עריכת הדף "שיחה:בבלי/פסחים/לז/ב" (פסקה)

===  לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין כו' ===
לא דכולי עלמא מעשה אילפס פטורין כו' והכא כגון שחזר ואפאו בתנור קא מיפלגי דתנא קמא סבר כיון שחזר ואפאו בתנור לחם קרינן ביה ור' יהודה סבר אין לחם אלא האפוי בתנור מעיקרא וכיון דמעיקרא לאו בתנור אפייה לאו לחם הוא, ע"כ. 
{{ש}}משמע שלרבי יהודה בעינן אפייה בתנור מעיקרא וא"כ אם אחר האפייה בתנור חזר ואפאו בתנור או באילפס עדיין לחם הוא ופשוט. 
{{ש}}ועיין רש"י ד"ה ור' יהודה סבר - אפוי בתנור אחד בעינן ולא בשני תנורים כגון אילפס ותנור עכ"ל.
{{ש}}וק"ק מדוע שינה ממש"כ הגמרא (ועיין לקמן בסמוך) ועוד יש לעיין אם כוונתו שהחסרון מצד שיש שני תנורים או מצד שאפוי קודם באילפס ואח"כ בתנור. 
{{ש}}ועיין המשך הגמרא: אמר רבא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/ויקרא/כו#כו|ויקרא כו כו]]}} ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד לחם האפוי בתנור אחד קרוי לחם ושאין אפוי בתנור אחד אין קרוי לחם. 
{{ש}}לכאורה משמע שאפי' אפו בשני תנורים (ולא באילפס ואח"כ תנור) לא קרוי לחם. וצ"ע בכל זה. [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 01:08, 30 בדצמבר 2020 (IST)
:{{א|דב״ש|לכאורה}} מה שהכריח את רש"י לפרש כן הוא לשון הדרשה המובאת בגמרא לחם האפוי בתנור '''אחד''' קרוי לחם ושאין אפוי בתנור '''אחד''' אין קרוי לחם. הרי משמע שעיקר הקפידא שיהיה תנור אחד ולא שניים, ואילו אם כוונת רבי יהודה שיש לאפותו בתנור בתחילה אם כן צורת הדרשה היתה צריכה להשאר כבתחילה בלי תוספת המילה '''אחד''' ומשמעה היה שרק לחם האפוי בתנור וזו כל אפייתו הראשונה משא"כ אם נאפה תחילה באופן אחר לא חשיב לחם. ויעויין בש"ס הוצאת עוז והדר שהביאו גירסת האו"ז שהשמיט תיבת אחד וכ"ה בכת"י ואולי לדידהו יהיה הביאור כפי שכתב מר. [[משתמש:ש&#34;ס יידן|ש&#34;ס יידן]] ([[שיחת משתמש:ש&#34;ס יידן|שיחה]]) 02:00, 30 בדצמבר 2020 (IST)
:: יישר כח גדול! [[משתמש:דב״ש|דב״ש]] ([[שיחת משתמש:דב״ש|שיחה]]) 05:02, 30 בדצמבר 2020 (IST)