עריכת הדף "תוספות יום טוב/ברכות/א" (פסקה)

==א==
'''מאימתי קורין את שמע בערבית.''' תנא אקרא קאי דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/דברים/ו#ז|דברים ו ז]]}} ודברת בם וגו' בשכבך ובקומך, משם למד שחובה על אדם לקרות שמע בערב ובבקר, ושאל עכשיו מאימתי זמנו. ומדכתיב בשכבך ברישא הקדים של ערבית{{הערה|עוד איתא שם: ואי בעית אימא יליף מברייתו של עולם דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/בראשית/א#ה|בראשית א ה]]}} ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד.}}. גמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|ב.]]}} (ועיין ב[[#ד|משנה ד]]{{הערה|שם הקדים התנא שחרית לערבית לגבי ברכות קריאת שמע, עיין שם הטעם.}}):

'''משעה שהכהנים וכו'.''' כתב [[רע"ב/ברכות/א#א|הרב מברטנורה]] מילתא אגב אורחיה קמ"ל וכו'{{הערה|והוא מדברי הגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ב/א|ב.]]}}.}}. הקשו בתוספות {{ממ|[[תוספות/ברכות/ב/א|ב. ד"ה והא]]}} תנינא חדא זימנא בנגעים {{ממ|[[משנה/נגעים/יד#ג|פי"ד מ"ג]]}} העריב שמשו אוכל בתרומה. ותירצו דרגילות של משנה לאשמועינן בקיצור אף למה שמפורש כבר, ע"כ. וכן כתבו בפרק י"א דשבת {{ממ|[[תוספות/שבת/צט/א|צט. ד"ה מסייע]]}}, ועיין סוף דמאי {{ממ|[[תוספות יום טוב/דמאי/ז#ח|פ"ז מ"ח ד"ה חביות]]}} וריש פרק י' דשבת {{ממ|[[תוספות יום טוב/שבת/י#א|מ"א ד"ה וכל]]}} וריש פרק קמא {{ממ|[[תוספות יום טוב/יבמות/א#א|מ"א ד"ה ומן]]}} ופ"ו דיבמות {{ממ|[[תוספות יום טוב/יבמות/ו#ד|מ"ד ד"ה חולץ]]}}:

'''לאכול בתרומתן.''' כתב [[רע"ב/ברכות/א#א|הר"ב]] דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ויקרא כב ז]]}} ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים ובפ' הערל {{ממ|יבמות דף עד}} מוקמינן לה בתרומה. ומ"ש [[רע"ב/ברכות/א#א|הר"ב]] דהיינו עד צאת הכוכבים דהכי משמע קרא עד שיטהר הרקיע מן האור והיינו כשיצאו כוכבים. {{ממ|[[רמב"ם/תרומות/ז#|רמב"ם פרק ז' מהלכות תרומות]]}} ועיין [[תוספות יום טוב/ראש השנה/ג#א|ריש פרק ג' דר"ה]]:

'''בתרומתן.''' וכן לשון חכמים בברייתא בגמ' ותנא קמא אמר משעה שבני אדם נכנסין לאכול פתן בע"ש כלומר שהכל מוכן. ומש"ה נקט פתן כלומר שהוכן להם ואינן חסרים כלום ולהכי נמי נקטי חכמים ותנא דידן תרומתן כלומר שהיא מוכנת לפניהם. וכלום חסר כי אם לאכול *[א"נ תנא לישנא דקרא קתני דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כב#ז|ויקרא כב ז]]}} כי לחמו הוא. נ"ל]:

'''עד סוף האשמורה.''' פי' [[רע"ב/ברכות/א#א|הר"ב]] שהלילה נחלקה לג' משמרות{{הערה|כן דעת רבי אליעזר כמבואר בגמרא {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|ג.]]}} אך דעת רבי {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/ב|ג:]]}} שהלילה נחלק לד' משמרות.}} ופירש"י {{ממ|[[רש"י/ברכות/ג/א|ג.]]}} משמרות עבודה של מלאכים ושיר שלהם נחלק לג' חלקים ראשונה לכת אחת וכו'. והוי מצי למיתני עד ד' שעות אלא נקט עד סוף האשמורה כדאמר בגמ' {{ממ|[[בבלי/ברכות/ג/א|שם]]}} לאשמועינן שיש היכר לכל אדם בדבר דהא בסוף האשמורה הראשונה חמור נוער. [*ובפירושו לחומש פרשת במדבר בפסוק {{ממ|[[רש"י/במדבר/ג#ז|שם ג ז]]}} ושמרו את משמרתו, כ' כל מינוי שהאדם ממונה ומוטל עליו לעשותו קרוי משמרת בכל המקרא ובלשון משנה, כמו שאמרו בבגתן ותרש {{ממ|[[בבלי/מגילה/יג/ב|מגילה יג:]]}} וכו']:

'''עד שיעלה עמוד השחר.''' כתב [[רע"ב/ברכות/א#א|הר"ב]] והלכה כר"ג שגם חכמים מודים לו ולא אמרו כו' רבנן כוותי ס"ל והאי דקאמרי כו' וכ"כ הרמב"ם. כלומר בפירוש בשכבך כוותי ס"ל דפירושו כל הלילה. ודלא כר"א. והאי דקאמרי כו' שהם עשו סייג ובהא פליגי עלי. וכ"כ ר"י ורא"ש. דבסייג פליגי. וא"כ בסייג אין הלכה כר"ג דהא ר"ג עצמו הוצרך לומר כוותי ס"ל. משום דאי לאו הכי יחיד ורבים הלכה כרבים. ולא כתבו הלכה כר"ג. אלא על עיקר דין תורה (וכ"כ ב"י [[בית יוסף/אורח חיים/רלה|סימן רל"ה]]) דלהרמב"ם אין הלכה כר"ג לענין סייג:

'''עמוד השחר.''' יש רגילין לפותרו כוכב השחר{{הערה|עיין רש"ש {{ממ|[[רש"ש/ברכות/ב/א|ב.]]}} שציין לירושלמי {{ממ|[[ירושלמי/ברכות/א/א|פ"א ה"א]]}} שם מפורש שאין לפרשו כוכב השחר.}}. [*וראיתי לרד"ק במזמור אילת השחר ([[רד"ק/תהילים/כב#א|תהלים כב]]) שיש מפרשים אילת שם לכוכב השחר ע"כ]. אך בכאן אין נכון [*לפרש שעמוד יהיה שם לכוכב ההוא] דאע"פ דכוכב נוגה קראוהו כוכב השחר מטעם שאין כאן מקומו. מ"מ לשון עמוד לא יצדק. וז"ל ה[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#א|רמב"ם]] הוא האור הנוצץ בפאת מזרח קודם עלות השמש בכדי שעה וחומש שעה מן השעות הזמניות וטעם זה קרבת שטח אור השמש מן הקיטורים העבים העולים מן הארץ תמיד אשר די עלותה מן הארץ אחד וחמשים מיל ע"כ. ופירוש שעות זמניות במשנה דלקמן תמצאנו. אבל ז"ש נ"א מיל {{הערה|אמר המו"ל {{ממ|מהדורת וילנא תרפ"ט}} הדברים הללו העתקתים מהתוס' יו"ט ממהדורא קמא שנדפס בפראג שנת שע"ז ואף שנשמטו גם מהתוס' יו"ט שהדפיס המחבר בעצמו בדפוס קראקא, אבל מפני שראיתי כי כבר רמז התוס' יו"ט בעצמו על דבריו אלו ב[[תוספות יום טוב/פסחים/ג#ב|פסחים פ"ג מ"ב]] בד"ה אם יש שם כיו"ב ע"ש, וגם במעי"ט כאן ע"ש, ע"כ אמרתי כי טוב להעתיקם הנה ככתבם וכלשונם בדפסו הנ"ל.}} [אם נפרשהו בערך האדם ההולך יכחישנו החוש. ואם בערך סבוב השמש יכחישו המושכל. כי לכל שעה ט"ו מעלות ולכל מעלה ט"ו פרסאות. הנה לשעה וחומש תתר"ף מילין. והר"ר ענשכן חפץ אמר שמלת עלותה צ"ל עלותם. ומוסב על הקיטורים עכ"ד. והיטב אשר דיבר שאילו היה מוסב על השמש. היה ראוי שיאמר מן האופק כלשונו ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/ראש השנה/א#ה|מ"ה פ"ק]] דר"ה. ועכ"ז תמיה לי דכתיב בלוט כמו השחר עלה ויאיצו המלאכים וגו'. וכתיב השמש יצא על הארץ ולוט בא צוערה וא"ר חנינא לדידי חזי לי ההוא אתרא והויא חמשא מילי. בפ"ט דפסחים. ושם אמרו דמהלך אדם בינוני כל היום יו"ד פרסאות לפ"ז יתכן שיאמר עלות השמש בכדי שעה וחצי שעה מן השעות הזמניות כו' אשר די עלותה מן הארץ חמשה מיל וכו' וזה במהלך אדם בשיעור שעות ההשויה. וכן שיער מהלך האדם בשעות ההשויה ב[[פירוש המשנה לרמב"ם/פסחים/ג#ב|מ"ב פ"ג]] דפסחים. אבל שם ג"כ מקום עיון. ומיהו שיעור עלות השמש כפי שעות הזמניות שכן משתנה כפי הזמן ע"פ נטייתו. ובחבורו פ"א מה' ק"ש {{ממ|[[רמב"ם/קריאת שמע/א#יא|הי"א]]}}, כתוב כמו שיעור שעה. ובנ"א עישור שעה. ולזו הסכים ה[[כסף משנה/קריאת שמע/א#יא|כ"מ]]. והיינו ששיער רק תחלת עלייתו. ולפי פירושו דבמשנה מבואר שעל עליית כל גופו משערינן. [*מצאתי לרופא מומחה וחכם כולל מהר"ר יוסף שלמה דאלמדיגא מן קנדיאה בספרו בחלק שממנו שקראו בשם גבורות ה' שכתב שם בשם הרמב"ם נ"ב מיל ויהיה איך שיהיה הנה תיבת עלותה שבלשון פירוש הרמב"ם צ"ל עלותם כי מוסב על הקיטורים. והוי יודע שבספר הנזכר ביאר במופת מאין יצא לו להרמב"ם שהוא דקדק יותר ועשה מופת על שאין עלייתם כי אם מ"ד מילין. ועוד תמצא בספר הנזכר בחלק שממנו שקראו אילם (עי' שם בדף י"א) גם עיין במשנה ב' פרק ג' דפסחים. וראה עוד זה מצאתי להראב"ע שבפירושו לחומש פרשת בא בפסוק בין הערבים כתב שעה ושליש שעה מהשעות השוות. וכן עוד לו בפירושו לקהלת בפסוק עד שלא תחשך השמש עיין שם. ויש מי שר"ל שהרמב"ם קאי על קריאת הותיקים שזכר הר"ב במשנה דלקמן {{ממ|[[רע"ב/ברכות/א#ב|ד"ה עד שלש]]}} ואין נ"ל לפי שא"כ לא היה סותם את דבריו]:

'''הקטר חלבים ואיברים.''' פירש ה[[רע"ב/ברכות/א#א|ר"ב]] של בין הערבים דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/ו#ב|ויקרא ו ב]]}} היא העולה וכו' וכ"כ עוד סוף פרק ב' דמגילה {{ממ|[[רע"ב/מגילה/ב#ו|מ"ו ד"ה ולהקטר]]}} וכן הרמב"ם [[פירוש המשנה לרמב"ם/מגילה/ב#ו|שם]]. ואע"ג דפשטיה דקרא בכל עולה כתיב ולאו דווקא בעולת תמיד ובריש פרק ו' דפסחים מוכח דכל אימורי קדשים דינן כל הלילה אלא נקטי מילתא פסיקא ובפירוש הרמב"ם שב[[פירוש המשנה לרמב"ם/ברכות/א#|כאן]] ובספרו [[רמב"ם/מעשה הקרבנות/ד|פרק ד']] מהלכות מעשה קרבנות ו[[רמב"ם/תמידין ומוספין/א|פרק א']] מהלכות תמידין מבואר שעל כל חלבי הקרבנות וכל איברי העולה נאמר. ולשון רש"י הקטר חלבים ואיברים של קרבנות נזרק דמן ביום:

'''וכל הנאכלין ליום א'.''' עיין מה שכתבתי בסוף פסחים {{ממ|[[תוספות יום טוב/פסחים/י#ט|פ"י מ"ט ד"ה הפסח אחר חצות]]}}:

'''א"כ למה אמרו וכו'.''' כתב ה[[רע"ב/ברכות/א#א|ר"ב]] אבל בהקטר חלבים ואיברים לא אמרו בו חכמים עד חצות כלל וכו' עד כשר כל הלילה וכן כתב רש"י וסיים והכי נמי תנן בפרק ב' דמגילה כל הלילה כשר וכו' להקטר חלבים ואיברים ע"כ. כלומר ובשום דוכתא לא אשתמיט למיתני עד חצות. ומכל מקום זו לאו ראיה גמורה היא דדילמא רבן גמליאל שמעינהו לרבנן דקאמרי הכי וכיון שסידר רבינו הקדוש דברי רבן גמליאל בכאן שוב סמך על עדותו ולא הוצרך לשנות דברי חכמים בהדיא והרמב"ם ב[[רמב"ם/מעשה הקרבנות/ד|פ"ד]] מהלכות מעשה הקרבנות פסק בהקטר חלבים ואיברים עד חצות. וכתב עליו בעל כסף משנה דמשנה היא בברכות ע"כ. והא ליתא לדברי רש"י. ולכך נראה לי דלאו ממתניתין שמעה לה הרמב"ם אלא מדתניא בתוספתא[[תוספות רבי עקיבא איגר/{{כאן}}|°]] {{ממ|[[תוספתא/מגילה/ב#|פ"ב דמגילה]]}} ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה אבל אין חייבין עליהן משום נותר וכו' עד שיעלה עמוד השחר ולישנא דאבל לא יצדק דהא אדרבה היא הנותנת הואיל וכשר כל הלילה משום הכי בדין הוא שאין חייבים עליהם משום נותר כו'. אלא הכי קאמר כשר כל הלילה בדיעבד [*לענין חיוב נותר [אם] לאכלו ולהחמיר] לכתחלה לא אבל אין חייבים וכו' [*שאין חיוב כרת אלא על העובר על דברי תורה] ומ"ש הר"ב דלא נקט אלא להודיע וכו' שכן רגילות המשניות לשנות בקוצר מה שכתוב בפירוש בתורה כמ"ש התוספות סוף פרק החולץ ([[תוספות/יבמות/נ/א|נ.]]):