עריכת הדף "רלב"ג/דברים/כג" (פסקה)

== כ ==

'''לא תשיך לאחיך נשך כסף עד כי יהיה ריב בין אנשים''' 

'''ואולם''' למה היו הפרשיות בזה הסדור הנה נאמר בו מה שיראה לנו ונאמר שכבר ידמה סמך ענין הנשך למצוות אתנן זונה כי כמו שהזונה תדמה למשוך אליה ממון האנשים ברצנם ותחשוב שאין לה אשם על זה ואינה יודעת כי בנפשה הוא פני מה שתעשה מהזמה בעבור חמדת הממון כן העניין בנושך שהוא חושב שאין בזה מהנטייה כי אם משיכתו אליו ממון האנשי' ולא ידע כי בנפשו הוא כי בעבור חמדת הממון ימשך לה עד שישוב הלוה עני וימיתהו הוא וביתו ברעב ובצמא ובערום ובחוסר כל ולפי שהנשך ותנן הם כמו נדרים והיה לחושב שיחשוב שהנדרים שידור אדם לתת בזולת שיגיע לה מחיר מה שהוא נותן לה הם הדברים מאסה בהם התורה והרחיקה אותם והיה אפשר שיביא זה אל שיחשוב האדם שאין ראוי שיקיים נדריו לשם יתעלה אחר שלא יקח מהשם יתע' בעבורם מה שהוא תמורתם הזהיר מעבור לקיים הנדרים שהם ליי' והנה סמך לזאת אזהרת הפועלים שלא לשים בכליהם מפירות בעלי הבית כי אולי יחשבו שאינם עול אם ישימו מהם בכליהם שיעור מה שהיה אפשר להם לאכול אחר שכבר הותר להם לאכול מהם שם וזה יביאם לגנוב מהפירות ההם ולשאת לביתם מהם הרבה כי לא יוכלו למשול בתאותם אחר שיפותו לה שלא יקחו מהם יותר מן החוק הרבה עם שכבר ישפטו בעת ועת שכבר אפש' להם שיאכלו ויביאו לביתם בזה הרבה מהפירות של בעל הבית וכן לא יחשבו לעשות אם יבטלו מלאכת בעל הבית בעבור אכילתם פירותיו. ובזה האופן יוכלו לבטל רוב היום ויקחו רוב שכרם בעול והנה סמך לזה מגרש אשתו ומחזיר' לפי שאולי יקח האדם מון מזולתו שחשק באשתו ויפותה מפני הממון לגרשה שתהיה לו לחשבו שאין בזה אש לו ולזה ולא בחושק כי בהיתר יקחיה ולחשבו שהוא לא יפסיד בה דבר כי כבר ישוב לקחתה אחר היותה לאיש ההוא כשיגרשנה ויתנה לו זה כדי שיתרצה הראשון לגרשה בבטחו שכבר תשוב אליו ולזה עשתה התורה כנגד זה הרצון כי בו תמלא הארץ זמה ולא ירגישו שיעשו בזה חטא. והנה סמך לזה הענין לוקח אשה חדשה לשמור האשה מזמה ולזה צוה לו שישמח אשתו אשר לקח כדי שלא תחשוק אחרים לשמור הארץ מזמה ואחר שהשלים מה שסמך מהמצות לעניין הנשך שב להשלים קצת מצוה בעניין ההלואה והזהיר מלקחת למשכון כלי שישתמשו בו בהכנת אוכל נפש כי זה עם שאפשר שיביא למה שהוא נשך וזה יהיה אם ישתמש המלוה בכלים ההם הנה הוא עוד כמו לוקח נפש למשכו בעבור החוב כי זה הכלי יוכן בו בעצמותו המזון שהוא שב חלק מהנזון ולזה סמך לו גונב נפש מבני ישראל ומכרו כי הוא נותן נפש בעד ממון בזה האופן המגונה ששני אלו הדברים נמשך מהם היזק מהאדם לזולתו בנפש במה שלא חשב שהזיק את הנפש וזה בקלוח כלי תיקון מזון מבואר ואולם בגונב נפש לחשבו שהוא לא הזיק לו בעצמו אל לקחו והו' רשו' עצמות תמיד גם אחר המכרו אחר שאינו נתן למכר' ויביא זה לחשו' שאין לו חטא בנפשו כלל. הנה סמך לה עניין הצרעת שאם לא יתנהג האדם בו לפי משפט התורה יגיע לאנשים היזק בנפשם ויחשוב שאין לו אשם בזה וזה יהיה אם יעלים נגעו בצד מן הצדדים באון שלא יוכרח לישב בדד חוץ למחנה ויעמוד בין האנשים ויעפשם ואחר שהשלים אלו המצות הנמשכות לאזהרות לקיחת משכון כלי האוכל נפש שב להשלים קצת מצות אחרות בענין לקיחת המשכון והזהיר המלוה מלבא אל בית הלוה לקחת המשכון על חובו לפי שבזה העניין יכאיב לבו מאד כשיוכרח לתת למשכון מה שיקשה בעיניו להוציאו מביתו ויהיה כמו חובל נפש עם שזה אולי יביא למה שידמה לרבית כי המלוה יאמר שלא יקח כי אם המשכון שיראה שחפץ בו הלווה יותר וזה יביא הלוה אל שיתן שוחד למלוה כדי שיתפייס במשכון האחר וצוה שלא יעכב אצלו מהעני כסות יום ביום וכסות לילה בלילה כי בזה גם כן יהיה כמו חובל נפש כי העני ישאר ערום אין כסות בקרה ויזוק מהקור ולזאת הסבה סמך לו שלא יאחר אדם פרעון שכר שכיר כי הא יחשוב היותו בלתי חוטא בזה אם שרצונו לפרעו ואולי ישחית בזה נפש השכיר ונפש ביתו עם שכבר יחשוב שאין בזה חטא על איחור הפרעון אחר שמנעה התורה לקיחת הרבית על ההלואה מפני איחור פרעונה והנה סמך לזה האזהרה מהמתת בנים על אבות להעיר כי הכובש שכר שכיר מפני שהוא דבה להמית אבות ובנים ברעב בסבת אחור פרעון השכירות הנה ישיבלו השם יתעלה מהעונש מדה כנגד מדה במה שאמר זה על העונש וקרא עיך אל יי' והיה כך חטא ועוד כי מפני שזכר מה שראוי בו לחמלה בזה על השפלים אע"פ שהם עשירים זכר אחר זה מה שראוי בו לחמלה בזה על החטאים וכאילו הזהיר שלא יענשו המחוייבים למות בממונם אך יהיה ממונם ליורשיהם שאם יענשו בממונם יהיה זה סבה שימותו בנים על אבות ואבות על בנים והנ' הוצרך להזהיר על זה מפני מה שמצאנו בעיר הנדחת שהיה ממונם אבד והיו מתים גם כן הבנים על האבות. ולפי שכבר התחיל להזכיר הדינים לחמלה על השפלים והעניים והחטאים שב להזכיר צדדים אחרים מהחמלה על השפלים והעניים והחטאים ולזה הזהיר תחילה מלהטות משפט גר יתום ואפילו הם עשירים מצד שפלותם ולא לקחת משכון בגד אלמנה ואפילו היא עשירה מצד שפלותה ואחר זה צוה לתת קצת מתנות לעניים לחמלה עליהם ואחר זה הזהיר מהוסיף על מספר מכות הלוקה לחמלה עליו אע"פ שהוא חוטא שלא יעבור ענשו החוק הראוי ואחר זה הזהיר מה שהוא לחמלה על הבהמות והוא דומה באופן מה למה שהזהיר מההוספ' על עונש החוטא כי די שנעמיס עליה משא העבודה שהוכן לה בטבע להיות לעבודתנו לא שנמנעה עם זה מהאכילה ממה שהיא עושה במה שימשכנה הטבע לאכול ממנו עם שבזה מהאכזריות מה שלא יעלם ואחר זה שב להשלים הדין במה שהוא לחמלה על החוטא וזה כי מפני שבארה התורה בקצת החטאים שיהיה העונש שימות ערירי עם שהוא ראוי שתהיה מיתת האדם בלא בנים בסבת חטא הנה השגיחה התורה על מי שמת בלא בנים שלא ימחה שמו מישראל כשהיתה לו אשה ולזה רצה שתתיבם לאחיו והנה זה המת אפשר גם כן שיהיה מת על יד ב"ד על חטא שקד' לו והשגיחה בו התור עם זה בזה האופן ואחר שזכרה התורה מה שראוי לחמול על החטאים בארה שלא יחמול עליהם מהמגיע להם העונש הראוי ואע"פ שיש שם סבה לחשוב שהיה ראוי לחמול עליהם וזכר דין המחזקת במבושי איש להציל את אישה מיד מכהו והזהיר מחמול עליה ועם זה דבר לזכור נקם עמלק על מה שעשה כנגדנו אפילו שחשב להציל עצמו בזה מהקללות שקלל יצחק את עשו שיהיה עבד ליעקב כי מפני זה לא היה ראוי לו להשתדל בעשיית זה הרע הנפלא ליש' שדמה בו לכלותם כמו שלא היה ראוי לאשת המוכה להשתדל בהריגת המכה אותו מפני שהכהו על דבר הריב לא להרגו והנה זכר כן שני אלו שתנהג בצדק וביושר במשקלים ובמידות לבאר שכמו שאין ראוי להוסיף עונש יותר מהחק הראוי כן אין ראוי שתגרע מחק העונש דבר ואולם התועלות המגיעות מזאת הפרשה שהגבלנו באורה פה הם שנים ועשרים:

'''התועלת''' הראשון הוא במצות והוא מה שהזהיר מלקיחת שום רבית על ההלואה שנאמר לא תשיך לאחיך נשך כסף וכבר ביארנו התועלת המגיע מזאת האזהרה במה שקדם:

'''התועלת''' השני הוא במצות והוא מה שצונו להלוות לנכרי ברבית כשיצטרך לזה שנאמר לנכרי תשיך ופה התועלת בזה הוא שלא לההנות עובדי עבודה זרה להרחיקנו יותר מעבודתה עם שבזה הישירה ליסר הנכרי מעבוד עבודה זהר:

'''התועלת''' השלישי הוא במצות והוא מה שהזהירתנו מלאחר שלום הנדרים אשר נדרנו ליי' ומה שצותנו לקיים אותם והנה התועלת המגיע בזה הוא לולי זאת האזהרה כבר היה האדם מחר הנדרים לחשבו שאינו מזיק בזה לשם יתעלה כי אין לו הנאה בקרבנות ההם ולא יחסר גם כן מהכהנים דבר ממה שהוא שלהם כי הם לא יזכו בקרבנות כי אם אחר הקרבתם לשם יתעלה ויהיה זה סבה אל שלא יתקיימו הנדרי' וזה יביא למעט האמנה בש' יתע' כמו שזכרנו במה שקדם:

'''התועלת''' הרביעי הוא במצו' והוא מה שהזהיר הפועלי' מתת לכליהם דבר מפירות הבעלים שהם עושין בהם ואע"פ שהתיר להם לאכול מהם די שבעם כמו שהם מזות תקון אחר ומה שהזהיר הפעלים מלבטל ממלאכת הבעלי' בעבור אכילתם הפירות ההם וזה כולו על צד היושר מחובר עם החמלה שחמלה התורה על הפועלים שלא יוכרחו להמנע מהפירות שהם מתעסקים בהם כי יצר להם אם יראו בעיניהם ומשם לא יאכלו:

'''התועלת''' החמישי הוא במצות והוא מה שצונו מדיני הגט אשר תותר בו האשה להנשא לכל מי שתרצה והתועלת בזה מבואר כדי שלא יוכרח האדם שיהיה עם אשתו כל ימיו השנואה לו ויהיה זה סבה על שימנע מפריה ורביה אם שיוליד בנים בלתתי הגונים כי לא ישלם להם המוסר מהאב והאם מצד רוע ההסכמה שביניהם עם שתמיד תהיה הקטטה בבית:

'''התועלת''' השישי הוא במצות והוא מה שהזהיר הבעל מלהחזיר גרושתו אחר שהוטמא' לו והתועלת בזה הוא הרחקת הזימה כמו שבארנו ולזאת הסבה גם כן צוה שיהיה החתן נקי לביתו שנה אחת לא יצא לצבא ולא יעבור עליו לכל דבר כמו שבארנו במה שקדם:

'''התועלת''' השביעי הוא במצו' והוא מה שהזהיר מלקחת למשכון כלי שעושין בו אוכל נפש והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר בתורה ועוד הוא מבואר מדברינו במה שקדם:

'''התועלת''' השמיני הוא במצות והוא מה שהוסיף כאן מהבאור בדיני גונב נפש שיתחייב מיתה על מה שזכר מזה בפרשת ואלה המפשטים והנה התועלת בה מבואר בנפשו כי בזה יהיה מקלקול הקבוץ המדיני מה שלא יעלם עם שיקרה מזה לעבור על דבר העריות ולא ירגיש בזה הנגנב ר"ל שכבר אפשר שיקרה אחותו או אמו או אחת מהעריות שהם קרובותיו ולא ישער בזה:

'''התועלת''' התשיעי הוא במצות והוא מה שהזהיר מלנטות ב"ד בדיני הצרעת מדרכי התורה כי כבר יקרה הרבה מההפסד בזה בקבוץ המדיני כמו ושזכרנו במה שקדם וכאלו הזהיר מלזון הרע במה שנזכר מה שעשה השם יתעלה למרים כמו שביארנו:

'''התועלת''' העשירי הוא במצות והוא מה שהזהיר מלהכניס בבית הלוה לקחת המשכון על חובו וכבר נתבאר התועלת המגיע מזה מדברינו במה שקדם:

'''התועלת''' האחת עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלעכב המלוה משכון העני אצלו בעת שהוא צריך לו והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

'''התועלת''' השתים עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלאחר פרעון שכירות השכיר וכ"ש כשהיה עני כי אז יהיה החטא יותר עצום ולזה צוה לתתו ביומו אם היה שכיר לילה ובלילו אם היה שכיר יום:

'''התועלת''' השלש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מענוש למות האבות על הבנים והבנים על האבות אך איש בחטאו ומזה נתבאר עוד כמו שבארנו שממון המומתין הוא ליורשיהם והנה התועלת בזאת האזהרה מבואר מצד היושר שהוא ראוי במשפט:

'''התועלת''' הארבע עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מהטות משפט השפלים כי אין בשער עשרתם והוא אמרו ללא תטה משפט גר יתום והנה התועלת בזה הוא להמשך אל היושר ולהרחיק ההמם:

'''התועלת''' החמש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלקיחת למשכון בגד אלמנה וכבר נתבאר התועלת בזאת המצוה ממה שקדם.

'''התועלת''' השש עשרה הוא במצות והוא מה שהזהיר מלקחת שכחת הקציר ופירות האילן והכרם ומה שצוה שיהיו לעניים והנה התועלת בזאת המצוה מבואר לחונן העניים ולחיותם:

'''התועלת''' השבע עשרה הוא במצוות והוא מה שצוה לחלקות החוטא כדי רשעתו במספר עד מ' מכות ומה שהזהיר מלהוסיף על זה המספר והנה התועלת בזאת המצוה מבוא' ליסר החוטאי' לפי מה שראוי להם לא יותר:

'''התועלת''' הי"ח הוא במצות והוא מה שהזהיר מלמנוע הבהמה מאכילת מה שהוא עושה בו וכבר ביארנו התועלת המגיע מזה במה שקדם:

'''התועלת''' הי"ט הוא במצו' והוא מה שצונו ליבם אשת האח שמת בלא בנים כדי שלא ימחה שמו מישר' ומה שצוה מענין החליצה אם לא חפץ ליבם מה שיש בו מהבשת והזרות ומה שיביאהו להסכים ליבם:

'''התועלת''' העשרים הוא במצות והוא מה שצוה להציל הנרדף אפילו בנפשו של רודף מבלתי חמלה על הרודף כאמרו לא תחוס עינך עליו. והנה התועלת בזאת המצוה מבואר:

'''התועלת''' האחת ועשרים הוא במצות והוא מה שהזהיר מהיות לנו אבן ואבן גדולה וקטנה לשקול בו איפה ואיפה גדולה וקטנה למדוד בה ומה שצוה שיהיה לנו אבן שלמה ודק ואיפה שלמה וצדק והנה התועלת בזה להמשך אל היושר ולהרחיק העול:

'''התועלת''' השתים ועשרים הוא במצות והוא מה שצונו לזכור מה שעשה לנו עמלק ומה שהזהיר שלא נשכח זה ולמחות זכרו אחרי שיניח השם יתע' מכל אויביו מסביב לישראל והנה התועלת בזאת המצוה מבואר ממה שזכרנו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}