עריכת הדף "שרשי הים/סנהדרין/כא" (פסקה)

== ז ==

{{מרכז|{{גופן|4||'''שורש איסור שלא לשמוע דברי בע"ד יחיד'''}}}}

'''אסור לדיין לשמוע דברי אחד מבעלי דינין קודם שיבא חבירו או שלא בפני חבירו ואפי' דבר אחד כו'.''' ע"כ. בגמ' בפ' שבועת העדות דל"א מנין לדיין שלא ישמע דברי בע"ד קודם שיבא דברי בע"ד חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק מנין לבע"ד שלא יטעון דבריו לדיין קודם שיבא בע"ד חבירו ת"ל מדבר שקר תרחק רב כהנא מתני לה מלא תשא שמע שוא לא תשיא ש"ש פרש"י לא תקבל ש"ש אזהרה לדיין לא תשיא ש"ש אזהרה לבע"ד. ובפ"ק דסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ט/ב|דף ט' ע"ב]]}} מפיק לה מקרא דשמוע בין אחיכם ושפטתם צדק דאמרינן התם שמוע בין אחיכם אמר ר' חנינא אזהרה לב"ד שלא ישמע דברי בע"ד קודם שיבא חבירו ואזהר' לבע"ד שלא יטעון דבריו לדיין קוגם שיבא בע"ד חבירו קרי ביה נמי שמוע בין אחיכם ופרש"י שמוע דבריך בין אחיכם כשתהיו שניכם יחד משמע.<br>''' והנה '''  הרב הגדול מהראנ"ח בתשו' ח"א סי' ד' כתב בשם הרד"ך דאיסור הדיין לשמוע דברי האחד שלא בפני בע"ד חבירו הוא איסור תורה וכתב הרב וממנו אתה למד לאזהרה לבע"ד נמי דהוי אזהרה דאורייתא כיון דמחד קרא נפקי תרוייהו. גם מתוך דברי התוס' שם בפ' שבועת העדות אפשר לדקדק כן שכתבו שם וז"ל בפ"ק דסנהדרין מפיק לה משמוע בין אחיכם ואפשר שרצו לומר דאע"ג דהכא מחד קרא דרשינן שתי אזהרות לאו למימרא דחד מנייהו דרשא גמורה ואידך אסמכתא בעלמא דאל"כ מנ"ל למדרש תרוייהו לזה כתבו דאה"ן דמהכא ליכא למילף תרוייהו אלא דתלמודא סמיך אאידך קרא דשמוע בין אחיכם וקרא דשמוע וקרא דמדבר שקר תרחק שקולים הם לשני הדרשות ומש"ה דריש תלמודא גבי כל חד מנייהו שתי אזהרות גם יחד לומ' שב' צודקים ושדינן חד קר' אחדא וחד קר' אחדא עכ"ל וכנראה דאשתמיט מיניה דמר מ"ש מרן כ"מ בפרקין וז"ל וקשה שנר' מפשט דברי רבינו שאיסור הדיין נפיק מלא תשא אבל לא איסור הבע"ד דאי לא לערבניהו וליתנהו ונ"ל שרבינו רצה להביא ב' הדרשות דרש' מדבר שקר ודרשת לא תשא והקדים לא תשא להיותה מפורשת לדרשה בדיין ולא בבע"ד משום דנפיק מלא תשי' וההיא אסמכתא היא ולהכי לא ערבינהו אלא כתב וכן בע"ד מוזהר כלומר וכן בע"ד נפיק מהאי קרא וכתב וגם ע"ז כלומר בין על אזהרת הדיין בין על אזהר' הבע"ד נאמר מדבר שקר תרחק עכ"ל. ותמהני טובא בין על הראנ"ח בין על מרן כ"מ איך לא העלו על דל שפתיהם פלוגתא דתנאי דאפליגו בגמ' בכמה דוכתי ומהם פ"ק דסנהדרין {{ממ|[[בבלי/סנהדרין/ד/א|דף ד' ע"א]]}} ופ"ק דסוכה {{ממ|[[בבלי/סוכה/ו/ב|דף ו' ע"ב]]}} גבי יש אם למקרא או יש אם למסורת וכתבו התוס' שם דע"כ לא אפליגו תנאי אלא במילתא דמקרא ומסורת מכחשי אהדדי כסוכת ובסוכות ונפשת ונפשות ומצות אבל היכא דלא מכחשי אהדדי כ"ע מודו דדרשינן מקרא ומסורת כההיא דלא יוכל למוכרה בבגדו בה דדרשי מקרא לשון כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו יכול למוכרה ודרשי' נמי המסורת בבגדו בה כיון שבגד בה פעם אחת שוב א"י למוכרה דאין אדם מוכר את בתו לשפחות אחר שפחות וכן לחם עני למעוטי מצה עשירה ולחם עוני שעונים עליו דברים רבים. ובזבחים פ' ב"ש {{ממ|[[תוספות/זבחים/מ/א#לא|דף מ' ע"א]] ד"ה לא נצרכה}} כתבו בהדיא דהך דרשא דשמוע ושמע בין אחיכם וכן לא תשא ש"ש לא תשיא ש"ש כ"ע מודו שהמקרא והמסור' שניהם משמעותם אחד ולא שייכי לפלוגתא דמקרא ומסורת יע"ש וצ"ע.<br>'''  וראיתי '''  להב"ח בח"מ {{ממ|[[ב"ח/חושן משפט/יז#ו|סי' י"ז ס"ו]]}} שכתב בשם תשו' מהרי"ל {{ממ|[[שו"ת מהרי"ל/קצה|סי' קצ"ה]]}} דאין איסור על הדיין לשמוע דברי האחד אלא כשקבלוהו שניהם עליהם לקבל דינו אבל אם שמע טענות אחד בדרך קבלה שאינו יודע שיקבלוהו שניהם לדיין לא קעביד איסורא וגם מותר לו להיות דיין אם נתרצה השני אח"כ לדון לפניו וה"ה היכא שיודע שיהיה דיין בדבר ועבר ושמע דברי האחד מותר לו להיות דיין בדבר אם נתרצ' השני אעפ"י שעבר על לאו דשמיעה עכ"ל וכ"כ מהריב"ל ב[[שו"ת מהר"י בן לב/ג/קצז|ח"ג סימן קצ"ז]] ומוהרשד"ם בח"מ [[שו"ת מהרשד"ם/חושן משפט/ב|סי' ב']] כתבו דאעפ"י שעבר הדיין ושמע דברי האחד יכול להיות דיין בדבר ואין הבע"ד יכול לפוסלו דלא לשתמיט חד מהפוסקים דלימא דמשום איסור זה נפסל להיות דיין בדבר יע"ש.<br>'''  וראיתי '''  למרן החבי"ב שם הג"הט אות י"ד שהביא דבריהם וסיים וז"ל וצ"ע אם חולקים על הרד"ך שסובר שאיסור זה מדאורייתא ולדידיה' אפש' שאפי' בדיעבד פסול עכ"ל ותמהני טובא דאיך הפה יכול לדבר שמוהריב"ל ומוהרשד"ם ז"ל יסברו דאיסור זה הוא מדרבנן הוא דלא כהרד"ך מאחר שרבינו מנה איסור זה של הדיין בכלל הלאוין כמ"ש בפתיחתו לה' סנהדרין וכ"כ בס' המצות במנין הלאוין סי' רפ"א דבלאו דלא תשא ש"ש וכ"כ הרב החינוך ז"ל ואין חולק בזה ואף הראנ"ח בח"א סי' ד' לא נסתפק אלא במה שכללו בלאו זה אף לבעל הדין אבל בדיין מפשט פשיטא ליה כדברי הרד"ך ז"ל שהוא איסור תורה וצ"ע.


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}