עריכת הדף "שדי חמד/אסיפת דינים/חמץ ומצה/ח/ח" (פסקה)

==א==

{{ממ|א}} '''חמץ''' שנמכר אחר חצי היום ועבר עליו הפסח כתבתי לעיל אות א' בשם הרב נודע ביהודה דאם משכו עכומ"ז לרשותו או שהגביהו מהני ועתה ראיתי להרב בית שלמה בסוף סי' ס"ד שהרב מקור חיים סי' ת"מ כתב להחמיר אף שמשך העכומ"ז לביתו משום דכבר אוקמיה רחמנא ברשותו בעל כרחו לעבור עליו בבל יראה ובשו"ת בית אפרים סי' ל"ד הביא משו"ת פנ"י שמסופק בזה אבל כיון שכל גדולי האחרונים כתבו להקל בזה אם זכה העכומ"ז על פי הדין בהחמץ אף שנמכר אחר שש ודאי שיש לסמוך עליהם בפרט באיסור דרבנן עכ"ל וכן כתב שם בסי' ס"ט והרב ראשית ביכורים ד' י"א ע"ב הביא שו"ת הנו"ב דכל שבא החמץ לרשות העכומ"ז לא עבר תו אבל יראה וכתב שכן דעת הרב פרי מגדים באשל אברהם סי' תמ"ג דאם בא החמץ לרשות העכומ"ז בפסח אינו עובר מכאן ואילך ואם כן המוכר אחר חצות במשיכה או הגבהה לעכומ"ז בדיעבד שלא ש על זה ועתה בא לשאול אין מורין לו לבערו ומותר לישראל אחר הפסח כיון שלא עבר על בל יראה לדעת הנו"ב ומכל מקום הרב מקור חיים ריש סי' ת"מ בביאורים וחתם סופר סי' קי"ד נראה דפליגי בכל זה עכ"ל והרב שואל ומשיב ח"ב סי' ס"ג {{ממ|ד"ה והנה שנת}} מפקפק על דברי הרב נודע ביהודה דהנכרי זוכה מההפקר על ידי משיכה ולא אמרו דעשהו הכתוב כאילו הוא ברשותו אלא כשלא בא ליד אחר אבל זה שזכה בו הנכרי אינו עובר בבל יראה דהתינח אם היה העכומ"ז מכוין לזכות בו לגמרי אבל זה שהוא רק להערמה ואינו רוצה לקנות מההפקר לא יצא מרשות הישראל ושוב כתב והפרי מגדים בפתיחה להלכות פסח ובסי' תמ"ג דעתו דיוכל למכור לאחר זמן איסור חמץ ואינו עובר על בל יראה אך כבר השיגו בנטע שעשועים סי' ז' ואני מוסיף וכו' עי"ש הנה ספר נטע שעשועים אין אתי וגם הפתיחה של הפמ"ג ליתא בפמ"ג שלפני {{ממ|מגיני ארץ דפוס זיטאמר}} ומשמעות הלשון הוא דהפמ"ג מתיר למכור אחר זמן איסורו ואם כן אפשר לומר דרק בזה הוא שחולק עליו הנט"ש אבל לדיעבד אם כבר מכר אפשר דמודה לו אך בפמ"ג בסי' תמ"ג באשל אברהם סק"ו {{ממ|ד"ה הוי יודע}} לא כתב שם אלא דאם עבר ומכר חמץ בפסח לעכומ"ז קנה העכומ"ז ממכירה ואילך ואינו עובר בבל יראה דכשיש ידים זוכות שפיר מהני ואין צריך לילך אצל העכומ"ז ליקח החמץ ולבערו ע"כ ולפי הנראה מה שכתב בשואל ומשיב בשמו דיכול למוכרו הוא שלא בדקדוק וכונתו דאם מכרו מהני ולכל הדברות יש לתמוה על הרב שואל ומשיב שכתב במהדורא תליתאה ח"ב סי' קמ"ח {{ממ|בד"ה והנה בשנת}} בתוך דבריו בזה הלשון אך אף אם הוא חמץ גמור כבר כתב הרב נודע ביהודה מהדורא תניינא דאם מכר בערב פסח אחר חצות והעכומ"ז משך פשיטא דמותר אחר הפסח דעכומ"ז קנה במשיכה עי"ש עכ"ד ומשמע דמסתמיך ואזיל בתר סברת הרב נודע ביהודה להתיר בזה היפך ממה שכתב במהדורא תניינא הנז"ל:

'''וקצת''' יש לפקפק על מה שכתב הרב נודע ביהודה דאם קנה העכומ"ז במשיכה מהני גם למאן דאמר דקנין העכומ"ז דוקא בכסף משום דכיון שהוא אחר זמן איסורו דלא שייך כסף מהני במשיכה לכולי עלמא עי"ש. דהא תינח לדעת התוספת דסברי דבמתנה דליכא כסף מהני משיכה לכולי עלמא אך לדעת הרמב"ן והריטב"א דסברי דמכר ומתנה שוים עיין בקונטריס זה {{ממ|בשדי חמד ח"א}} מערכת בכור בהמה סי' ג' אות ב' ונראה דכמו כן בהפקר יש לומר לדידהו דלא מהני משיכה לעכומ"ז וכן כתב הרב חתם סופר בחלק י"ד סי' שי"ב ובחלק ששי בחי' למס' ע"ז והבאתיו בקונטריס הנ"ל דמציאה ומתנה שוים למכר לדעת הרמב"ן ולא מהני אלא לקיחה לרשותו בביתו אבל משיכה ארבע אמות בסימטא לא מהני עי"ש והוא הדין בהפקר דמציאה והפקר שוים ונפקא מינה דאם לא הביאו העכומ"ז לביתו ממש רק קנאו בדין משיכה דמשמע מדברי הנו"ב דמהני לכולי עלמא מטעם דכל דליכא כסף קונה במשיכה וכן בהגבהה נראה שאינו מוסכם ואכתי מידי פלוגתא לא נפקינן ואין ליישב לדעת הנו"ב ולומר שסובר דדוקא במתנה דאפשר לקנות בקנין אגב קרקע הוא שסובר הרמב"ן דלא מהני משיכה אבל בהפקר דלית בה קנין אגב דהא בעינן דעת אחרת מקנה כמו שביאר בנודע ביהודה שם ופשיטא דגם עכומ"ז זוכה מההפקר ואם כן במה יזכה אם לא במשיכה והגבהה דהא ליתא דהרי יכול לזכות מן ההפקר על ידי קנין חצר בעומד בצד חצירו דהוא משום יד ומהני אף בעכומ"ז כמו שכתב הרב נודע ביהודה שם וכיון דבלא משיכה משכחת קנין בהפקר לעכומ"ז מסתברא ודאי דלמאן דאמר דלא מהני משיכה לעכומ"ז במתנה הוא הדין במציאה והפקר וקצת צ"ע והנה מה שתמהתי למעלה על דברי הרב שואל ומשיב ראיתי כי עוד יש לתמוה שבמהדורא תליתאה ח"ג סי' ל"א סוף ד' כ"ד הביא סברת הרב נודע ביהודה הנ"ל וכתב על זה ובמכ"ת הדבר בטל ואי אפשר לאומרו וכו' והביא דברי הירושלמי במפקיר חמצו בי"ג וכו' וכתב דמבואר דלא כהרב נודע ביהודה וגם גוף הסברא תמוה דאיך שייך לומר שיצא מרשותו והתורה עשהו כאילו הוא ברשותו וע"כ חלילה לסמוך ע"ז עכ"ד ועיין לעיל סי' ה' אות ט"ל {{ממ|בד"ה והנה בונה}} שכתבתי דמדברי הרב חק יעקב סי' תמ"ח סק"ד מתבאר דלא סבירא ליה כהרב נודע ביהודה:

'''גם''' מה שכתבתי לעיל בשם הרב פרי מגדים דהמוכר בפסח אינו עובר בבל יראה ממכירה ואילך עיין מה שרשמתי בזה בסי' ה' אות ל"ב: