עריכת הדף "תוספות יום טוב/זבחים/א" (פסקה)

==א==
'''כל הזבחים.''' שם כולל כל הקרבנות הקריבים מבעלי חיים שנוהגים בו לדורות כאשר צונו השם. הרמב"ם בסוף הקדמה למסכת זו. ואף על פי שלשון זביחה לא נאמר בכתוב אלא בשלמים ועולות. שאותה תשובה שהשיב הראב"ע ככתוב בפירושו סוף פרשת יתרו {{ממ|[[אבן עזרא (הארוך)/שמות/כ#כא|שמות כ כא]]}} מפסוק וזבחת [עליו את] עולותיך [ואת שלמיך] עדיין לא נאמר חטאת ואשם. אבל השאלה אינה. לפי שלשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד. והראב"ע בעצמו נשתמש בזה במקום אחר {{ממ|[[אבן עזרא/אסתר/ח#יז|אסתר ח יז]]}}. והעתקתיו ב[[תוספות יום טוב/תרומות/א#א|ריש מסכת תרומות]] ועיין [[תוספות יום טוב/חולין/ב#סוף|סוף פ"ב דחולין]]: 

'''שנזבחו שלא לשמן.''' עבודה קמייתא נקט [[תוספות רבי עקיבא איגר/{{כאן}}|°]]וה"ה קבלה והולכה וזריקה כדתני סיפא [מ"ד]. תוספות: 

'''כשרים.''' לשון הר"ב ויזרוק דמן ויקטיר אימוריהן. מסיים רש"י ולאכול את הנאכלים. ומ"ש הר"ב דבקדושתייהו קיימי בריש מנחות דייק לה הר"ב במתניתין גופה. ועיין מ"ש שם. [*ומה שכתב הר"ב ואם לאו שלא נשחט הזבח לשם בעלים. ול' הרמב"ם ששחט שלא לשמן או שלא לשם בעלים]. ומה שכתב הר"ב ודוקא קרבן יחיד שיש לו בעלים אבל קרבנות צבור כו' דייק ליה הרמב"ם מדתנן לבעלים.

{{עוגן1|וטעמא}} שכתב הר"ב שהשחיטה מושכתן. בגמרא {{ממ|[[בבלי/זבחים/ו/ב|דף ו' ע"ב]]}} ומשום דלב בית דין מתנה עליהן{{הערה|הרש"ש {{ממ|[[רש"ש/זבחים/ד/א#מה|ד.]]}} הביא דברי רבנו בביאור מקור דברי הרע"ב, ועיי"ש מה שכתב לפרש באופ"א ומה שהעיר בזה ע"ד הרמב"ם, מקור ד' הרע"ב, דתבר לגזיזיה בחיבורו {{ממ|[[רמב"ם/פסולי המוקדשין/טו#|פט"ו מהל' פסולי המוקדשין]]}}. עיי"ש כל דבריו.}}.

ומ"ש הר"ב ודוקא כששחטן בפירוש שלא לשמן וכו'. עיין בלשון התוספות שהעתקתי ב[[תוספות יום טוב/בבא מציעא/ג#סוף|סוף פ"ג דב"מ]]:

'''ומן החטאת.''' כתב הר"ב דבחטאת נמי כתיבי וכו' וזריקתו לשם חטאת. לאו דמשמע ליה מולקח אלא מייתי ליה בגמרא מוכפר עליו הכהן מחטאתו. שתהא כפרה לשם חטאת. ומ"ש הר"ב אבל שחט לשם חולין כשר כו' דכתיב ולא יחללו את קדשי בני ישראל כו'. אע"ג דהאי קרא לחייב מיתה בטבל דרשינן ליה [כמ"ש ב[[רע"ב/סנהדרין/ט#סוף|ספ"ט דסנהדרין]]] דלמא קדשי מיותר קא דריש. דהו"מ למכתב ולא יחללו את אשר ירימו. תוספות. ומ"ש הר"ב קדשים מחללים וכו'. לשון רש"י הכי דריש ליה אין דבר אחר מחלל את קדשי בני ישראל. ועיין במשנה דלקמן: 

'''הפסח בזמנו.''' פירש הר"ב כל זמן שחיטתו דהיינו מחצות היום כו' אבל. קודם לכן וכו' קי"ל כו' וכל דינו כשלמים כפירש"י. וכן כתבו התוספות {{ממ|[[תוספות/זבחים/ח/ב#|דף ח' ע"ב]]}} ועיין מ"ש ב[[תוספות יום טוב/פסחים/ה#ד|משנה ד' פ"ה דפסחים]]. ולבן בתירא דמשנה ג' דפסק הר"ב והרמב"ם כמותו. אפילו קודם חצות נמי. והיינו דהרמב"ם פירש כן במתניתין דהכא דזמנו יום י"ד כו' ומיהו לרש"י ותוספות אפשר לומר דאינהו ס"ל דאין הלכה כבן בתירא וכדעת הראב"ד בפט"ו מהל' פסולי המוקדשין. ול"ק מהא דתנן ב[[משנה/פסחים/ה#ג|משנה ג' פ"ה דפסחים]] דפסח ששחטו קודם חצות פסול דהתם לשמו ופלוגתא דלקמן בשלא לשמו. ועיין בריש מתניתין דלקמן: 

'''רבי אליעזר.''' ביו"ד גרסינן כדמוכח מתניתין [[משנה/תמורה/ג#ג|ג' פ"ג דתמורה]]: 

'''החטאת באה על חטא וכו'.''' איכא חטאת ואשם נמי דאין באין על חטא. חטאת יולדת ואשם מצורע. אלא משום דרובא אתו על חטא. משוי להו אהדדי. תוספות: 

'''אף האשם.''' כתב הר"ב וכתיב כחטאת כאשם ולרבנן למאי הלכתא אתקש אשם לחטאת. לומר לך מה חטאת טעונה סמיכה [דכתיב בה {{ממ|ויקרא ד}} וסמך את ידו על ראש החטאת]. אף אשם טעונה סמיכה. [[בבלי/זבחים/יא/ב|גמרא דף י"א עמוד ב']]: