עריכת הדף "העמק שאלה/קלב" (פסקה)

== י ==

{{העמקש|י}} '''וכהן טמא גבי תרומה טהורה ל"ש אוכל ל"ש שותה כו'.''' בנדה ד' ל"ב גבי כהן טמא בטהורה אי' דתני' ולא יחללו את קדשי ב"י וגו' לרבות את השותה וסך. והאי קרא א"א לפרש בכהן טמא בתרומה טהורה אלא או בזר שאוכל תרומה כמשמעו של מקרא דכתיב גבי ואיש כי יאכל קודש בשגגה. והכי תניא בת"כ ולא יחללו להביא את הסך ואת השותה את קדשי בנ"י על קדשי ב"י חייבים חומש ואין חייבים על קדשי כותי חומש יכול יהיו חייבים על תרומה שבטבל ת"ל אשר ירימו לה' על המורם הם חייבים ואין חייבים על תרומה שבטבל הרי דבזר שחיי' חומש קאי. או לפי הדרש שהובא בסנה' דנפקא לן מינה אזהרה לאוכל טבל מיירי האי קרא בטבל אבל הא ודאי דבכהן טמא א"א לאוקמי האי קרא. והא שפרש"י בנדה שם ד"ה ולא יחללו בפרשת אזהרת טמאים בתרומה כתיב ע"כ הוצרך לפרש הכי משום דבאותה סוגי' משתעי בכהן טמא. ומש"ה פרש"י דבאותה פרשה מיירי ג"כ בכהן טמא. ור"ל דילפינן הני ג' אזהרות שבפרשה כהן טמא וזר בתרומה ואזהרה דטבל מהדדי. וכיב"ז אי' בכריתות ד"ז א' כהן שסך בשמן של תרומה בן בתו ישראל מתעגל בו ואינו חושש. ומפרש הש"ס משום דכתיב ומתו בו כי יחללוהו כיון דחללי' הא אתחיל. והאי קרא בכהן טמא כתיב ויליף מיני' דה"ה בזר שסך תרומה כה"ג: אבל לשון רבינו וכהן טמא כו'. דמשמע דעיקר קרא בכהן טמא בטהורה מיירי. ולכאורה תמוה. אבל תשובתו בצדו דלאו מקרא שהביא הש"ס הביא רבינו אלא קרא כי יחללוהו והוא כתיב באמת גבי כהן טמא בטהורה ולא מיתורא דקרא נפקא לן שהרי אינו מיותר אלא ממשמעות הכתוב והוא דכל דבר שניתן לכהן טהור ליהנות ממנו דהיינו אכילה ושתיה וסיכה כדתנן בשביעי' פ"ח מ"ג מיקרי מיחל התרומה בהיתר כמבואר בכריתות שם גבי כהן טהור הא אתחיל. וממילא מבואר פי' הכתוב ומתו בו כי יחללוהו אי טמאים יהנו ממנו באכילה ושתיה וסיכה כדרך חילול בטהורה יתחייבו מיתה. והיינו שהביא רבינו הברייתא כי יחללוהו לרבות את האוכל והשותה והסך. ולא כלשון הברייתא שבגמ' לרבות את השותה ואת הסך. דהתם לא נקיט אלא הרבוי לחוד והיינו דמקשה בגמ' שותה למ"ל קרא שתיה בכלל אכילה כו'. אבל לדרשה שהביא רבינו לית כאן יתורא ולא רבוי אלא משמעות ממש. והא שהביא רבינו ברייתא אחרת ולא הנשנה בת"כ ובגמ'. היינו מש"כ באות הקדום. דהת"כ ושמואל משום ר"א פליג בדרשה דנ"ל מיתה באוכל טבל. והת"כ דריש מדכתיב והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם לרבות את הטבל וא"כ ולא יחללו מיותר דלא בעינן חילול לג"ש ומש"ה דריש מיתורא את הסך ומיירי בזר בתרומה כמשמעו. משא"כ אליבא דשמואל בעינן ולא יחללו לגופיה לאכילת טבל שהוא במיתה ומפרש עיקר קרא בטבל. ע"כ דריש סיכה ממק"א והיינו דרשה שהביא רבינו מקרא ומתו בו כי יחללוהו. ומשום דס"ל לרבינו כשמואל כמש"כ. וכבר כתבנו דאע"ג שהרמב"ם דקאי בדרשה דת"כ הביא ג"כ קרא דולא יחללו על האזהרה דטבל וכסוגי' דסנהדרין. מכ"מ הא ודאי עיקר קרא לזר באכילת תרומה קאי. אלא משום דסמיך לה והשיאו אותם עון אשמה וגו' דקאי על אכילת טבל למדנו דאזהרה ולא יחללו קאי ע"ז ג"כ. אבל עיקר קרא באכילת תרומה מיירי: ואחר דפליגי ברבוי דחיוב סיכה באופן הדרש ממילא פליגי בדין. דלפי דרשה דת"כ דנ"ל מולא יחללו וגו' לא ידענו אלא אזהרה למלקות ותשלומין ולא מיתה והכי דעת הרמב"ם שכ' בה' תרומות פ"י ה"ב אחד האוכלו כו' ואחד הסך כו' שנא' ולא יחללו לרבות את הסך. וזה הפרק כולו מיירי באזהרה. ובפ"ו לענין עונש מיתה לא הביא זה הדין דסיכה כאכילה ושתיה. והיינו משום דבסיכה ליכא מיתה ב"ש. ולא כקה"ע בירו' שבת פר"ע ה"ב שלא כ"כ. ויותר מזה אי' בירושלמי שם השוו סיכה כשתי' לאיסור ולתשלומין ולא לעונש ומקשה והתני ולא יחללו לרבות את הסך ואת השותה. ומסיק דלית כאן סך. הרי דדעת הירו' דאפי' אזהרה ליכא בסך. דמפרש אבל לא לעונש אפי' מלקות אלא איסור בעלמא כמו אזהרה דעשה שמבואר בירו' שם. מש"ה מוחק הסך מברייתא זו. אבל זה אינו לתלמוד דילן אלא סך מוזהר למלקות ולא במיתה ב"ש. כ"ז ביארנו לדעת הת"כ שהרמב"ם נקיט הכי. אבל רבינו דס"ל דנ"ל סיכה מומתו בו כי יחללוהו מזה נ"ל סיכה כאכילה ושתיה ממילא למדנו אפי' מיתה. והא שהביא רבינו ברייתא שלא ידענו מקורה כבר למדנו שעינו של רבינו ראה הרבה חכמה ודעת וברייתות ודרשות מה שלא ידענו וע' שלהי דרשה דפורים ופ' שופטים שאיל' ק"נ מה שהעיר עינינו בדרשותיו. ועפ"י מש"כ אין אנו צריכים לומר דדרשה שבנדה הוא אסמכתא כמש"כ התו' שם משום שהקשו מסוגי' דסנהדרין וע"ע מש"כ ביומא דע"ז א' ולמש"כ כ"ז ליתא דברייתא דת"כ שהביא הגמ' בנדה לית לי' דרשה דשמואל בסנהד'. וכן מה שהקשו בחולין דף ק"ל ב' על הא דתני' יכול יחייב על תרומה שבטבל כו' ת"ל אשר ירימו לה' אין לך בהם אלא משעת הרמה ואילך והוא להיפך מסוגי' דסנהדרין הנ"ל. ולמש"כ ניחא כמש"כ דהברייתות פליגי על שמואל משום ר"א. ומה שהביאו התו' יומא ראי' שאינו אלא אסמכתא מהא שהביא התנא ראי' מד"ק אחר שהקדים פסוק מאורייתא. ישבנו יפה בסי' קס"ז אות א'.