עריכת הדף "
שפת אמת/פרשת זכור/תרלו
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרל"ו'''}}}}=== תצוה ופ' זכור במדרש זית רענן כו' מה זית כו' מסבבין באבנים ואח"כ מוציאין שמנן כו'. אף כי למנורה פסול זה השמן רק הראשון כמ"ש במשנה מגרגרו כו' ראשון למנורה שני למנחות כו'. אך ע"י הרמת נקודה ראשונה הזכה. על ידי זה זוכין להוציא אח"כ גם התפשטות הנקודה שמתערב תוך השמרים. ובוודאי עיקר עבודת האדם הוא הבירור. ועל זה נאמר למנחות שיש מזה נ"ר לפניו. וזאת עבודת האדם. אבל למנורה הוא התעלות הנקודה לה'. תן לו משלו. שאין בזה עבודת האדם. רק להחזיר הנקודה לשורשה. וכפי הארת הנקודה נכח פני ה'. כמו כן יכולין לברר השאר. כי מעט שמן הטוב שלמעלה מושך אליו מעט מעט כל השמן הטוב ומבדילו מן הפסולת. וזהו ענין שתהי' שלהבת עולה מאלי'. וביאור הדברים בענין פרשיות הללו שקלים זכור ופרה. דכתיב עזה כמות אהבה קשה כשאול קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת יה. פי' שע"י הנדיבות שמעוררין בנ"י האהבה והוא באמת התעוררת נקודה פנימיות שבישראל. ונק' כנסת ישראל בת נדיב. מזה נולד קנאה ושנאה אשר ינקום השי"ת מאת עמלק אשר מעכב את בנ"י מעבודתם למקום כשנתברר כי אמיתות נפשות בנ"י משתוקקים להתדבק בו ית'. והוא מחיית עמלק אחר השקלים. והוא רוגזו של יוסף דכ' רגזו ואל תחטאו ודרשו חז"ל לעולם ירגיז אדם יצ"ט על יצה"ר. וזה הכעס בא ע"י התבררות אהבה ותשוקה עמוקה בלב. וזה בית יוסף להבה שמתעורר קנאת ה' צבאות. רשפיה רשפי אש הוא שריפת הפרה. והוא בית עשו לקש. שעי"ז בא הטהרה. כמ"ש מי יתן טהור מטמא. שע"י הבירור שנדחה הפסולת ונשרף לאפר. מזה בא הטהרה. וכל הבירור והשריפה נעשה הכל ע"י התרוממות נקודה הראשונה עד שתהי' שלהבת עולה מאלי'. לכן תקנו זכירה זו בשבת כמ"ש במדרש בזה זכור ובזה זכור זה לחיים וזה למיתה כו'. פי' שע"י השבת יום מנוחה שמתדבקין בני ישראל בנקודה הפנימיות שהוא ענין העלאת הנרות כו'. עי"ז והיה בהניח כו'. כי בנ"י היו ראוין בעת יצ"מ להיות כל הנהגתם למעלה מהטבע כמו שיהי' לעתיד. רק ע"י זה הרשע עמלק ימ"ש שעירבב אותנו קודם גמר התיקון כמ"ש בדרך. לכן צריכין כל אלו היגיעות וגליות המרים. ולכן בש"ק שמתעורר הנהגת ישראל שלמעלה מהטבע. כמ"ש שהוא מעין עוה"ב. עי"ז מתעורר בשבת שנאת עמלק. ובכל שבת יש קצת מחיית עמלק כפי שמירת שבת שבישראל: כתיב אשר שלט האדם באדם לרע לו. עיין זוה"ק פ' משפטים. ומה שיש לעמלק כח להחטיא את ישראל הכל לרעתו שעי"ז יבוא עלי' הקנאה ונקמה מהשי"ת עד שיהי' לעדי אובד. אך אם בנ"י שומרין את השנאה כראוי א"צ להיות חוטאים. וז"ש רגזו ואל תחטאו. וז"ש במדרש לגבי חומר גביכם שע"י ששוכחין שנאת עמלק צריכין לעבוד בחומר ובלבנים ע"ש: <noinclude>{{ניווט כללי תחתון}} {{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף