עריכת הדף "תורה תמימה/במדבר/י" (פסקה)

== ב ==

'''עשה לך. ''' תניא, רבי יאשיה אומר, עשה לך – משלך, רבי יונתן אומר, משל צבור עשאה, ומה ת"ל עשה לך, כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם {{תוספת|א|ע' פירש"י וחא"ג, וה"ק, דהעולם ומלואו שלו הוא, ולא הו"ל למכתב רק עשה חצוצרות וכתב לך, כביכול כאלו הוא אינו שלו אלא של משה, וכמ"ש שהעולם כולו לא נברא אלא בשביל משה, וזהו הפירוש בשלך אני רוצה כמו שהוא שלך.}}. (יומא ג' ב׳).

'''עשה לך. ''' ת"ר, כל הכלים שעשה משה כשרים לו וכשרים לדורות, חצוצרות כשרות לו ופסולות לדורות, מאי טעמא, דאמר קרא עשה לך, לך ולא לדורות. אלא מעתה ועשית לך ארון הכי נמי לך ולא לדורות, שאני הכי דכתיב לך לך תרי זימני {{תוספת|ב|עשה לך, והיו לך, ומה שברור לו בארון דהוא לדורות הוא מפני דכתיב גביה (ר"פ תרומה) וכן תעשו, ודרשינן וכן תעשו – לדורות. ומתבאר בגמרא דאפילו למ"ד בדרשה הקודמת עשה לך משלך או כביכול משלך אני רוצה יותר משלהם ג"כ אפשר לדרוש דרשה שלפנינו מדכתיב שני פעמים לך כמבואר. –

והנה עכ"פ אינו מבואר עיקר הטעם מה שלא נשתמשו לדורות בחצוצרות של משה ובמה נשתנו משאר כלים, ואפשר לומר ע"פ המבואר בתנחומא דהתרועה בחצוצרות הוא דרכן של מלכים ומשה היה לו מעלת מלכים כמבואר בזבחים ק"ב א', ולכן אסרום לדורות כדי להראות כבודו של משה, וכעין מ"ש בע"ז י"א א' שורפין על המלכים מיטתן וכלי תשמישן כדי שלא ישתמש אחר בהן, יעו"ש. וה"נ כיון דכל עיקר תכונתם של חצוצרות הוי כעין כלי תשמישן של מלכים לכן אסרום לדורות, וחז"ל סמכו זה על כפול הלשון עשה לך והיו לך.}}. (מנחות כ"ח ב׳).

'''חצוצרות כסף. ''' תניא, שופר של תעניות פיו מצופה כסף, ומאי שנא דראש השנה מצופה זהב, לפי שכל כנופיא דכסף הוא, דכתיב עשה לך שתי חצוצרות כסף {{תוספת|ג|ר"ל כל שהוא כדי לאסוף העם מצינו שהיו של כסף כמו בחצוצרות, ורק בר"ה משום כבוד יו"ט עשאום של זהב. –

ודע שמבואר במשנה כאן, שופר של תעניות, שופר מקצר וחצוצרות מאריכות, שמצות היום בחצוצרות, וצ"ע במ"ש בתענית י"ד א' במאי מתריעין בתעניות, אמר רב יהודה – בשופרות, ולא ידעתי למה תפס הטפל והניח העיקר במה שמצות היום בו, בחצוצרות, ובאמת הרמב"ם בפ"א ה"ה מתענית פסק דבתעניות תוקעין בכל מקום בחצוצרות, ומ"ש בשופרות הוא ע"פ מ"ש בשבת ל"ו א', הני תלת מילי אשתני שמייהו משחרב ביהמ"ק, חצוצרתא – שופרא, שופרא – חצוצרתא, וא"כ היינו שופר היינו חצוצרה.}}. (ר"ה כ"ז א').

'''חצוצרות כסף. ''' תניא, החצוצרות שעשאן מן הגרוטאות כשרים, עשאן משאר מיני מתכות פסולים, ומאי שנא משאר מיני מתכות פסולים הכתיב כסף והויה, הא מן הגרוטאות נמי כתיב מקשה והויה, אלא מיעט רחמנא במנורה (ח׳ ב') מקשה היא, היא ולא חצוצרות {{תוספת|ד|גרוטאות הם חתיכות שבורות ומקשה משמע חתיכה אחת כמדתרגמינן נגיד משוך שנמשך הכל מחתיכה אחת, מקשה משמע דבר המוכה ונהלם, כדכתיב (דניאל ה׳:ו׳) וארכבותיו דא לדא נקשן, וע' לפנינו בפ' תרומה.}}. (מנחות כ"ח א׳).