עריכת הדף "
הר המוריה/כלי המקדש/ח
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== יא == '''מותר ''' ''' ליהנות וכו'.''' עי' פ"ז מהל' בית הבחירה ה"כ מש"כ בזה. אמנם למש"כ רבינו לחלק בין יום עבודתו או לא אתי שפיר והבן. ''' ביום''' ''' עבודתו וכו'.''' משמע הא שלא ביום עבודה אסור אפי' במקדש ועיין תוס' יומא ס"ט א' ד"ה בגדי וכו' יעו"ש היטיב והנה דעת רבינו לחלק בין עידן עבודה לשלא ביום עבודה ולפי"ז אתי שפיר מה שהעירותי לעיל פ"ח מהל' בית הבחירה ה"ו דלמה לו לרבינו לכתוב דבעינן דווקא שיניח כנגד ראשיהם יעו"ש היטיב אמנם לפי"ז ניחא דהתם מיירי בזקני בית אב שעליהם מוטל העבודה למחר והנה בלילה עדיין לא מיקרי יום עבודתם ולכן אסורים להניח תחת ראשיהם יעו"ש היטיב ודוק אמנם מדברי התוס' ביומא כ"ג ב' ד"ה יש וכו' לכאורה לא משמע כן. ועי' ביומא כ"ד ב' דהיו מפשיטים את בגדיהם לאחר הפייס יעו"ש ומשמע לכאורה כדברי רבינו (והנה לפי"ז נראה לכאורה שכהנים הדיוטים אסורים ללבוש בגדי כהונה ביוה"כ דלאו יום עבודתם הוא ולפי"ז אזדא לה מש"כ לעיל ס"ק ג' יעו"ש היטיב) וי"ל כי גם התוס' דיומא מודים לזה ואולי ס"ל דשלא ביום עבודתן מדרבנן הוא דאסור ויש לעיין בזה. ובאמת אין ראיה מוכחת לסברת רבינו לחלק בין יום עבודתו או לא אלא מהך דתמיד ודיומא דמוקי לה רב פפא בכנגד ראשיהן אלמא דמשום הך טעמא הוא ורב אשי לאו לפלוגי עליה דר"פ אתי (וגי' כמו שהוא בתמיד רב אשי אמר בגדי כהונה קשין וכו' ועיי"ש במפרש שמשמע מדבריו דבא ליפרך הך דה"נ מסתברא וס"ל דעיקר הטעם משום שלא ניתנו ליהנות בהן וכו' יעו"ש היטיב ול"ג כגי' שלנו ביומא רב אשי אמר לעולם תחת ראשיהן והא קא מתהני מכלאים וכו' דמשמע דאתי לפלוגי עליו דר"פ (אף שגם לגירסא זו אין זה מוכרח וי"ל דלא אתי רק להשיג על ה"נ מסתברא והבן) ועוד י"ל דסמך אסוגיא דקדושין (דמייתו התוס' ביומא שם ס"ט א' בד"ה בגדי וכו') שעיקר הטעם דלא ניתנה תורה למלאכי השרת וכו' יעו"ש וזה לא שייך רק ביום עבודתו ולא בלא"ה ויש לעיין עוד בזה. ולפי דברי רבינו מבואר דהעיקר כמרן שהבאתי שם בסי' ח' ס"ק ח' דלהצעה פשיטא דלא הושתרו יעו"ש היטיב. '''אסור ''' ''' לכהן וכו'.''' בספרי הרמב"ם עצמו מתחילה כאן הלכה י"ב אמנם להמעיין הישר ברור כי ט"ס הוא והעמדתי כתיקנו. ועי' בראב"ד שכתב ע"ז וז"ל א"א לא מחוור מן הגמרא הכי אלא כל היום מותר במקדש עכ"ל ועי' בסוף הלכות כלאים גם כן מחלוקת רבינו והראב"ד בזה יעו"ש היטיב שכתב הראב"ד וז"ל טעה בזה שהרי אמרו ביומא פ' בא לו כה"ג במקדש אפילו שלא בשעת עבודה מותר ומאי דקאמר מפני האבנט שהוא כלאים אינו דאטו חושן ואפוד מי לית בהו כלאים עכ"ל ולהכי תמה אני על מר"ן במש"כ כאן וז"ל ונראה בטעמו מפני דמייתי שם בגמרא ברייתא דקתני בגדי כהונה היוצא בהן למדינה אסור ובמקדש בין בשעת עבודה בין שלא בשעת עבודה מותר עד כאן לשונו מאחר שהראב"ד כ"כ בהדיא התם. ועי' תוס' מנחות מ"א א' וז"ל ועוד אומר ר"ת דבגדי כהונה נמי שלא בעידן עבודה שרי וה"ק נהי דבעידן עבודה אשתראי כלומר המיוחדים לעבודה שלא בעידן עבודה כלומר אותם שאינם מיוחדים לעבודה לא אשתראי וכן מוכח בתוספתא דכלאים דתניא בגדי כהונה ובגדי כהן גדול אין בהם משום כלאים בגדי כהן גדול שיצא במדינה חייב במקדש בין לשרת בין שלא לשרת פטור עכ"ל ועיין בתוס' ישנים ביומא שם בד"ה תיפוק ליה וכו' וכתבו שם וז"ל וכן שמעון הצדיק שלבש בגדי כהונה במדינה ופריך מיניה על ברייתא דקתני בה במדינה אסור אבל במקדש ניחא ליה דמותר אפי' שלא בעידן עבודה עכ"ל. ''' והנה''' לפי הבנתו דנתלבש בבגדי זהב שיש בהן כלאים צ"ע א"כ היך הונח לו הברייתא בפשיטות דאיך לבש כלאים וגם לפי' התירוץ דהש"ס דהיו ראויים לבגדי כהונה מ"מ אכתי קשה הא יש בהם משום כלאים אם לא שצ"ל לפי"ז דבאמת מותר ללבוש כלאים תמיד וזה לא ניתן להאמר מחמת סוגיית הש"ס דמנחות מ"ג א' וערכין ג' א' ובאמת לכאורה הייתי אומר כי שמעון הצדיק נתלבש בבגדי לבן כמו כה"ג ביוה"כ (והוא דומה למלאך בזה כמו שהוא בירושלמי פ"ז דיומא ה"ב) ולכן לא הוקשה לו רק איך לבש בגדי כהונה אבל מהא דכלאים לא הוקשה לו כלל. אך לפי"ז יקשה איך הונח לו הברייתא בפשיטות הא בגדי כה"ג ביוה"כ בוודאי אסור ליהנות ביום אחר כדאיתא ביומא ס' א' שטעונין גניזה ולכן על כרחך צ"ל דמיירי בבגדי זהב וס"ד דכלאים אישתרי אפי' בכל זמן בבגדי כהונה וכמש"כ התם התוס' ישנים בעצמו מדלא הוקשה מכלאים כ"א לבסוף יעו"ש היטיב (ועיין בתוס' דמנחות שם ובתוס' דחולין ק"י ב' ד"ה טלית וכו' יעו"ש היטיב) וצ"ל דבזה פליגי הסלקא דעתא ס"ל דמשום כלאים פשיטא דשרי אף שלא בעידן עבודה ואף במדינה ובלילה ולא שקיל וטרי רק מחמת אם מותר ליהנות בהן ומסיק הש"ס דאדרבה כלאים שלא בהלבשה או במדינה גרע טפי והא דמקשה מברייתא דשמעון הצדיק ס"ל נמי דמשום כלאים מותר במדינה וה"ה דמותר משום דניתנו ליהנות בהן וכשמשני משום עת לעשות א"כ י"ל דכלאים ג"כ אסור במדינה או בלילה בשעת הצעה (שוב מצאתי בשיטה מקובצת ספ"ק דביצה שדיבר מזה). ''' וזה''' נ"ל דעת הראב"ד שכתב שם בהל' כלאים וז"ל אינו דאטו חושן ואפוד מי לית בהו כלאים עכ"ל וכתב מרן ע"ז וז"ל איני יודע איך כתב בלשון הזה דאטו משום דהוי חושן כלאים אבנט אינו כלאים והכי הו"ל לומר אטו ליכא כלאים אלא אבנט הא חושן ואפוד נמי איכא כלאים וזהו תירוצו מבואר דרבינו לא נקט מילתיה בבגדי כה"ג שאינו לובשם אלא מימים ימימה אלא בבגדי כהן הדיוט מיירי שהם נוהגים תמיד דיקא נמי דקתני כהנים שלבשו בגדי כהונה עכ"ל אבל לפי הנ"ל אתי שפיר דה"ק וכי באפוד וחושן לית בהו כלאים ואפ"ה לבש אותם שמעון הצדיק ולא קשיא להש"ס רק ממדינה אבל במקדש הנה ניחא להו (ועוד הוי יכול להוכיח מאבנט דכה"ג גופיה דוודאי הוה דכלאים אך דא"כ יש לדחוק דבאמת לא היה לבוש אז אבנט אך חושן ואפוד בוודאי לבש כי הם הניכרים טפי ומגדילים מעלת הכה"ג והבן) ועוד אפ"ל דכוונת הראב"ד הוא על פי מה שראיתי בס' שאגת אריה סי' כ"ט שהוכיח כהראב"ד דאל"כ איך הותר לכה"ג לעבוד בכל השנה הא אפשר בכהן הדיוט למ"ד דאבנט של כהן הדיוט היה של בוץ והא במקום שאפשר לקיים שניהם אתה מקיים שניהם יעו"ש ולזה כיון הראב"ד (והא דלא הוכיח מאבנט דכה"ג דכיון דבאבנט שוים המה ומה לי כה"ג ומה לי כהן הדיוט אליבא דאמת ולכן תפס דבר הפשוט טפי) אבל במחילת כת"ר לא נ"ל להוכיח מזה נגד רבינו דשאני הכא דמצותו בכך והתורה התירה עבודת כה"ג בכל יום. ויותר נ"ל כי דעת הראב"ד סובב על התוספתא הנ"ל דאיתא התם בין לשרת בין שלא לשרת פטור והא ע"כ הולך הוא לבוש בכלאים. וביותר אני תמה על מרן שלא הזכיר כלל דעת התוס' דמנחות ודחולין הנ"ל וביותר תמה אני במש"כ וז"ל ומפני שראה הראב"ד חולשת דברים אלו לא כתב דבריו כגוזר אומר להשיג עכ"ל וכי זוטר מאי דכתב הראב"ד בסוף כלאים על רבינו כי טעה בזה ועיין בשאגת אריה שם שהאריך להביא ראיות להראב"ד יעו"ש היטיב. והיה נ"ל עוד בדעת רבינו שלא אסר לכהנים ללבוש בפנים אלא דוקא בהיותם בטלים משום עסק עבודה אבל כל שעוסקים בדבר השייך לעבודה גם לרבינו הותר וכמו בפייס דיומא כ"ד ב' או בשחיטה ושום דבר השייך לעבודה ובזה היה מסולק כמה קושיות מרבינו עי' בשאגת אריה שם ודו"ק וכן בעבודה הבאה על הספק בכ"ז אישתרי כלאים. ודו"ק היטיב ועי' בר"ש ורא"ש פ"ק דכלים מ"ט כתבו כדעת רבינו (ויש לעיין על הרא"ש שבהלכות קטנות הל' ציצית סוף סי' ב' כתב כדעת הראב"ד והתוס' יעו"ש היטיב). ''' אלא''' ''' צמר ופשתים וכו'.''' רפ"ח דכלאים והכי מבואר בכמה מקומות בש"ס ביומא ובזבחים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: רמב"ם
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף