עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/כג" (פסקה)

==י==

י) ובעיקר דברי הה"מ שכתב לדעת הרמב"ם דפצוע דכה אסור בממזרת משום דמפורש האיסור בכתוב, לפענ"ד נראה ליישב דעת הרמב"ם ברווחא, דאזיל לשיטתו גר שנשא ישראלית הבן אסור בממזרת, והנה לפי סוגיא דשמעתא באיבעיא דקדושה אתוסף בהאי, או כשרות אתוסף בה, הנה לפירוש ראשון שתופס רש"י לעיקר דמבעיא לי' בהך דאמו מישראל אם קדושה אתיסף בה לאקרויי קהל או כשרות אתוסף בה להנשא לכהונה, אבל לא קדושה לאקרויי קהל, ומסקנא כשרות אתוסף בה ולא מקרי קהל, והוא היפך דעת הרמב"ם הנ"ל ע"כ מפרש כפירוש הב' בבת גר וגיורת מבעיא לי', והכי פירושא או דילמא קדושה אתוספא בהך דאמה מישראל לינשא לכהונה, והך דאין אמה מישראל נהי דקדושה לית בה, מ"מ כשרות אית בה לאקרויי קהל, ומסקנא דכשרות אתוסף בהך דאמה מישראל לאקרויי קהל, אבל בת גר וגיורת לאו קהל הוא יעיי"ש, ועל כרחין הך דאמה מישראל מקרי קהל וכדעת הרמב"ם, הנה דרמב"ם כפירוש השני, ולפירוש השני קרי קהל כשרות ולא קדושה, וא"כ אף דפצוע דכה לאו בקדושתו קאי מדמותר בגיורת, אין מזה ראי' שלא יהי' בכשרותו שלא להקרא קהל, והא דמותר בנתינה משום דנתינה מדרבנן ולא גזור בפסולים, ושאר פוסקים החולקים על הרמב"ם וסוברים דפצוע דכה מותר בממזרת משום דמפרשים כפירוש ראשון שתפס רש"י לעיקר, ולפירוש זה מה שנקרא קהל נקרא קדושה [וההיתר לינשא לכהן נקרא כשרות רק מה שהוא עצמו כהן הוא קדושה ודאי] ופצוע דכה דלאו בקדושתו קאי לא הוה קהל ומותר בממזרת, כן נ"ל ברור כשמש בטעם מחלוקת רמב"ם ופוסקים:

<noinclude>{{דיקטה}}
{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>