עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/כא" (פסקה)

== א ==

'''וישמע הכנעני. ''' מה שמועה שמע – שמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וכסבור נתנה לו רשות להלחם בישראל {{תוספת|א|עיין מה שכתבנו בדרשה סוף פרשה הקודמת, ועיין מענין באור אגדה זו בתוס' ומהרש"א ר"ה ג' א', והתוס' הקשו על רש"י שפירש כונת שאלת הגמרא לפסוק זה והלא בפסוק זה כתיב מפורש מה שמועה שמע, והיינו כי בא ישראל דרך האתרים, ולכן פרשו דכונת הגמרא לפסוק דפ' מסעי בענין זה, יעו"ש.

אבל באמת י"ל דכונת הגמרא בהשאלה מה שמועה שמע – כלומר איזה שמועה שמע שעל ידה מצא עוז ברוחו להלחם בישראל ולא יירא מהם כאשר יראו הרבה מלכים, ולכן פירש ששמע שמת אהרן ונסתלקו ענני כבוד וחשב שתמה זכות אבות, וכהאי גונא יש בגמרא זבחים קט"ז א' בפסוק וישמע יתרו מה שמועה שמע וכו', אע"פ שבכתוב כתיב מפורש מה ששמע, את כל אשר עשה ה' וכו', אך הכונה שם, על ידי איזו שמועה נתעורר להתגייר ולהסתפח אל דת ישראל, עיין לפנינו ר"פ יתרו.}} [שם שם]

'''מלך ערד. ''' תני, הוא סיחן הוא ערד הוא כנען, ערד – שדומה לערוד במדבר, כנען על שם מלכותו, ומה שמו – סיחן {{תוספת|ב|דרשה זו יש לה שייכות עם דרשה הקודמת, דבגמרא מביא ראיה דכשמת אהרן עדיין הוי סיחן קיים דכתיב וישמע הכנעני ודרשינן [בדרשה הקודמת] מה שמועה שמע שמע שמת אהרן וכו', ופריך מי דמי התם כנען הכא סיחן ומשני דכל השמות הללו, סיחן ערד וכנען הכל באיש אחד הוא, שנים לכנויים ואחד לשם עקרי, ועיין בתוס' כאן, ויש בגמרא עוד לשון דסיחן הוא כנוי, וזה הלשון שהעתקנו הוא קרוב יותר לפשט הכתובים בכ"מ דסיחן הוא שם עקרי.}}. (ר"ה ג׳ א׳).

'''דרך האתרים. ''' מהו דרך האתרים – שמע שמת התייר הגדול שהיה תר להם את הדרך ובאו ונתגרו בהם {{תוספת|ג|תייר הוא תואר לאהרן שבזכותו הלכו ענני כבוד לפני ישראל שהאירו והורו להם הדרך [עיין בבלי תענית ט' א'], ודריש בדרך לשון נופל על לשון, ועיין בדרשה הקודמת ובדרשה שבסוף פרשה הקודמת.}}. (ירושלמי יומא פ"א ה"א).

'''וישב ממנו שבי. ''' מניין לנכרי שקונה את הישראל למעשה ידיו, דכתיב וישב ממנו שבי {{תוספת|ד|דריש מיתור לשון שבי, ובא ללמדנו דדין שבוי גמור יש לו דכיבושו כיבוש. ועיין בחידושי הרשב"א בסוגיא יבמות מ"ו א' דגם בלא מלחמה קונה, דעל מנת כן באין לגור בארצו. והר"ן בפירושו לנדרים כ"ח א' בשם התוס' הסביר עוד הטעם משום דיכול המלך לומר אם לא תעשו מצותי אגרש אתכם מן הארץ, ולכן קיי"ל דינא דמלכותא דינא, יעו"ש. וזהו באור הענין מ"ש בב"מ ע"ג ב' מוהרקייהו דהני [חותם עבדות שלהם] בטפסא דמלכא מנת ומלכא אמר מאן דלא יהיב כרגא לשתעבד למאן דיהיב כרגא, והא דתנן בנדרים שם נודרין למוכסין מוקי שם בגמרא במוכסין העומד מאליו, יעו"ש ובר"ן.}}. (גיטין ל"ח א').