עריכת הדף "אלשיך/דברים/כג" (פסקה)

== כב ==

'''כי תדור נדר כו'.''' יהיה ענין הסמיכות במה שארז"ל כי המלוה ברבית לא יקרא ה' אלהיו כו כופר באלהי ישראל יקרא כאשר למדו מפסוק את כספך לא תן לו בנשך כו' אני ה' אלהיכם אשר הוצאתי כו' ובזה יאמר לא תשיך לאחיך כו' וכי תדור לא יהיה נדר כ"א למי שה' נקרא אלהיך אך לא מהנשך כי אז לא אלהיך אנכי כי לכופר בה' אלהיו יתייח.

'''א''' בדרך אחר והוא פן תאמר אם כ"כ מאס ה' בנוטל שכר על מי שמאחר לשלמו גם הוא יתברך לא יקפוד על מי שנודר נדרים ומאחר לשלם נדרו כי אין להקפיד באיחור ע"כ אמר אינו דומה לזה מב' טעמים א' כי הלא כי תדור אינך נודר לחבירך העני כ"א לה' שבמה שהוא ה' וגם הוא אלהיך כי אתה ושלך שלו כי ממנו יתברך הכל ולמה לא תתן לו מיד את שלו. ועוד ב' כי גם הוא יתברך ממתין ואינו אומר אלא לא תאחר לשלמו שהוא על האיחור הנודע שהיא ג' רגלים אך זה יהיה כאשר לא שכיחי עניים כי דרוש ידרשנו כו' כלומר כ"א יש דריש' דשכיחי עניים שואלים ודורשים לחם לאכול אז ידרשנו ה' אלהיך מעמך גם שלא תאחר שיעור האיחור כי מחייב עליה לאלתר ואין קפידה לו יתברך רק עליך כי יהיה בך חטא ולא על הדל שלא יחסר לו. או בדרך האחרת לומר הנה ב' דרכים יש להיטיב לעניים ולאביונים או דרך הלואה או מתנת חנם אמר אם תיטיב לו בהלואה לא תשיך לו באופן שתוציא הנאתך מתוך מעיו וגם ה' יוצא את אשר היטיב עמך והעשירך ממך כי תהיה הולך ומתרושש כמו שכתבנו כי תחלה תשיך נשך כסף ויתום כספך ועודך מחזיק ותשיך נשך אוכל כי התבואה והפירות שישארו בביתיך תלוה אות' סאתים בשלש וכאשר יתמו תשיך נשך כל דבר אשר ישך שהם שאר מטלטלי ביתך. ואם מה שתטיב לאביונים דרך מתנת חנם תן להם מה שתתן מיד לא שתתן באופן שתדור ותאחר שיהיה להם מכלות עינים ומדיבות נפש עד שיראו עיניהם מתנתך וזהו לא תאחר כו' וגם זה דרש ידרשנו ה' אלהיך מעמך אם תאחר שיקחנו מנכסיך נמצא שמה שנדרת חסר ממונך ולא נשאר לך כ"א החטא בלבד ולא הממון וזהו והיה בך חטא. וש"ת גם שלא אדור יאבד ממון הבלתי נותן לעניים ולאביונים לזה אומר וכי תחדל לנדור גם שידרוש ה' ויאבד הממון לפחות לא יהיה בך חטא כנודר ומאחר דתרוייהו איתנהו ביה: 

'''או''' בדרך אחרת והוא מאמר שלמה בחכמתו באומר מרבה הונו בנשך ובמרבית לחונן דלים יקבצנו כי הוא יתברך יעביר הונו ממנו ויתננו למי שיחונן דלים בו כי לכך ניתן לראשון כמפורש למעלה וזה יאמר פה כי הוא יתברך מדבר תחלה עם המרבה הונו בנשך ואומר לו לא תשיך כו' ורומז לו שיאבד הונו באומר נשך כסף נשך אוכל כו' כמדובר למעלה ואח"כ מדבר עם החונן דלים שאליו ינתן הון המלוה ברבית אומר לו כי תדור כו' לדלי' לא תדור נדר ותאחר לשלמו כי כמקרה המשיך לאחיו גם אתה יקרך כי דרוש ידרשנו ה' אלהיך ותתרושש והיה בך חטא כבקודם. או יהיה הסמיכות לומר הלא הזהרתיוי לא תשיך לאחיך כו' וש"ת אם אלוה חנם במה ארויח אל תחוש כי כאשר תדור לא תאחר לשלמו ובזכות הצדקה שתתן מיד תעשיר משא"כ אם תאחר כי דרוש ידרשנו ה' כו':

''' עוד''' יתכן בביאור הכתוב בכפל אומר תדור נדר ואומר דרוש ידרשנו והוא כי אומר הוא יתברך הנה אתה נדור ובא אתה מהר סיני לתת צדקה כי אחת ממצות ה' היא באופן כי טוב היה שלא תדור כ"א תתן מה שאתה נדור מאז וזהו כי תדור כבר הוא נדר לה' מסיני ע"כ לא תאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו ה' אלהיך מעמך שתי דרישות א' על נדר שמהר סיני. שנית על הנדר הזה השני נמצא שמה שהרוחת עתה בנדרך לא היה רק חטא על האיחור מה שלא היה לך חטא זה על הנדר הקודם על דבר האיחור כיון שלא תעדר מהנתינה אחר ימים. וש"ת כי בסיני לא נדרת לתת צדקה לא כן הוא כי הלא בסיני דברת בפיך לקיים כל מצות התורה כמו שכתבו ז"ל שהדבור עצמו היה מדבר עם כל אחד מישראל ואומר לו מקבלנו את עליך כך וכך מצות יש בו כו' ואמר לו הן באופן שכל מצוה ומצוה אפילו דרבנן אמרו בפיהם שהיו מקבלים כמפורש שם וא"כ אין נדר גדול מזה כי הצדקה בכלל המצות וזה מאמר הכתוב בדרך ק"ו שאומר הנה מוצא שפתיך אפילו לא מלבבך כי אם מהשפה ולחוץ ראוי לך תשמור מן הדין כאשר נדרת לה' אלהיך כלומר כי אשר נדרת יאמר עליך אחר היית לה' אלהיך כי אמירה לגבוה כמסירה להדיוט באופן שנדר יקרא באמת אפילו לא היה רק מוצא שפתיך בלי נדבת לב כל שכן כי נדבה שהיא מהלב היא מה שדברת בפיך בסיני ולא מוצא שפתים בלבד וזהו נדבה אשר דברת בפיך והוא כי אין תואר נדבה כ"א מהלב כמאמר רש"י ז"ל שע"כ נקרא הנדיב נדיב לב לפי שהנדיבות מהלב הוא: 

'''עוד''' יתכן יאמר כי תדור הזהר שיהיה הנדר לה' אלהיך ולא לשום פניה כהוראת נדיבות וכיוצא בה וגם לא תאחר בהיות כוונתך לשלמו כי הלא לא יבצר שתפקד מיד כי דרוש ידרשנו כלו' יש דורש את אלהים וקובל עליך מיד כי ירעב וע"כ להיות שיש דורש לכן ידרשנו ה' אלהיך מעמך ויפקיד את נדרך ותחת היות על מעשי הצדקה ברכות וראוי עתה במה שתאחר יהיה להפך שיהיה לך חסרון וז"א והיה בך חטא לשון חסרון כד"א ובני שלמה חטאים ולא אומר לך כ"א בך כלומר שלא בלבד יחסרו ממך אשר נדרת כי זה הרי נאמר ידרשנו ה' אלהיך מעמך שהיא מהממון שעמך כ"א בך בנפשך יהיה חסרון משא"כ כי תחדל לנדור שעם שתאחר מתת הראוי לך בעת הצורך לא יחסרו ממך רק מה שהיה ראוי לך לתת אך לא בך בנפש וזהו לא יהיה בך חטא שלא יהיה חסרון של בחינות מלת בך כמדובר: 

'''עוד''' אפשר לומר כי תדר נדר שתדור לעני שני נדרים הם אחד לדל שנית לה' אלהיך אשר צוך ומזונו עליך ית' וזהו כי תדור נדר והוא ענין מלוה ה' חונן דל כי את ה' מלוה ואת הדל חונן בפעולה אחת ל"ת כי דרוש כו' לומר לא על חסרון שיחסר לדל אני מזהירך כי לא יחסר כי הלא דרוש ידרשנו ה' אלהיך כי יתן דרישה כפולה לדל מחמת כפל הנדרים באופן שיתן לו אוכל למכביר אך יהיה מעמך שמשלך יחסיר מה שיתן לדל נמצא שוהיה בך החסרון ולא לדל וזהו והיה בך חטא וחסרון אך לא לעני ועליך אני דואג אך כי תחדל לנדור לא יהיה בך החסרון. גם אפשר לפרש כל הנדרים וכפל שתי הדרישות על שני מיני נדרים של עניים ושל גבוה ושאר הכתוב מעין הנזכר כמדובר למעלה: