עריכת הדף "אבני נזר/אבן העזר/טז" (פסקה)

==י==

י) אך בתוס' יבמות (ט"ז:) בד"ה אמוראי בתוך הדיבור וז"ל דהתם מוכח דלא באו עליהם נכרי ועבד דאי באו עליהם אמאי כתמיהם טהורים, וליכא למימר משום דסברה דהולד כשר דבתר נכרי ועבד שדינן לי' עכ"ל, והיינו שדינם כנכרי ועבד ואין מטמאין בנדה {{הערה|'''*) הגה"ה''' עי' רמב"ם פ"ד מהלכות איסורי ביאה דהבא על שפחת נדה בכרת, וכ"כ הרמב"ן בהלכות נדה שלו וכ"כ רמב"ם פ"א מהלכות מו"מ ה"ד ואחד גרים ועבדים ואחד ישראל מטמאים בנדה ובזיבה, ובכ"מ, שם רפ"ב דזבים הכל מטמאין בזיבה אף העבדים ומ"ש שמטמאין בנדה עכ"ל ולא כתב לנדה שום מקור דין וכפי הנראה תוס' סוברים להיפוך במ"ש דאי בתר עבד שדינן לי' ניחא אף אם בא עליהם עבד שיהי' כתמיהן טהורין, אך בנדה מעשה בשפחתו של ר' גמליאל לענין טומאת מעל"ע [מפורש דמטמא בנדה] ואין לומר דעברית היתה [ושפחה מדרבנן דמדרבנן הי' נוהגין יובל בבית שני כמ"ש רמב"ן פרק השולח] דהא עברית יוצאה בסימנים וקטנה אינה מטמא מעל"ע: '''ע"כ הגה"ה'''}}, והוא כס"ד דש"ס ס"פ האומר דאי בתר דידה שדינן לי' הולד ממזר, ואי כשר בתר דידי' שדינן לי' והוה לי' נכרי ועבד, ושם בגמ' א"ר יהודה גוי ועבד שקידש בת ישראל חוששין לקידושין שמא מעשרת השבטים הוא, ופירשו התוס' משום בנות שבאו עליהם נכרים, והקשו ע"ז דר' יהודה אית לי' בהחולץ נכרי ועבד הבא על בת ישראל הולד כשר, ותירצו הכא משמי' דר' אסי קאמר, הנה פשיטא להו דלמ"ד הולד כשר אין חוששין לקידושיהן דנכרים הם, וזה תימה דנהי דאפשר לומר כן כס"ד ס"פ האומר, מ"מ למה פשיטא להו, הא סוגיא דמאן דמכשיר משום {{עוגן|טז:}}{{עוגן|טז־ג}}דלא תפסי קידושין לאחריני, ע"כ ס"ל דבתר דידה שדינן לי' ומ"מ כשר משום דלא דמי לאשת אב: