עריכת הדף "שפת אמת/פרשת שמות/תרנז" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ז'''}}}}===

ואלה שמות מוסיף על הראשונים דאיתא במד' שנמשלו לכוכבים דכ' לכולם שמות יקרא. ופ"א כ' בשם יקרא. וכבר כתבנו מזה כי הגם שכל א' ממונה על ענין מיוחד מ"מ דביקים באחדות אחד. וכמו כן בנ"י ע"ש בפ' ויגש מזה. אכן עוד פי' שמות יקרא שיש לכל א' כמה מיני שמות לפי התחלפות השליחות כדאי' כי כל מלאך נשתנה שמו לפי השליחות. ואעפ"כ כ' בשם יקרא שכל התחלפות השמות הם כלולים בשם אחד והוא משתנה בחילופים וצירופים משונים כפי השליחות. וכמו כן בנ"י שיש לכ"א שם מיוחד שע"ז נברא. ומ"מ יש לו כמה מיני שינוים. וכן הי' בשמות השבטים ולכן נמנו כאן באותן השמות על כוונה אחרת כדאי' במד' ע"ש גאולתן נק' כאן והוא כמ"ש שאותן השמות בעצמם בשעת הגלות נשתנו לשימוש אחר. ובאמת הגלות הוא להוציא כח הנשמות אל הפועל כי כל נשמה צריכה להוציא כוחה אל הפועל. וע"י הגלות משתנות כחות הנשמה באופנים שונים ולכן שורש שם גלות מענין התגלות כמו גל וגלגל שמתהפך האדם ע"י הנסיונות והגלות עד שמוציא מכח אל הפועל כל הארת הנפש ונשמה. ובאמת זה מעלה יתירה. וז"ש ואלה שמות מוסיף על הראשונים כי דוקא ע"י הגלות נתגדלו ונתבררו אותן השמות בתוספת מרובה אל השלימות כמ"ש. ומעין זה נמצא בכל איש ישראל שיש לכ"א שם מיוחד דאיתא נשמה בגוף כאזכרה בגוילין. כי באמת הנשמה היא אותיות מיוחדים לכל נפש ונפש. והוא שמו שעליו נברא. שם גי' ספר. ואותן האותיות שחקק הקב"ה בו צריכין להתברר בכמה מיני צירופים ואופנים עד שיוציא מכח אל הפועל כח הנשמה ואותיות המיוחדים אליו:

ובמדרש בלבת אש מתוך הסנה להודיעך שאין מקום פנוי בלי שכינה. פי' שזה מכוון הגלות. שיבררו בנ"י מלכותו ית"ש שהוא בכל מקום כמ"ש לעיל שורש שם גלות על שם התגלות שיתגלה כבוד מלכותו ית"ש בכל מקום. וזה נגמר ע"י נשמת בנ"י בעוה"ז כמ"ש במד' אני ישנה ולבי ער ק"ד דופק פתחי לי כו'. כי הקב"ה שבחר בנו ונתן לנו התורה והתורה למעלה מן הזמן והקב"ה וב"ש שלפניו עבר ועתיד הכל א'. א"כ הבחירה שבחר בבנ"י ונתדבקו בו במתן תורה. הי' גלוי לפניו גם מקודם. וזה כח הדביקות של התורה. הגם שהי' נסתר עוד כי לא הוציאו עדיין בנ"י מכח אל הפועל. מ"מ קול דודי דופק פתחי לי שיוציאו מכח אל הפועל ע"י הפתח כחודו של מחט כמ"ש חז"ל כי אין הקדושה יכולה להתגלות בעוה"ז רק ע"י פתח שבנ"י פותחין. ולכן גם מה שהקדמנו נעשה לנשמע הכל מכח אור התורה שהי' דבוק בהם בעצם בתוך תוכם. ומכ"ש עתה שכבר קבלנו התורה בסיני בוודאי הקול תורה דופק בלבות בנ"י. הגם שהוא נסתר בגלות רק שצריכים להשתוקק לזה ההתגלות כמו שהי' בגלות מצרים עד שנגלה עליהם ממ"ה הקב"ה וגאלם. וכ' כימי צאתך מא"מ כו':

במדרש יודיע דרכיו למשה לבנ"י עלילותיו דכ' צדיק ה' בכל דרכיו וחסיד בכל מעשיו ואיתא בגמ' מתחילה צדיק ולבסוף חסיד דאיתא בראשית ברא אלקים. שעלה במחשבה לבראות במדה"ד וראה שאין העולם מתקיים ושיתף מדה"ר. ובוודאי לא הי' בזה השתנות רק שבאופן זה הי' בריאת העולם להיות תחילתו דין וסופו רחמים. צדיק בדרכיו בכלל. ובמעשה בפרט חסיד. והנה בחי' מרע"ה הוא כמו שהי' בראשית שהוא נק' ראשית כמ"ש חז"ל וירא ראשית לו. ולכן הודיע לו הקב"ה דרכיו שהוא הגאולה בבחי' מדה"ד. ולכן סירב מרע"ה ורצה שישלח ע"י אהרן במדת החסד. אבל הקב"ה השיב ידעתי כי ידבר הוא כו'. כי גם מתחילה הי' רצונו ית' לשתף אח"כ במעשה את אהרן. וזה לבנ"י עלילותיו כי סוף המעשה הגאולה יהי' בבחי' וחסיד כנ"ל. ולכן אהרן הכהן שהוא בחי' עובדא הוא בחסד. ומרע"ה הוא בחי' מחשבה ומלולא הוא בדין ורחמים:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>