עריכת הדף "שפת אמת/פרשת ויחי/תרנג" (פסקה)

==={{מרכז|{{גופן|4|וילנא|'''תרנ"ג'''}}}}===

ב"ה

בפסוק '''הקבצו ושמעו בנ"י ושמעו אל ישראל אביכם.''' ובמד' כי מכאן זכו בנ"י לק"ש בכל יום ע"ש. דאיתא יעקב אבינו לא מת. הפי' כי כל כוחו הניח בכלל ישראל. וכמ"ש ז"ל כל המניח בן ממלא מקומו כאילו לא מת. ויכולין בנ"י לעורר בכל יום כוחו של יעקב אבינו. וכ' ב"פ שמעו והוא כמ"ש שמעי בת כו' והטי אזנך. והם ב' מיני שמיעות. הראשון הוא במדת כל א' לפי מה שהוא וזה שמעי בת. בת היא מדה. אח"כ והטי אזנך הוא לעורר השורש ע"י ביטול כל הדעת כמ"ש ושכחי עמך כו'. וכן הכא שמעו בני יעקב. אח"כ ושמעו אל ישראל הוא קריאת שמע בכללות בנ"י כמ"ש במד' שמע ישראל סבא. וכוונת המד' שיעקב ביקש זאת מהם להשמיע אליו הקול כמ"ש השמיעיני את קולך [ועיין בזוה"ק פ' זו כעין זה בפי' הפסוק הנבא אל הרוח אח"כ הנבא ב"א ודבר אל הרוח ע"ש ד' רל"ה וכעין זה הוא בכאן] כי בודאי כוחן של האבות הוא מאוד נעלה. אעפ"כ כמו שהאבות מעוררין כל בנ"י. כן כללות בנ"י בכוחם לעורר את האבות. ולכן ושמעו א"י אביכם הוא מדריגה גדולה כמ"ש שמע ישראל והמשכיל יבין:

בפסוק '''יהודה כו' כרע רבץ כו'.''' אמו"ז ז"ל אמר כי הגם שיוסף הוא הצדיק ועליו נאמר אור זרוע לצדיק. מ"מ יהודה גבר באחיו והוא בחי' לישרי לב שמחה. ורש"י פי' ישר עדיף מצדיק וביאר כי יהודה בכוחו להעלות כל הנופלים ליישר אורחותם וזה כרע רבץ אפי' בשעת נפילה כו'. והכלל כי השבטים נק' ישרי לב והם עמודים לתקן הטבע כי בחי' יוסף הוא למעלה מהטבע כמ"ש במ"א כי הוא בחי' עץ החיים. ויהודה תיקון עה"ד. כמ"ש בכל דרכיך דעהו ואמרו חז"ל שהיא פרשה קטנה שגופי תורה תלוין בה. פי' אף שהיא בקטנות לתקן הדברים המקולקלים שצריכין להתיישר. לכן כ' והוא יישר אורחותיך. ולכן משיח בן דוד יתקן כל המעוות. ועל יוסף ויהודה אמרו אמת ויציב שחרית ואמת ואמונה ערבית. כי תיקון התערובות ע"י אמונה. ובגמ' דרשו והי' אמונת עתיך ששואלין לאדם נשאת ונתת באמונה קבעת עתים לתורה והוא בחי' הנ"ל לתקן הטבע והזמן ע"י אמונה לחברם אל התורה להאמין כי גם מה שהאדם עוסק במו"מ וגם כל העתים המתחלפים כמ"ש לכל זמן ועת כו' תחת השמים. אבל האדם צריך לבטלם ולקבעם ולחברם אל התורה. אח"כ צפית לישועה כמ"ש ושם דרך אראנו בישע אלקים כמ"ש חז"ל המדליק נרות במבואות אפלים זוכה לראות בישועת ה':

'''בענין יששכר וזבולון.''' שע"י שזבולון הכין פרנסת יששכר לכן קיבל יששכר ב' חלקים. ולכן נקרא יששכר שכר לו ושכר לזבולון. ומעין זה הוא ימי המעשה שהם הכנה לשבת לכן יש בשבת לחם משנה וכל מעשי שבת כפולין שהשבת מקבל ברכה גם לימי המעשה:


<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}</noinclude>