עריכת הדף "אוצר:בית המדרש/תפילה" (פסקה)

== קריאת שמע וברכותיה ==
=== "וקשרתם לאות על ידך ולטוטפות בין עיניך" ===
ראיתי בזה ביאור נחמד בפרישה (או"ח סי' לב ס"ק לד), ז"ל: ויעשה ארבעה בתים. ז"ל מורי, הגהת סמ"ק (סי' קנג), למה ארבעה בתים לשל ראש, נגד ארבע הרגשות שבראש, חוש הראיה חוש השמיעה חוש הריח חוש הטעם; ואחד לשל יד, שבו הרגש אחד, חוש המישוש; ועל כולם מברך לבוראו, עכ"ל.

ונוסיף בהקשר לזה את דברי הב"י (שם סעיף מב) שהביא בשם הארחות חיים (סי' כז), שהטעם שעושים דווקא אות ש' ע"ג הבית של ראש, בכדי לרמוז על הימים שאדם מניח תפילין בשנה, שהם שלוש מאות. עוד הביא שם בשם ר"י אסכנדרני שהטעם הנכון לכך הוא, מפני ששם הוי"ה בא"ת ב"ש עולה ש' והיינו מצפ"ץ, וע"כ נאמר "וראו וגו' כי שם ה' נקרא עליך", שאין נראה מבחוץ אלא השיני"ן. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]])

=== חילוק בסדר העניינים שבשתי פרשיות קר"ש ===
יש להעיר, שבשתי הפרשיות של קריאת שמע מופיעים ענייני: הלימוד לילדים ועסק התורה בשבתך ובקומך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך. וכן מצות תפילין ומצות מזוזה.

אמנם סדר הדברים שונה: בפרשה ראשונה הסדר הוא: לימוד התורה, תפילין ומזוזה, ואילו בפרשה שניה: תפילין, לימוד תורה ומזוזה.

הלא דבר הוא!

שוב מצאתי שהעיר בזה בספר 'טעמא דקרא' בפר' ואתחנן, ז"ל: בפר' שמע כתיב מצות ק"ש לפני תפילין, ובפר' והיה אם שמוע (לקמן בפר' עקב) כתיב תפילין לפני ק"ש. וי"ל ע"פ מה שהוכיח בבה"ל ר"ס נח ממתני' דברכות כב: ירד לטבול כו' דק"ש כותיקין עדיפא מלהתפלל עם תפילין, והנה רש"י פי' מספרי דפרשה ראשונה נאמרה ליחיד ופרשה שניה לרבים ובזה מדויק, דיחיד שיכול להתפלל כותיקין כמצותה, ק"ש קודמת לתפילין [אם אין יכול לקיים שניהם בזמנה], אבל פרשה שניה שנאמרה לרבים ורבים אין יכולין לכוין כותיקין כמ"ש ביומא לז: לשאר עמא דבירושלים שאין יכולין כל הצבור לכוין כותיקין ע"ש בתוס', א"כ בודאי תפילין קודמין.

עוד י"ל טעם למה בפר' ראשונה הקדים מצות ת"ת לתפילין ובפר' שניה הקדים תפילין, על פי המבואר בספ"ק דב"ק (לפי' התוס') דלמיגמר לעצמו ת"ת קודמת לתפילין, ולמיגמר לאחריני תפילין קודמין עי"ש, והנה בפר' ראשונה מיירי ג"כ ללמוד לעצמו כמ"ש "ודברת בם וגו'" ולכן ת"ת קדמה, אבל בפרשה שניה לא מיירי פשטיה דקרא אלא בללמד לאחרים כמ"ש "ולמדתם וגו' לדבר בם" כמ"ש בברכות יג: אגמירו בנייכו תורה כי היכי דליגרסי בה, והכי אמרי' בברכות יד: למה קדמה שמע לוהיה אם שמוע שזה ללמוד וזה ללמד עי"ש, ולכן תפילין קדמה, עי"ש, עכ"ל הטעמא דקרא. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)

=== הערה בפרשת 'והיה אם שמוע' ===
יש להעיר שבפרשת "והיה אם שמוע" (דברים יא, יג), לשון הכתוב היא: "לאהבה את ה' אלקיכם ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם". ויש להעיר שלכאורה היה מתאים יותר אם היה מוזכר ה"בכל לבבכם ובל נפשכם" לגבי אהבת השי"ת שמוזכרת בתחילה, ולא לגבי ה'עבודה' שהיא המעשים בפועל.

וזאת כפי שאכן מצינו בפרשה הראשונה שבקריאת שמע (שם ו, ה): "ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מאודך". היינו שהתוספת שיהיה בכל הלב והנפש - מוזכרת על 'אהבה', וא"כ מדוע כאן זה מתייחס ל'עבודה'.

ואמנם מצאנו כעין זה אף בתפילת 'ובא לציון', שאומרים שם: "וישם בליבנו אהבתו ויראתו, לעשות רצונו ולעבדו בלבב שלם", היינו שאף שם ה'לבב שלם' [שהוא כעין "בכל לבבכם"] אינו מיוחס ל'אהבתו' אלא ל'לעשות רצונו ולעבדו'.

אמנם ראיתי בשם ספר מלאכת הקודש (טולידאנו), שהבין בדברי רש"י בפרשת והיה אם שמוע, ש"בכל לבבכם ובכל נפשכם" חוזר אל כל האמור בפסוק זה, שיעשו את כל מצוות ה' באהבה בכל לב ונפש. אולם הרלב"ג (שם, וכן שם י, יב) פירש שזה מוסב על "לעבדו", שעבודת התפילה (-וכפירוש רש"י שם) תהיה בכוונה שלימה בכל כוחות הלב והנפש, עיי"ש. וכעין זה כתב בלקח טוב. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)

=== "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" ===
יש להקשות שלכאו' היה מתאים יותר לכתוב בסדר הפוך, 'אחרי עיניכם ואחרי לבבכם', שהלא מכיון שאדם רואה מראות אסורות, הוא חושב על כך וחוטא. וכפי שרש"י כותב שם (במדבר טו, לט): הלב והעינים הם מרגלים לגוף, מסרסרים לו את העבירות, העין רואה, והלב חומד, והגוף עושה את העבירות, עכ"ל.

ונראה שמכיון שכידוע ש'סוף מעשה במחשבה תחילה', א"כ אף הראיה שבתחילה - תחילתה במחשבה שבלב. ולכן מבואר בפוסקים שראיה סתם ובמקרה - ללא התבוננות - אינה אסורה. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)

=== "אמת ויציב וקיים..." ===
ראה ב"סידור המפורש" בהערה כאן, שכתב: עיין בפירוש עץ יוסף, וכן הוא בסידור שער הרחמים (הכותב שהרצה הדברים לפני הגר"א ז"ל וקלסיה), שט"ו תיבות נרדפות יש כאן לפנינו, שכולם ענינם אחד, והוא קבלת הדברים שבק"ש בלב שלם ובנפש חפצה. וט"ו הלשונות הם כנגד ט"ו הפסוקים שבשתי הפרשיות הראשונות שבק"ש, יעוש"ד. והוסיף שם בסוגריים: ולכן 'ויציב' שהיא התיבה השניה, נאמרה בלשון ארמי, ש'ויציב' הוא תרגום של 'אמת', כמו "ויציב חלמא" (דניאל ב, מה), לפי שהוא כנגד "ברוך שם" הנאמר בלחש לפי שגנבו משה רבינו מהמלאכים כדאיתא בדב"ר פרשת ואתחנן, לכן אומרים 'ויציב' בלשון ארמי שאין המלאכים מבינים אותו, עכ"ד הנחמדים.

ונתקשיתי בדברים אלו, שהלא בשתי הפרשיות הראשונות שבקריאת שמע ישנן ט"ו פסוקים אף ללא 'בשכמל"ו' אשר אינו מוזכר בפרשת 'שמע' בתוה"ק, וא"כ לא זכיתי להבין ביאורם בטעם הדבר שמתוך ט"ו השבחים שהוזכרו כאן, שבח 'ויציב' הינו בארמית כנגד בשכמל"ו.

שוב התבוננתי שאכן הדברים שנכתבו בסידור הנ"ל אינם מדוייקים, אלא יש כאן ששה עשר שבחים, אך רק ט"ו ווי"ן, משום שבתיבת 'אמת' אין וי"ו, וא"כ אכן השבח השני מתוך הששה עשר, מכוון כנגד בשכמל"ו שהוא השני מתוך הששה עשר פסוקים שבקריאת שמע. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)

=== וזדים טיבעת וידידים העברת ===
יש להעיר שלכאו' הסדר צ"ל הפוך, קודם עברו עם ישראל הידידים, ורק לאחר מכן טבעו המצרים. וראיתי בסידור הגר"א בפי' שיח יצחק, שכתב וז"ל: וזה נס יותר נפלא, כי בשעה שנטבעו המצריים היו ישראל ג"כ באותה סכנה בתוך הים והלכו ביבשה וכמ"ש במדרש. וכ"נ מפשט הכתובים, שנאמר "וישובו המים ויכסו את הרכב לא נשאר בהם עד אחד ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים", וע"כ אמר תחלה 'וזדים טבעת' ואח"כ 'וידידים העברת', עכ"ל. וכעין זה כתב בפי' עץ יוסף (שבסידור 'אוצר התפלות'), עיי"ש. [[משתמש:הארות חיים|הארות חיים]] ([[שיחת משתמש:הארות חיים|שיחה]]) 16:52, 2 במאי 2021 (IDT)