עריכת הדף "שדי חמד/כללי הפוסקים/יב" (פסקה)

==א==

א) ריב"ה כשמביא שתי סברות וכותב אחר הסברא השנית וא"א הרא"ש לא כתב כן יש לומר דלא ס"ל כסברא הראשונה דא"כ הוה ליה למימר וא"א הרא"ש כתב כסברא ראשונה כ"כ הרבנים ב"ח א"ח סי' מ"ד וט"ז יו"ד סי' פ"ד סק"א ובעניותי לא ידעתי מה יענו למ"ש הריב"ה בא"ח סי' שב"ן וא"א הרא"ש לא כתב כן ומבואר הוא בדברי הרא"ש פרק י' דעירובין סי' ג' ובק"פ שם דפוסק כסברא הראשונה דגם באיסקופה רה"י שרי וכ"כ מרן הב"י שם דהרי"ף והרא"ש סברי דלא כהרמב"ם וכ"פ בש"ע. וע"ע בסי' תכ"ב אחר שהביא סברת רב עמרם כתב וא"א הרא"ש לא כ"כ ומבואר הוא בהרא"ש פרק תפלת השחר סי' ט"ז ובק"פ שם דקי"ל כסברא הראשונה דתרתי בעינן לא עקר רגליו וגם רגיל לומר תחנונים. וע"ע ביו"ד רס"י צ"ו ומבואר דדעת הרא"ש כסברא הראשונה עי"ש וכן בסי' ק"ה לענין מליח כרותח אם אוסר הכל או כדי קליפה ובסי' ר"ה לענין מתפיס בדבר האסור אם צריך שאלה בעם הארץ ובסי' רל"ד סכ"ג ושם כתב הרא"ש דבעיין לא איפשיטא באת"ל וא"כ ודאי דעתו כסברא ראשונה דמסתמא אזלינן לחומרא ובסי' רס"ו עי"ש ומתבאר מדברי מרן הב"י שם דדעתו כסברא הראשונה שכתב הריב"ה בסתם ועיין ברס"י ש"ה גבי כותב שטר חוב לכהן בשביל פדיון בנו מכל זה נלע"ד דגם כשסובר כסברא הראשונה ממש כותב הריב"ה וא"א לא כתב כן ור"ל אלא כסברא ראשונה. וע"ע כיוצא לזה בטור א"ח סוף סי' תקפ"ו {{ממ|גבי שבות דשבות במקום מצוה}} והתוס' לא כתבו כן ועיין הר"ן נדרים דף ה"ן סוף ע"ב ועיין להרבנים אבני שהם דף ס"ד ע"ג ויד דוד סי' צ"ו אות ג' ואני עני הנלע"ד כתבתי. שוב ראיתי להגאון יד מלאכי בכללי הריב"ה אות ך' שכתב בשם מרן ב"י יו"ד סי' ק"ץ ס"ה והרב הפרישה בסי' ש"ה דלפי שלא פורש בדבריו כותב כן עי"ש ולפי מה שרשום לעיל לע"ד צ"ע ועיין הר"ן בהלכות הביא דבריו מרן הב"י בא"ח סי' תרי"ח {{ממ|ד"ה איכא מ"ד}} והרמב"ן לא כתב כן בספר תורת האדם ע"כ ובטור יו"ד סי' ס"ז {{ממ|בדין שובר מפרקתה}} וא"א לא כתב כן עי"ש ולפי גירסתו על כרחן לומר דסובר כסברא קמייתא דמליחה מהני ועי"ש להרב הפרישה ובסי' כ"ד {{ממ|בדיני הגרמ"ה}} וא"א לא פסק כמותו וכו' עי"ש אעפ"י שגילה דעתו הרא"ש דכשר בשחט הרוב עי"ש בפרישה ובסי' ער"א גבי דוכסוסטוס וא"א הרא"ש לא כתב כן וכתב מרן ב"י כלומר שהכשיר עי"ש ועיין עוד בטור א"ח סי' ל' וא"א הרא"ש לא כתב כן וכונתו דסובר כסברא קמייתא דכשיגיע זמנם מברך כדברי הברייתא שהביא הרא"ש וביו"ד סי' ש"ז וא"א הרא"ש לא כתב כן עי"ש בדברי מרן בית יוסף: