עריכת הדף "רע"ב/טבול יום/א" (פסקה)

==א==
'''המכנס חלות.''' שמפרישין מן העיסה, ונתן מהם הרבה זו על זו עד שנדבקו זו בזו, ודעתו היה מתחילה להפרידן זו מזו:

'''ונשכו.''' שנדבקו כל כך עד שכשבא להפרידן נושכות זו מזו, כלומר שנתלש מקצת מאחת מהן ועולה עם חברתה:

'''בית שמאי אומרים חיבור בטבול יום.''' ואם נגע טבול יום באחת מהן, נפסלו כולן כאילו הן גוף אחד. דטבול יום פוסל בתרומה, וחלה דין תרומה יש לה:

'''ובית הלל אומרים אינו חיבור, כיון דדעתו להפרידן.''' ואותה שנגע בה הטבול יום פסולה, והשאר טהורות:

'''מקרצות.''' חתיכות של עיסות שנחתכו ונתלשו מעיסות הגדולות, קרויות מקרצות. לשון קרץ מצפון בא בא {{ממ|[[תנ"ך/ירמיה/מו#|ירמיה מו]]}}. וכל הני דחשיב הכא. אפלוגתא דבית שמאי ובית הלל דסיפא קיימי. והא דלא חשיב חלות בהדייהו, משום דחלות לבית הלל אינן חיבור לא בטבול יום ולא בשאר טומאות, אבל הני דוקא בטבול יום פליגי, אבל בשאר טומאות מודים, כדקתני סיפא:

'''חמיטה.''' עוגה דקה:

'''עד שלא קרמו בתנור.''' דכיון שנדבקו כשהן עיסה, הרי צורתן נפסדת אם מניחן מדובקין, הלכך ודאי עתיד להפרידם:

'''וקולית של מים.''' הקצף והרתיחה שעולה במים, קולית שמה. ואם נגע טבול יום באותה רתיחה, לבית הלל לא הוי חיבור ולא נפסלו המים:

'''מחולחלת.''' כשהרתיחה חלולה מתחתיה ואינה נוגעת במים אלא בקצותיה:

'''הראשונה.''' שרתיחה ראשונה של גריסין אינה מודבקת על הגריסין:

'''ר' יהודה אומר אף ברתיחה של אורז.''' נמי פליגי בית שמאי ובית הלל אי הוי חיבור לטבול יום, ואי נגע ברתיחה כאילו נגע באורז:

'''ומודים בית הלל בשאר כל הטומאות.''' דהוי חיבור:

'''בין קלות בין חמורות.''' קלות ראשון לטומאה. חמורות, אב הטומאה. ודוקא בטבול יום פליגי, לפי שכבר עלה מטומאתו ואינו חסר אלא הערב שמש: