עריכת הדף "שיחה:משנה/ברכות/א" (פסקה)

== משנה ה ==
יעוין בברטנורא שפי' שנעשה לו נס וגידל שערות לבנות בין לילה כדי שיראה זקן וישמעו להוראתו שנעשה נשיא,
{{ש}}וברמ' בפירוש המשניות שם לכאו' פליג ויצא לדבריו חי' גדול וז"ל , ולא אמר "בן שבעים שנה" – כי לא היה בן שבעים, אלא צעיר לימים היה, והיה מרבה לשנות וללמוד ולקרות יום ולילה עד אשר תשש כחו, ונזרקה בו שיבה וחזר כזקן בן שבעים שנה עכ"ל,
{{ש}}ומבואר מדבריו שהיות ולמד תורה והתורה מתשת כוחו של אדם הזדקן ושערותיו הלבינו, ויש לתמוה בזה האיך יתכן שהתורה היא כביכול סם המוות?
{{ש}}ומבאר הכת"ס (פ' וילך עה"פ בן מאה ועשרים שנה אנכי היום) שעפ"י דרך הטבע אדם העמל ללבן סברא ופשט בתורה כראב"ע וודאי שנעשה זקן מזה, אלא דהיות 'וקווי ה' יחליפו כח' ושומר מצווה לא ידע דבר רע אזי עושה הקב"ה נס עם הלומד ואין זה פוגע בו כלל, ואדרבה התורה היא עבורו סם החיים ומאריך שנותיו וכו', וממילא ראב"ע היות והיה צריך להיראות זקן בשביל שנעשה נשיא הנס היה לדעת הרמ' שהקב"ה עצר את הנס של הלומד תורה והשאיר זאת לרגע על דרך הטבע ובין לילה חזר להיות כביכול סם המוות ולהלבין שערותיו,
{{ש}}ומחדש הכת"ס שזהו רק בלומד תורה לשמה אזי התורה בשבילו היא תורת חיים אבל האחד שלומד כדי לעשותה קרדום לחפור בה ולהתכבד ממנה אזי התורה היא לו כדרך הטבע מבלי הסגוליות שלה, ושוב יא כשאר מאמץ המח שמתיש כחו של האדם.
{{ש}}וחשבתי להוסיף שאולי לכן מה שמובא בגמ' שר"י אמר לר"ל שיביא לו את אחותו שיותר נאה ממנו, והסכים ומיד כבר לא יכל לחזור ולקפוץ חזרה את הנהר (והיטיבו גדולי המשגיחים לבאר שהאדם בשעת החלטה גורלית היא נעשית חלק מעצמו ובשרו ותיכף היא משפיעה עליו) ואולי הביאור לפ"ז שהיות וקיבל עליו התורה וחשיב כאילו למד את התורה התישה את כוחו כי לא היה בה את הסגוליות שיש בתורה לשמה.
{{ש}}וא"כ יוצא פלוגתא מה היה הנס של ראב"ע לשי' הרע"ב הנס היה מה ששערותיו הלבינו בין לילה, ואילו לשי' הרמ' הנס היה אדרבה מה שאין שערותיו הלבינו עד היום, והנס התמידי הזה הופסק לשעה חדא וחזר הטבע ששערותיו הלבינו. (נשלח למייל מערכת [[אוצר:עלון שבועי|עלון אוצרות האוצר]]) [[משתמש:עורך תורני|עורך תורני]] ([[שיחת משתמש:עורך תורני|שיחה]]) 10:39, 22 במרץ 2021 (IST)