עריכת הדף "שרשי הים/אישות/א" (פסקה)

== ב ==

{{מרכז|{{גופן|4||'''שורש מצות קידושין לנשים הכשרות'''}}}}

'''וליקוחין אלו מצות עשה מן התורה היא ובאחד מג' דברים אלו האשה נקנית בכסף או בשטר כו'.''' הכי איתא ברפ"ק דקדושין ובעי בגמ' בכסף מנ"ל גמר קיחה קיח' משדה עפרון כתיב הכא כי יקח איש אשה וכתיב התם נתתי כסף השדה קח ממני וקיחה אקרי קנין דכתיב השדה אשר קנה אברהם א"נ שדו' בכסף יקנו כו' וכתבו התוס' בד"ה א"נ שדות כו' וקשה א"כ הו"ל לאתויי השדה אשר קנה אברהם כו' עיין בחי' הרב מהריב"ל ז"ל ובתשו' להרב מהר"י אדרבי ז"ל סימן ת"ז שביארו כונת דברי התוס' ז"ל ויען הר"ב מר דרור ג"כ כיוון לדרכם וספרו מצוי לא העליתי דבריהם על ספר יע"ש.<br>''' כ"ע '''  התוס' וי"ל דמההיא ליכא למידק דאיכא למימר השדה אשר קנה אברהם בשטר או בחזקה עכ"ל הנה הרב מהרש"ך בח"ב בתשובותיו סימן ל"ד נשאל דברי התוס' אלו עם מ"ש הם עצמן לקמן דכ"ו ע"א ד"ה שדות בכסף יקנו וז"ל הא דלא מייתי קרא דהשדה אשר קנה אברהם דכתיב גבי עפרון משום דדילמא הני מילי מנכרי שכל קניינו בכסף עכ"ל, והוא ז"ל הבין בכונת השואל דהוקשה לו בדבריהם דלמה לא השוו התוס' מידותיהם ולתרץ תי' אחר בשני המקומות דהכא יתרצו מה שתירצו התם והתם מה שתירצו הכא והרב ז"ל השיב דהכא לא מצו לתרץ מה שתירצו התם משום דאפילו נאמר דשאני נכרי דכל קניינו בכסף אכתי הוה מצי תלמודא למילף שפיר דקיחה דכסף אקרי קנין ולהך מילתא מה לי נכרי מה לי ישראל ומה שלא תירצו התם מה שתירצו הכא עדיפא מינה משנו דלא מבעיא אי מיירי שקנה בשטר או בחזקה דליכא לאוכוחי מידי אלא אפילו אם נאמר דמיירי בכסף אין להוכיח כלל דקרקע נקנה בכסף מהאי קרא דאיכא למימר שאני נכרי דכל קנינו בכסף את"ד ז"ל.<br>'''  ולע"ד '''  זה שכתב הרב ז"ל דעדיפא מינה משנו התם מידי דוחקא לא נפקא ואפילו לפי דבריו ז"ל כל כי האי הי"ל להתוס' לעלות בזכרונם מ"ש הכא ולומר בסוף דבריהם שע"פ מ"ש הכא אין מקו' ג"כ לקושי' ז"ל אמנם לדידי נ"ל דהתם לא מצו לתרץ כמו שתירצו הכא דהתם אין כונת התוס' כמו שחשב הוא ז"ל דקשיא להו אמאי לא אייתי קרא דהשדה אשר קנה אברהם לחוד ולא בעי קרא דשדות בכסף יקנו אלא עיקר קושייתם ז"ל היא דאמאי התם לא אייתי קרא דאברהם מעיקרא והדר נימא א"נ שדות בכסף יקנו כדקאמר הכא דהשתא אין מקום לתרץ ע"פ מה שתרצו הכא דכונ' דבריהם הכא הוא לומר דמאי דנייד תלמודא מקרא דהשדה אשר קנה אברהם דמייתי מעיקר' וקאמ' א"ן הוא משום דיש לדוחה לדחות כמ"ש בהבנת דבריהם הרב מהריב"ל והר"י אדרבי ז"ל והשתא מקשו התם שפיר אמאי לא קאמר התם כי הכא ואין מקום לתרץ אלא כמו שתירצו התם ודוק ואף כשתמצא לומר שפשט דברי התוס' שם משמע דק"ל אמאי לא אייתי קרא דאברהם ולא קרא דשדות בכסף דההוא מדנביאי אכתי איכא למימר דלא ניחא להו לתרץ קושיי' ע"פ מ"ש הכא כי היכי דלא תיקשי אמאי לא אייתי שתיהן כדקאמר תלמודא הכא.<br>'''  ולעיקר '''  קושית התוס' נ"ל לתרץ דמש"ה נייד תלמודא מקרא דהשדה אשר קנה אברהם ומייתי קרא דשדות בכסף יקנו משום דבעי למפשט נמי שהאשה מתקדשת בשוה פרוטה ומקרא דאברהם אין ראיה דהא לא קנהו השדה אם לא שנתן כל שיוייו ד' מאות שקל כסף עובר לסוחר משא"כ השתא דמייתי קרא דשדות בכסף יקנו דסתם כסף הוי ש"פ כדאיתא לקמן בגמ' דף י"א ע"ב ואף דהתם קאמר והרי קדושי אשה דגמרינן קיחה קיחה משדה עפרון ותנן בה"א בפרוטה ובש"פ כו' דמשמע דמקרא דעפרון נמי שמעינן דהאשה מתקדשת בש"פ וכ"כ התוספות בדי"ג ע"א ד"ה כשם שאין האשה מתקדשת וכו' ולפי מ"ש אין הוכחה משם די"ל דסמך אקרא דשדות בכסף יקנו ומה שיש לתמוה מאותה סוגיא עמ"ש מרן ב"י בח"מ סימן ק"ץ כתבתי במקום אחר, ובהכי מתיישב קושית התוס' דלקמן דמש"ה מייתי קרא דשדות בכסף לאוכוחי דאפילו בש"פ נקנה הקרקע כמ"ש הטור בח"מ סימן ק"ץ ולפי דברי התוס' איכא למידק דאכתי אמאי לא מייתי מקרא דסוף יאושע ודסו' שמואל יע"ש.<br>'''  עוד '''  כתב רבינו שקדושי כסף הם מד"ס וכתב ה"ה שאעפ"י שהם מד"ס דין תורה גמור יש להם כקדושי שטר וביאה שהם נקראים מדאורייתא ותמה ע"ז הרב מ"ל ז"ל דלקמן בפ"ד מהל' אישות עמ"ש רבינו ז"ל דהמקדש בפסולי עדות של דבריהם הויא ספק מקודשת, כתב ה"ה שהם קרובי האם שקראן רבינו בפי"ג מה' עדות שהם מד"ס ולכך הויא ספק מקודשת יע"ש ולפי דבריו שכתב כאן דאעפ"י דקדושי כסף קראן רבינו ד"ס דין תורה גמור יש להם התם נמי אף על גב שקראן ד"ס הול"ל דדינן כדין תורה גמור וכמקדש בפסולי עדות של תורה יע"ש וקושיא זו הוקשה ג"כ להלח"מ ותירץ דקרובי האם לא נפקי מדרשא די"ג מידות כקדושי כסף אלא מרבוייא ולהכי דינן כדין ד"ס כשאר מילי דרבנן יע"ש ולפי מ"ש רבינו בספר המצות בשורש הב' דכל דבר הנלמד מי"ג מידות ולא מצאנו בהדיא בגמ' דקראן דאורייתא הו"ל כד"ס אין מקום לקושייתם דקדושי כסף חזינן בכל התלמו' דחשיב להו דאורייתא וכמ"ש הרמב"ן בס' המצות יע"ש לא כן גבי קרובי האם ובעיקר דברי רבינו הללו בשורש הזה עיין להרב דברי אמת בקונט' הט' שהעמיק הרחיב בזה יע"ש ובמ"ש אנן יד עניי בשורשי המצוות בשורש הב' יע"ש.