עריכת הדף "
שו"ת תשב"ץ/ד/א/נז
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== לראשונה ולשניה שהרי בענין החלונות אני אומר שאם נבואו לדקדק ולכתוב כל השמועות יאריך המכתב על כן ראיתי לקצר בתכלית הקצור כפי האפשר: תנן בפרק חזקת {{ממ|בבא בתרא נ"ח ע"ב}} חלון המצרית אין לה חזקה ולצורית יש לה חזקה איזהו חלון הצורית כל שאין ראשו של אדם נכנס בה ר' יהוד' אומר אם יש לה מלבן אע"פ שאין ראשו של אדם נכנס בה הרי זו חזקה ע"כ לשון המשנה והמובן אלינו ממנה אליבא דגמ' לענין הלכה שהחלונות הם על ג' מצבים המצרית והיא הקטנה אין לה חזקה וכל זמן שירצה יבנה כנגדה ויסתמנה. והצורית והיא הגדולה שראשו נכנס בה כ"ש אם היה יותר מזה יש לה חזקה ועשוי' לאורה עם היותה קטנה יש לה חזקה. והרמב"ם ז"ל פ"ז מה' שכני' ביאר שלשתם כאחד זה אחר זה ומה שהכניס ביניהם בכל חלון וחלון אם היא למטה מד' אמות או למעלה מארבע אמות לפי שבגמ' על המשנה הנזכרת אמרו שם {{ממ|נ"ט ע"א}} א"ר זירא למטה מד' אמות יש לו חזקה ויכול למחות למעלה מד' אמות אין לו חזקה ואינו יכול למחות ונפלה המחלוקת בין הפוסקי' אם ר' זירא אמצרית קאי או על הצורית קאי לפי שלא באר דבריו כפי הראוי. והרא"ש ז"ל בפסקיו הביא המחלוק' וכונת' היא שהאומר אמצרית קאי יאמר שהחלון המצרי' שהיא הקטנה שאמרו אין לה חזקה דוקא אם היא למעלה מד' אמות דאז אין לה חזקה דמצי א"ל לא נתרציתי בכך וקבלתי להניחן לפתוח החלון אלא להיותה למעלה מד' אמות לפי שאין לי בה שום היזק שאינך יכול להסתכל בי אבל אם היא למטה מד' אמות עם היותה קטנה יש לה חזקה שלא הניחו לפתחה עד שנתרצה בכל ההיזק ולכן חייב להתרחק ממנה בכל התרחקות הבאים לפנינו ב"ה אבל חלון הצורית שראשו נכנס ממנה בין למטה בין למעלה לעולם יש לה חזקה זהו דעת רבינו הרמב"ם ז"ל וא"ז והרמב"ן ז"ל ובעל הטורי' ז"ל. אבל לדעת האומרי' דרבי זירא אצורית קאי יאמרו דלעול' המצרית בין למטה בין למעלה אין לה חזקה והדברי' בזה עתיקי' בדרכי הראיות וכל אחד מהם מכריח לשון הגמ' והסוגיי' לדבריו אבל מ"מ זהו דעת מחלקות' וכל אלו הדברי' אינם אלא אם אינו עשו לאורה אבל אם הוא עשוי לאורה קנה וכדאמרינן {{ממ|החכם}} [התם] {{ממ|שם}} ולאורה אמר שמואל אפילו כל שהו קנה כי המשנה לא דברה אלא בחלון שאינו עשוי לאורה ועם היות שהרי חולקים הראשוני' בזה הם כלם מוסכמי'. וזה החלון העשוי לאורה לאו דוקא שאין לו אורה אלא על דרך אותו חלול ואותו אין לו אורה כלל אלא כל שמוסיף אורה בבית לאורה נקרא. וזהו המובן אצלי מדברי רבינו הרמב"ם ז"ל שאמר אבל אם פתחה לאורה. אבל א"ז הרשב"ש ז"ל כתב משמו כל שאין תקרה עליו מבחוץ אלא גלוי לשמש ע"כ ואיני יודע אם למד זה לדעתו מדיני טומאה וטהרה מענין חלון המכניס טומאה והרב בעל העיטור ז"ל כתב כל שניכר שעשייתו לאורה כגון שתהיה צרה מבחוץ ורחבה מבפני'. ולענין הרחקה מלפני זה החלון עד כמה תהיה גם זה משנה מפורשת פרק לא יחפור {{ממ|בבא בתרא כ"ב ע"א}} דתנן התם החלוטת מלמעלן ומלמטן ומכנגדן ד' אמות ע"כ. וביאר בגמ' {{ממ|שם ע"ב}} טעמן של דברי' שמכנגדן כדי שלא יאפיל ודבר זה הוא מוסכם מהכל ועל כן אין להרבות בדברי' שאין כונתינו להאריך אלא לקצר כי בשעה שראה חבירו פתח זה החלון העשוי לאורה והניחו שעבד ונתן לו ארבע אמות בחצירו שכנגד אותו חלון. והמובן ממה שאמרה מלמעלן ומלמטן ומפירושם בגמ' על זה מלמעלן כדי שלא יציץ עליו ויראה ומלמטן כדי שלא יעמוד וישקיף. וביאור' של דברי' הוא שאם היתה החלון למטה בכותל ובא חברו ובנה כנגדו ברחוק ד' אמות יאמר לו בעל החלון הגביה כותלך ד' אמות כדי שכשתעמוד על הכותל לא תביט בחלון וכמו כן כשתהיה החלון גבוהה למעלה בכותל יאמר לזה שבא כנגדו הגביה כתלך ד' אמות שמא תעמוד על ראש הכותל ותשקף בביתי זה פירוש מלמעלן ומלמטן. יראה מכאן דהיזק ראיה שמיה היזק שאם אינו היזק לא הוצרך התנא לכל זה עם היות שזה מבואר בפרק השותפין {{ממ|בבא בתרא ו' ע"ב}} שרצו מאומרם שם אמר אביי שני בתים בשני צדי רשות הרבי' זה עושה מעקה לחצי הגג ומעדיף וזה עושה מעקה לחצי הגג ומעדיף וזה שלא כנגד זה וההעדפה היא כדי שלא נראה באלכסון ואמרו שם מאי אריא רשות הרבי' אפי' רשות היחיד רשות הרבי' אצטריכ' ליה סד"א אמר ליה סוף סוף הא בעית אצטענועי מבני רשות הרבי' קמ"ל דאמר ליה בני ר"ה ביממא חזו לי בלילי' לא חזו לי את נמי חזית לי בליליא א"נ רבים כי קאמינ' חזו לי וכו' את כי יתיבנ' נמי חזית לי בני רשות הרבי' כי מעייני חזו לי כי לא מעייני לא חזו לי את כי לא מעיינת חזית לי וכן מההיא דאמרינן בפ' חזקת {{ממ|בבא בתרא נ"ט ע"ב}} במשנה לא יפתח אדם חלונותיו אמרינן עלה בגמ' תנו רבנן מעשה באדם אחד שפתח חלונותיו בחצר השותפי' בא לפני רבי ישמעאל ברבי יוסי אמר לו הוחזקת בני החזקת בא לפני רבי חייא אמר לו יגעת בני יגעת יגעת ופתחת לך יגע וסתו' ונפסקה שם ההלכה כרבי חייא וכל זה משום דהיזק ראיה שמיה היזק וכן היא קבלה ביד הגאוני' ומוסכ' מכל הפוסקי' והמחברי' זצ"ל ולא נפלה בזה מחלוקת בין הפוסקי' ומפרשי ההלכות אלא בשני דברי' לבד הא' אם החזיק בזה ההיזק אי הויא חזקתו חזקה אי לא. ב' אם תמצא לומר שחזקתו חזקה או בחזקת חלונות העשויות לאורה אם צריך טענה אם כמכר אם כמתנ' ושטר היה לי ואבד לפי שהכלל מסור בידינו {{ממ|שם מ"א ע"א}} כל חזקה שאין עמה טענה אינ' חזקה ואם לראשונה שהיא אי הויא לה חזקה אי לא הריא"ף כתב בתשובה שאין לה חזקה כלל וכל זמן שירצה יכול הוא לסתו' חלונותיו עליו דמצי אמר ליה יכול הייתי לסבול ולא יכולתי וכמו שהעידו על אותם תשובה שני עדים כשרי' ונאמני' תלמידו רבינו יוסף אבן מגאש ז"ל ורשב"א ז"ל. וכתב הרשב"א ז"ל משמו דאפי' קנו ממנו בקנין שנתרצ' עכ"ז יכול לסתום מהטעם הנזכר ונמשכו אחריו בזה הרשב"ם ז"ל בפירוש והרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל אבל רבינו יוסף אבן מיגאש אינו סובר כן ואמר דיש לה חזקה וכן תלמידו הרמב"ם ז"ל וביאר זה בפי' המשנה ביאור רחב ובחיבורו ריש פ"ז מהלכות שכיני' ואחר זאת הדעת נמשכו רש"י ז"ל ובעל העיטור ור"ת אחר שהעיד על אחיו הרשב"ם שחזר בסוף ימיו וסמ"ג והרא"ש ז"ל ומה שאמר הר"ם שקנה לאלתר ביאר הרב בעל העיטור דלא לשעתו קאמר אלא לאחר שלשי' יום ונראה שלמדה מההיא דאמרינן בפרק השותפין {{ממ|בבא בתרא ו' ע"ב}} סוכה דמטללא עד ל' יום הויא לה חזקה. אבל בעלי זאת הסברא עם היותם שוים בדבר אחד דיש לה חזקה הם חולקי' בזה לשתי כתות כי הרא"ש ז"ל נמשך אחר דעת רש"י ז"ל ואומרי' דעם היות שיש להיזק ראי' חזקה כסברת הר"ם אבל אומרי' דלא הויא לה חזקה אלא לאחר ג' שנים כשאר החזקות והר"ם ובעל העיטור וסמ"ג סוברי' לאלתר שהוא ל' יום שפירוש בעל העטור ואם לספק הב' שהוא אם צריך טענה. הרי מבואר שרש"י והרא"ש הם מצריכי' טענה ואם לא בא מחמת טענה אין אותה חזקה כלום משום דסוברי' דחזקת' היא על גוף הקרקע ולדעתם הר"ם והנמשכי' עמו אין צריך טענה כלל משום דחזקתו אינה על גוף הקרקע ולדעת הרא"ם ז"ל והנמשכי' עמו אין צריך טענה כלל משום דחזקתו אינה על גוף הקרקע עד שיהיה צריך לבוא מחמת טענה ואינה אלא שיש לו זכות על אויר אותה חרבה והאויר אינה בתורת המכר ולא בתורת מתנה וכמו שביאר זה בה' מכירה ורבינו האיי בספר המקח ולזה טענה דסבלנות' זמן מה שהוא ל' או אם סייע בבניינו ובתשובה לא"ז הרשב"ש ז"ל הריא"ף והרמב"ם והרמב"ן ובעל העיטור סוברי' דלא בעינן בטענ' חלונו' חזקת ג' שנים וטענה דסבלנות' מספקת והדעת מכרעת כמותם עכ"ל. א"כ לענין הנדון שלפנינו בשתי טענות של החלונות העשוים לאורה והעשויים להזנת העין בראיה הדין עם החכם בהם דאחר היות החלונות העליונות כלם הם חלונות צוריות שהרי ראש האדם נכנס בהם חזקתו בהם חזקה כ"ש אחר היותה תוך ד' אמות מקרק' העליה והחלונות התחתוניות הם עשוים לאורה כמו שנרא' ממצב' ומתכונתם וא"כ החזיק וקנה אותם וקנה כנגדם בקרקע החרבה שאחריה' ד' אמות וזה לדעת כל חכמי ישראל בלי שום חולק כלל ועם היות שמצינו אומרי' כל שאינו יכול למחות ר"ל לעכב על ידו מלעשות אותו חלון אין לאותו חלון חזקה ולזה אמר הרא"ש ז"ל בפסקיו פר' לא יחפור שהפותח חלון על חורבת חבירו אין לאותו חלון חזקה אחר היות אינו יכול למחות בו מאחר שאינו מזיקו וכיון שאינו יכול למחות בו אין לו חזקה לפיכך אם נמצא חלון פתוח לחרבה אין לו חזקה אם לא שהבי' עדים שהחזיק בו ג' שנים קודם שנעשה חרבה וכתב זה בנו בס' החושן סי' קכ"ג וכן הוא דעת ר"ח ור"ת וא"ז הרשב"ש בתשובה ואמר שהפותח על גב רעפים של חבירו אינו יכול למחות לפי שאינו מזיקו ולכן בשעה שרצה לבנות עליה יסתו' כנגד אותם חלונות אבל הרשב"א ז"ל הוא חולק בזה ואמר בשם רבו הרמב"ן ז"ל שהפותח חלון על חרבתו של חברו יכול למחות בידו לפי שאינו רוצה למיקם בהדיה למחר בדינא ודיינ' כשיבא לבנות וימצא שהוא מקבל הנזק {{ממ|בגדי}} [בגירי] דידי' והבי' ראי' מהירו' שאמר סתם חרבות עשויות להבנות והרבה להבי' על זה ראיות שאפילו רצה לכתוב לו שטר הודאה בכך אין שומעין לו דנמצא זה צריך לשמור שטרו מן העכברי' ולא אמרו נותנים שובר אלא משום עבד לוה לאיש מלוה ומשום לא יאכל וחדי הא לאו הכי לא ע"כ וכן באר מפרש ההלכו' בשם רבינו יונה והראב"ד ז"ל בתשובה. ולנדון שלפנינו אני אומר שאפי' לדברי הרא"ש ז"ל יודה בזה שהרי זו אינה חרבה שחרבה היא אין מצוים שם בני אדם וזו אינה אלא חצר כשאר החצרי' המיושבי' שתדיר היו מצויים שם עם בעלי האומנו' ובדיני {{ממ|האומות}} [האומנות] יש היזק ראיה כ"ש במקום שהם מקבלים היזק בודאי שהיה העבדן בתוך הבורסקי ומחציו ולמטה ערום והיה נזוק מהם בראייתם אותו שיהי' בוש גם היו מקבל היזק מאותם חלונות שהיו הפסד ממון מצד הסיד גם נזקי' אחרי' ולא היה יכולת בידם לסתמם א"כ אין לה דין חורבה וחזקת החכם חזקה מעליי' הויא. והקהל שהם מזיקים אותו אם מצד האורה אם מצד הראיה חייבים להרחיק את עצמם. ומה שהקהל הם טועני' שגם הם נזוקי' מהחכם מצד אותם החלונות מהיזק ראיה ולזה רוצים לסתמ' ושאם יסתום חלונותיו אז לא יהיה לו שם היזק גם בזה אין להקהל שום זכות כלל דמאחר היו' תקנתם לדון על פי הר"ם ז"ל וכבר נתבאר למעלה שדעתו היא דהיזק ראיה יש לו חזקה מה נשאר להם עוד לדבר כנגדו כ"ש בהצטרף אליו רש"י והרא"ש ז"ל שהם הצריכו ג' שנים יש כאן שלשים של ג' כ"ש בהצטרף אליו סמ"ג ובעל העטור והרשב"ם ור"ת. כ"ש שאני אומר אפי' לדעת הריא"ף והרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל האומרי' אין להיזק ראיה חזקה בנדון הזה הם מודים שהרשב"א ז"ל אמר בתשוב' דא עם היות דהיזק ראיה אין לו חזקה אם בא מחמת טענה החזיק ע"כ והחכם הזה עם היותו יורש דיור' והבא מחמת ירוש' אינו צריך טענה {{ממ|ב"ב מ"א ע"א}} דאנן טענינן ליה הרי הוא טוען בפירש ואומר קנין כספינו הוא האל קב"י ר"ל הזיז והחלונות שבו ונתננו בהם יותר משווי כל החרבה ומראה מתכונת הכותל איך דבריו הם אמתיים. וכ"ש אחר היות הדבר בספק איז' מהם קדם בבנין ובזכות החלונות אם החצר או החרבה ואחר היות הדבר בספק אין יכולת ביד הקהל לסתום אותם החלונות. ואיני אומר זה לדעת הר"ם ז"ל והנמשכים אחריו אלא אפי' לדעת האומרי' שאין להיזק ראיה חזקה לפי שכך ביאר הרשב"א ז"ל בתשובה שהוא מזאת הכת וז"ל אפילו לדברי מי שאומר שאין חזקה להיזק ראיה כל שאין אנו יודעים מי קדם אם חלונו של זה לחצרו של זה או חצר זו לחלונו של זה כל שאין אתה יכול לסתום חלונו של זה ולסלקו מספ' זה נמצא שכבר הוחזק בעל החלון בזכות זה שאין הזכות תלוי בחלון זה אלא שהחזיק בזכות זה עכ"ל. והרבה להביא ראיות על זה. עוד כתב בתשובה אחרת ז"ל דדוקא שהיה ידוע שקנה חצרו של עכו"ם [קודם] לפתיחת חלונותיו של ישראל זה לפי שאי אפשר לישראל לבוא אלא מכח החזקה ואין מחזיקין על קרקע שנודע לעכו"ם בפתיחת חלונות כמו שאמרתי אלא בשטר אבל אם אין ידוע מי קדם הדין עם ישראל בעל החלונות שאני אומר שחלונותיו קדמו לחצרו של זה עכ"ל: העולה בידינו מכל זה שהחכ' קנה והחזיק בראייתו בחלונות ובאור הנכנס לו מהחלונות וזכה בהיזקו עם היותם גירי דידהו אפי' לדעת הר"ם מצד תקנת הקהל אם מצד שמצאנו עמו כת מהנביאים. אם לדעת כולי עלמא אפילו לדעת החולקי' על הר"ם מצד שאין אנו יודעים איזה מהם קדם ועל כן הקהל חייבים להתרחק ממנו ד' אמות לפי שהחלונות התחתונות הם לאורה ואינם יכולי' לעשות שם שום בית המטבחיים כל אחר היות החכם הוא ניזוק מהקהל מצד ראייתם וכבר ביארנו דהיזקו היזק. ועם היות שאינ' רואי' אלא כשיעבור בתוך ביתו וקצת מגוף העובר תוך העליה לבד אפי' מפני זה המעט יעכב על ידם דהיזק גמור הוי כמו שביאר רבינו ירוח' בספר מישרי' ועם היות שיש הרחקה קצת מהם כ"ש שהחכם למעל' והקהל למטה חייבי' להתרחק עד שלא יוכר בין איש לאשה דהיזק ראיה אין לו שיעור דהא אמרי' {{ממ|שם ע"ב}} שני חצרות בשני צדי ר"ה ור"ה י"ו אמות הוי וכתב הרשב"א ז"ל אפי' עד ארבעי' ועם היות כי החכם גם הוא ניזוק מצד החומה שכנגדו מהעוברי' על החומה עכ"ז אני אומר שאינן יכולין שכל המרבה ההיזק ומקרבו יותר מעט משהו ימנענו וכמו שביאר הרא"ש ז"ל בתשובה הביאה הרב בנו בספר החשן סי' קנ"ג הם יכולי' לאמרו בענין כותל שיש בו חלון ושכנגדו יש לו חלון כנגדו ונהרס הכותל ורצה להוציא זיז כנגד החלון והשיב דחבירו יכול למונעו משום דמקרב היזקו וכיוצא בזה יש תשובה להרשב"ץ ז"ל והשיב כן שאינו דומה היזק וראית העובר על החומה כ"ש כשהמקום הוא צר עד מאד לראות היושב בתוך ביתו וחצירו ומסתכל בחלונותיו באופן שלא יעבור אדם בעליה עד שיתגלה ליושבי' בבית המטבחיי' אין לך חצים שנונים יותר מאלו כנ"ל: ב ולג' שהוא מצד נדנוד הכותל בשעת שבירת העצמות. אני אומר שאם יתברר זה הדבר בודאי היזק גדול הוא ויכול למונע' שהרי הנדנוד הוא מהנזקי' שאין להם חזקה לדעת הכל ועם היות שאפשר שלא יגיע הנדנוד לאותו שיעור המוזכר בגמ' בשלהי פ' לא יחפור {{ממ|בבא בתרא כ"ה ע"ב}} דפפי יונאה עני הוה והעשיר בנה אפדנא והוו עצרי שומשי בשבבותיה וכו' ואמרינן ומודי רבי יוסי בגירי דידי' וכמה כי נאיד נכתמה אפומיה דחצבא פירש הכסוי מעל פי החבית ופירש"י דחבית קיימה על ראש הכותל וכו' ובעל התוספות תמה עליו בזה תמה גדול דאם החבית היא על ראש החומה והגיע הנדנוד לזה השיעור לאו גיריה נינהו אלא הפסד בתים היא על כן פי' הוא כשאדם אוחז בידו הנד שזהו דבר מועט הרבה אם מתנדנד האפדנא חייב להרחיק ובגליוני א"ז הרשב"ץ ז"ל בשם הרמב"ן ז"ל פירש שהחצבא למטה וכיון דנידא נכתמה בידוע הגיע גם לחומה וכתב הרב הגדול ה"ר יצחק בר ששת ז"ל בח"ב מתשובותיו סי' י' ולא אמרינן האי שיעורא בכל הכותלים אלא שיש לעיין על פי האומנין אם הוא נזק לכותל לפי מה שהוא החזק הוא הרפה. ומה שטוענים הקהל שהיו שוחקים שם סממנים. בודאי שאם היו שוחקי' שם סממנים הנדנוד יותר גדול מזה והמחזיק בהיזק גדול יכול לעשות היזק אחר הפחות ממנו וכדאמרינן התם {{ממ|ו' ע"א}} החזיק לנטפי החזיק לשופכי לפי שהיזק הנוטפים גדול ומרובה יותר משל השופכי' החזיק לאורבני החזיק לאכשורי ואפכא לא אבל אחר היות החכם טען לא היו דברים מעולם צריכים הקהל ישצ"ו להביא עדי ישראל שהיה שם זה נזק ואז יבטלו מעליהם טענה זו ואם לא ימצאו שום עדות צריכים להרחיק את עצמם באופן שלא ינזק:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף