עריכת הדף "
שו"ת בית הלוי/א/כ
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == בשו"ע סי' תמ"ח כתב דאסור להאכיל חמצו בפסח ואפי' לבהמת אחרים או של הפקר וכ' המג"א בס"ק ט' הטעם דמהנה הוא והנה דין זה כתבו הטור בשם הירושלמי אמנם מצינו חולקים על זה דבפסחים דף ה' דמדקדק ר"ע דאך ביום הראשון תשביתו הוי מערב יו"ט דאי אפשר לומר ביו"ט מצינו להבערה שהיא אב מלאכה וקאמר רבא ש"מ מדר"ע תלת ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה וכ' רש"י דאל"כ הא מצי קאי הפסוק על יו"ט ויאכילנו לכלבים הרי דס"ל להדי' דלא מקרי הנאה ומותר להאכילו לבהמה של הפקר וצ"ע על הפוסקים שלא הביאו דעת רש"י בזה שוב מצאתי בפני יהושע שהעיר שם דרש"י חולק על הטור ולכאורה צ"ע על רש"י דלמה כתב דלא כהמבואר להדי' בירושלמי דהרי הך ש"מ דקאמר רבא א"ש גם להירושלמי דאל"כ הא יכול להשליכו לים וגם מדאמר ר"ע מצינו להבערה שהוא אב מלאכה מוכח שפיר דס"ל אין ביעור חמץ אלא שריפה ומנ"ל לעשות מחלוקת בזה כיון דאין הכרח דהש"ס דידן חולק על הירושלמי בזה וע"כ נראה דרש"י מפרש לדברי הירושלמי באופן אחר דבודאי דעיקר הסברא קשה טובא דמאי הנאה איכא בבהמת הפקר וכמו שנתקשה בזה במור וקציעה והנה זה לשון הירושלמי בר"פ כל שעה לא יאכל חמץ היום אפי' לכלבים כו' אם לכלבו ההני איסור הנאה אלא אפי' לכלב אחרים והנה לפי מה דמשמע פשטות לשון הירושלמי דמלשון לא יאכל קמדייק דאסור לגרום שיאכל אפי' לבהמה ומדקדק מיני' דע"כ בא הפסוק לבהמת אחרים דבשלו תיפוק לי' דאסור בהנאה ולפי"ז בודאי קשה טובא דהא לחזקי' דס"ל בדף כ"ב דרק מדכתיב לא יאכל הוא דידעינן דאסור בהנאה וא"כ הא צריך לכתוב בלשון זה לאוסרו בהנאה ומנ"ל לדקדק דאסור גם בשל הפקר וצ"ל דדברי הירושלמי הוי רק לר' אבהו דס"ל דלא תאכל הוי גם הנאה בכלל ומדקדק שפיר דלמה כתב לא יאכל דמשמע דאוסר גם להאכילו לבהמה תיפוק לי' דאסור בהנאה וגם אי הוי כתיב לא תאכל היינו אוסרין גם לבהמה וע"כ בא רק לשל הפקר ולפי"ז בודאי קשה דהא לכאורה נראה דר"א אינו מחלק כלל בין לא יאכל ובין לא תאכל ואינו מדקדק כלל דלכתוב לא תאכל דלדידי' הכל שוה וראי' לזה דהא בפסחים דף כ"ג פריך והרי שרצים דרחמנא אמר שקץ הוא לא יאכל ותנן ציידי חיה ועופות ודגים שנזדמנו להם מינין טמאין מותרין למוכרן לעו"ג ומשני שאני התם דאמר קרא לכם שלכם יהא א"ה אפילו לכתחילה נמי שאני הכא דא"ק והיו בהוייתן יהו ולחזקי' ל"ל למכתב לא יאכל ומייתי לכם למשרייה לכתוב רחמנא לא תאכל ולא בעי לכם ומשני אמר לך חזקי' טעמא דידי נמי מהכא כלומר מהא דצריך הכא לכתוב לכם דייקינן דבשארי דוכתי דכתיב לא יאכל הוי גם הנאה בכלל ואם כן אכתי תיקשה לר' אבהו אמאי לא כתיב לא תאכל וכמו דמדקדק הירושלמי גבי חמץ וכאן הא ליכא למימר דבא לאסור לבהמה דהא שרי אפי' בהנאה ומוכרח ע"כ דלר' אבהו אין זה דקדוק כלל דשני הלשונות שוים הם לדידיה ולהירושלמי צריך לומר דס"ל דלא יאכל דשרצים איצטריך לשום דרשה וע' ברש"י בחומש פ' שמיני שכתב לא יאכל לחייב המאכיל כאוכל אמנם הרי חזינן דגמר' דידן לא ס"ל הך דרשה דא"כ מאי הקשה לחזקי' לכתוב לא תאכל ולא לבעי לכם ומוכרח דש"ס דידן ס"ל דלר"א הוי ב' הלשונות שוים ואין לדקדק כלל לדידי' דלכתוב לא תאכל (אמנם אכתי קשה לי דנהי דנאמר כן דלפי האמת אין לדקדק כן לר"א מ"מ הא חזינן דלר"א הא דלא תאכל הוי גם הנאה בכלל נפקא לן מהיתר הנאה דנבלה או מאותו ולא סגי ליה בהך קרא דנפק לי' לחזקי' מדצריך למכתב לכם בשרצים ומוכרח לומר דאי מהכא הוי ס"ד דרק לא יאכל הוי גם הנאה והוי ס"ד לחלק בין לא יאכל ובין לא תאכל ומש"ה צריך קרא דנבלה וא"כ הא קשה דה"ל לכתוב בשרצים לא תאכל ולכם והוי ידעינן מיני' דגם לא תאכל הוי הנאה ולא צריך קרא דנבלה ואותו וצ"ע]. ועוד דלהירושלמי תיקשה לריה"ג דס"ל דחמץ בפסח מותר בהנאה מאי דריש בהך לא יאכל דהא גם לבהמה מותר להאכילו גם דעיקר לשונו של הירושלמי אינו מדוקדק דאמר ולא יאכל חמץ היום אפי' לכלבים דלמה סיים הך תיבת היום וע"כ מפרש רש"י דכיון דבהמה של הפקר אין לו שום הנאה אין לאוסרו כלל רק הירושלמי ס"ל דביעור חמץ הוי בכל דבר וא"כ כשמאכיל לכלבו הא מקיים בו מצות השבתה והא בביצה דף כ"ז כתב רש"י דאסור לשרוף תרומה טמאה ביו"ט ואע"ג דיכול ליהנות ממנו בשעת הבערתו והדלקה להנאתו שרי ביו"ט מ"מ בתרומה אסור כיון דהוי מצוה בשריפתו אחשבה רחמנא להבערתה והוי מלאכה וכ' שם רש"י דגם להאכיל לכלבו תרומה טמאה אסור ביו"ט דהוי מלאכה יעו"ש וזהו ג"כ טעמו של הירושלמי דאוסר להאכיל חמץ גם לבהמת הפקר דהא מקיים בו מ"ע דתשביתו והוי מלאכה וזהו שמדקדק הירושלמי לא יאכל חמץ היום מדסמיך הך היום ללא יאכל חמץ ובגמר' דידן מדקדק מיני' ריה"ג דפסח מצרים אין חימוצו נוהג אלא יום א' מדכתיב לא יאכל חמץ היום וכדאיתא בדף כ"ח יעו"ש] והירושלמי מדקדק מיני' דלא יאכל בא לאסור גם מאכיל וזהו לא הוי רק היום דהיינו ביו"ט אבל בחוה"מ שפיר שרי ומדקדק דע"כ קאי על של הפקר דשלו הא אסור בהנאה וגם בחוה"מ אסור וע"כ קאי על של הפקר ואינו אסור רק ביו"ט משום דהוי מלאכה ובאמת גם ביום השביעי אסור וחוה"מ הוא דממעטינן מיני' והוא ביאור נכון בהירושלמי ונתבאר לנו מקור נאמן לסברת רש"י בביצה שכתב דגם להאכיל לכלבו תרומה טמאה אסור ביו"ט משום דרחמנא אחשבי' להבערתה והוי מלאכה אשר לכאורה אינו מבואר לנו סברא זו ולפי דברינו הוא מבואר בירושלמי ולפי"ז הא ניחא לנו דברי רש"י בפסחים שכ' דלא כהירושלמי דאי השבתתו בכל דבר נוקים הפסוק ביו"ט ויאכילנו לכלבים דהנה על הא דקאמר רבא ש"מ אין ביעור חמץ אלא שריפה הקשה הפני יהושע לשיטת רש"י בביצה דכל היכא דהוי מצוה אסור ביו"ט א"כ אפשר ס"ל לר"ע השבתתו בכל דבר ומ"מ אסורה ביו"ט וראיתי בצל"ח מתרץ דאדרבה בזה מדוקדק לשון רש"י שכתב וז"ל מדלא נפקא דהאי בראשון ערב יו"ט אלא משום דאסור להבעיר ש"מ ס"ל כר"י דאין ביעור חמץ אלא שריפה הרי דלא פי' כפשוטו מדאוסר ביו"ט דעל זה י"ל דהאיסור הוי משום דרחמנא אחשביה ורק כיון דר"ע קאמר משום דמצינו להבערה שהוא אב מלאכה ומוכרח דלא ס"ל הך סברא דאחשביה א"כ מוכח דס"ל דאין ביעור חמץ אלא שריפה וכיון דר"ע לא ס"ל סברא דאחשביה הא שפיר כתב רש"י דלדידי' יאכילנו לכלבים דאיהו ע"כ לא ס"ל הך דירושלמי ויצא לנו מזה דלרש"י אפי' להירושלמי דאוסר גם לשל הפקר מ"מ אינו אסור רק ביו"ט ולא בחוה"מ וגם אינו אסור אלא בחמץ דישראל דאיכא עליו חיוב של השבתה אבל חמץ של עו"ג מותר להאכיל לבהמת הפקר לשיטת רש"י אפי' ביו"ט כיון דאינו מצווה בהבערתו לא שייך לומר דהוי מלאכה:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף