן גם בפלגא נחית אארעא ולא הועלה שנית ע"ג המזבח רק פלגא ומשל בו האור מתחלתו מסקינן אידך פלגא נמי שמהני ליה מה שהועלה בראשונה כולו. ''' אמנם''' ר' יצחק אר' יוחנן מיירי באופן אחר והוא שהעלה ע"ג המזבח פגול או נותר או טמא ומשלה בהן האור ונעשה כמקוה טהרה ואזיל מיניה כל שום איסור דהוי כאילו הוקטר כבר לגמרי ואין כאן לא איסור פיגול ולא נותר ולא טמא משא"כ בהא דעולא דלא מהני רק לענין פיגול ולא לשום דבר והתם בכריתות מיירי כדומיא דעולא דעלה ע"ג המזבח ולא משלה בהן האור כלל ולא מיירי שירד ואח"כ עלה אלא בפעם ראשונה שהעלהו לגבי מזבח ופקע פגולו ממנו ולכן לא יכול לאתויי מר"י אר"י ולכן לא פקע רק פגול וכטעמא דעולא אבל נתותר עליו איסור נותר (והתם לא מיירי כלל ממשלה בהן האור דעד כאן לא בעי עולא בשמשלה בהן האור רק לענין אם ירדו בשיעלו פעם שניה וכנ"ל. אבל התם מיירי בפעם ראשונה ואי קשיא דא"כ בלא"ה אינו חל עליו איסור פיגול זה אינו דעד כאן לא חל איסור פיגול רק בקומץ ומשום דהוא עצמו מתיר וכדאי' בזבחים מ"ג א' אבל התם בכריתות מיירי בבשר פיגול והתם יש לו מתיר אחר והוא הדם וכדאיתא בזבחים שם) ועיין תוספתא זבחים פ"ט וז"ל הפיגול והנותר והטמא שנתן ע"ג האישים חייבין עליהם משום פגול ונותר וטמא עכ"ל וצ"ע ואולי צ"ל אין חייבין וכו' ובהכי ניחא נמי מה שהקשו התוס' בכריתות שם ד"ה אמר עולא וכו' אמאי לא הקשו מהא דאמר עולא אם משלה בהן האור אם ירדו יעלו יעו"ש כיון דהוכחתי דמיירי כאן בלא משלה בהן האור כלל וגם התם אין הטעם משום דפקע פגולו דהתם הטעם דנעשה לחמו של מזבח ושייך כן בכל האיסורים והבן. ועיי"ש בתוס' ד"ה פקע וכו' שג"כ כתבו דהא דהקומץ דמחית פלגא אארעא וכו' מיירי בשעלה בפעם הראשון על המזבח כולו יעו"ש וכ"כ עוד בזבחים מ"ב ב' ד"ה הקומץ וכו' יעו"ש היטב וכן נ"ל דברי רבינו דמיירי בהכי ולכן כתב זה אחר דין הקודם דמיירי בעלו וירדו וע"ז קאי ג"כ דין זה דמיירי בכה"ג. ''' וצ"ע''' על רש"י בזבחים מ"ג ב' ד"ה פקע וכו' שכתב וז"ל איסור פיגול לכדאמרן שאם ירד יעלה ואיסור נותר וטמא נמי להכי פקע שלא יתחייב האוכלו מידי עכ"ל וצ"ע אמאי לא פי' לענין פיגול ג"כ דמיירי לענין אכילה דבשלמא לגבי קומץ ליכא נפק"מ לענין אכילה דבלא"ה אין שם חיוב אכילה משום דהוא גופיה מתיר משא"כ הכא בבשר וצ"ע. ונשאתי עיני ואראה מה ידברו בזה מפרשי המסכת וראיתי בצאן קדשים שהרגיש ג"כ באיזה דברים שהרגשתי וכתב ע"ד שכתבתי רק שקיצר בזה יעו"ש היטב ועיין מש"כ על רש"י ד"ה פקע יעו"ש שראיתי כן בחי' פנים מאירות שכתב כך ליישב ג"כ קושיית התוס' כריתות שם כמש"כ והתהלה לאל שנחני בדרך אמת לכוין לדעת הגדולים הנ"ל. ''' ובהכי''' יישבתי דעת רבינו שכתב לקמן בפרק י"ט הלכה כ"א דפגול ונותר וטמא שהעלן לראש המזבח משמשלה האור ברובן פקע איסורן יעו"ש ולמה כתב שם רוב דוקא היינו טעמא דהעלאת המזבח לבד אינו מעלה ולא מוריד ולכן בעינן ברובן דוקא דהוי רובן ככולן או מטעם שנחשבין כאילו הוקטרו כדאיתא במנחות כ"ו ב' ואף דכתב שם פגול ובפגול מהני העלאת המזבח לבד י"ל דנפק"מ שאם היה עוד שום איסור עם הפיגול כגון שם שהיה נותר ג"כ האור מפקיע כל איסור מהן ובזה א"צ למש"כ המל"מ בזה ומה שהעלה דטעם דר' יצחק אר' יוחנן הוא מטעם דעולא יעו"ש כבר כתבתי דליתא דטעם דעולא לא שייך כ"א בפגול ולא בשום דבר אחר (אבל זה אין להקשות אמל"מ כיון דעולא קאמר ק"ו שלו אם אחרים מביא וכו' ומיירי בענין שמשלה האור ברובו וא"כ איך למד מזה במשלה האור במקצתו לענין אם ירדו שיעלו לק"מ דזה שאמר ק"ו אם אחרים מביא וכו' מיירי לענין דליפקע מאיסורו ובעינן רוב אבל לענין שיעלו אם ירדו די בזה במשלה במקצתו ולא מדמה להדדי רק כמו דהתם מהני החיבור כך לענין זה נמי כמחובר דמי וק"ל). ''' והנה''' לפי מש"כ דהכא מיירי בעלו וירדו ניחא נמי הא דהכא אפילו פלגא מחית אארעא מסקינן ליה ומ"ש דבכריתות איתא דאם היה מקצת אבר חוץ למזבח לא קדשו המזבח יעו"ש משום דהתם מעולם לא עלה על המזבח מתחלה ובזה אזדא מש"כ המל"מ יעו"ש היטב ועיין ברש"י זבחים מ"ג א' ד"ה תנינן וכו' שכתב וז"ל דבלאו עלה נמי אין חייבין עליו עכ"ל וכתב עליו בעל הפנים מאירות וז"ל יש לדקדק דהא התוס' הביאו (שם מ"ב ב' בד"ה הקומץ וכו') קושיית רש"י ותירצו דמתניתין מיירי שמשלה בהם האור וע"כ מתניתין נמי מיירי שעלה וע"כ קושייתו היא דלמה ליה הק"ו תיפוק ליה בלא זה כטעמא דמתניתין עכ"ל. ולכאורה אין קושייתו כלום דהתם כתב רש"י דמיירי שמשלה האור ברובו והוא אכל את הנותר שלא עלה מעולם ע"ג המזבח לכן בעינן טעמא שהוא עצמו המתיר אבל כאן מיירי שעלה לגבי מזבח ועולא מיירי מאותו שעלה לכן מקשה שפיר ל"ל טעמא דעלה אפי' אכל אותו שלא עלה פטור מטעם דהוא עצמו הוא מתיר, והבן. ''' גם''' מה שהוכיח המל"מ דלדעת התוס' שכתבו דכאן מיירי בשעלו כבר פעם אחת והכריח דעל כרחך הכא מיירי דמשלה בהן האור אחר שירד דאם משלה בהן האור קודם שירד אף אם ירד כולו יעלה וכ"ש בכה"ג דפלגא אמזבח יעו"ש היטב לפי מש"כ אין שום ראיה דהא דאם משלה האור קודם שירד יעלה אפי' ירד כולו היינו דוקא בדבר המחובר דקדשינהו האש לכולו משא"כ בסלת דמיפרת ובשאר איסור לבד מפיגול אה"נ דאם ירד לא יעלה דהעלאת המזבח לא מעלה ולא מוריד כלל וזהו דחדית עולא דבפיגול מהני ג"כ בסלת דאם משלה האור בקצת ממנו והשאר ירד דיעלה ועיין רש"י במעילה ג' ב' בד"ה אמר ליה וכו' דמיירי במשלה בהן האור מקודם שירד יעו"ש היטב. אך י"ל דרש"י לשיטתיה דכתבו התוס' בזבחים מ"ב ב' ד"ה הקומץ וכו' בשמו דמפרש לה להא דרב אחאי בעלייה ראשונה וקמ"ל דבעלייה ראשונה נמי יעלה אם מחית פלגיה במזבח ופלגיה אארעא וזה דוקא בכה"ג אבל בעלייה שנייה מיירי שעלה מחצה ומשלה בהן האור אח"כ וכמש"כ המל"מ (וע"ע ברש"י בזבחים מ"ג ב' בד"ה הלכך וכו' יעו"ש היטב) אך מ"מ י"ל שפיר כמש"כ לעיל. אך אי קשיא הא קשיא דמאי מוסיף רב אחאי אדעולא כיון דעולא ג"כ קמ"ל דאם משלה האור במקצתו ושוב ירד כולו דכולו יעלה ומטעם דאהני ליה עלייתו בפעם הראשונה ומאי מוסיף ר' אחאי אם פלגיה מחית בארעא דיעלה אם משלה האור במקצתו קודם שירד המחצה לארץ ומצאתי בחי' פנים מאירות שהרגיש בזה ומשמע מדבריו שיש לחלק בין אם ירד כולו דאף שמשלה בהן האור אותו מקצת ג"כ ירד דעדיף טפי דבזה ודאי יעלו ובין אם לא ירד רק אותו מקצת שלא שלט בהן האור והו"א דמיגרע גרע ולא יעלה קמ"ל רב אחאי דאפ"ה יעלה יעו"ש היטב. אבל אם נימא כסברת המל"מ דהכא מיירי בשמשלה האור אח"כ לאחר שירד אתי שפיר ומדוקדק טפי לשון רבינו במש"כ ומקצתו בארץ (ולפי מה שפרשתי מיירי ר"ל שירד) ומקצתו משלה בו האור דמשמע שמשלה האור לאחר שירד והבן ויש לעיין בזה. ''' אמנם''' המל"מ היסב דעת רבינו למש"כ התוס' שם בשם ר"ת דקומץ עדיף מאיברים יעו"ש א"כ יש לעיין למה נתלבט בתחלה לחלק בין הא דהכא ובין מש"כ רבינו לקמן סימן פ"א סעיף כ"א דשם הוצרך רבינו להיות משלה בהן האור ברובו משא"כ הכא והאריך טובא בזה יעו"ש היטב הא בפשיטות ניחא דבסלת שאני והתם מיירי באיברים וצ"ע בזה (וסברת ר"ת משום דמושך על כרחך משום דאל"כ הוי קומץ חסר (וכדלעיל סימן מ"ז סעיף י"ד) לכאורה יש לעיין א"כ במקטיר חצי זית אימורין לימשך לאידך דאל"כ אין הקטרה פחותה מכזית ועיין כריתות י"ד א' בגליון שם דאינו כן אך י"ל דבהקטרת איברין שאני דאין הקטרת אימורין מעכב וכמש"כ תוס' ועיין בפ"ה מהל' איסורי מזבח ה"ב ד"ה ואין הקטרה שתמהתי על פי' הגירסא יעו"ש היטב.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף