עריכת הדף "רלב"ג/בראשית/מו" (פסקה)

== כח ==

'''ואת יהודה שלח לפניו וגו' עד ויחי יעקב''' 

והנה דברי זה הספור מבוארים מאד עם מה שקדם לנו מהדברים. ואולם התועלות המגיעות מזה הספור הם שמונה:

'''התועלת''' הא' הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשילך בדרך שיוליך עמו מי שיודיעהו אי זה הדרך ילך בה אל המקום המבוקש ולא ישען שכבר ימצא מי שיודיעהו זה כי אולי לא ימצאהו וישאר תועה בדרך ואפשר גם כן שימצא מי שיתעהו ויוליכהו למקום לסטים לשללו. ולזה תמצא שיעקב שלח לפניו יהודה אל יוסף שיורהו לניו גושן שהוא המקום שרצה יעקב ללכת בו:

'''התועלת''' הב' הוא במדות. והוא שראוי לאדם לכבד הוריו כפי מה שאפשר ולא ימנעהו מזה עוצם הצלחתו בממשלה ובשלטנות וטרדתו בעסקים. ולזה תמצא שיוסף עם היותו מושל בכל ארץ מצרים והי עם זה משביר לכל עם הארץ ולכל עם שאר הארצות הקרובות הנה נזדרז לצאת לקראת אביו לכבודו ולראות פניו:

'''התועלת''' הג' הוא במדות. והוא שראוי לשלם להתרחק בחזקת היד מהפעליו' הנפשיות אשר יזיקוהו. ולזה תמצא כי מפני ששער יעקב שכבר יתפעל יותר מהראוי מהשמחה אם יעמוד עוד לפניו יוסף ויבכה על צואריו השתדל שיפרד ממנו עם עוצם התשוקה שהיה לו לראותו:

'''התועלת''' הד' הוא במדות. והוא שראוי לאדם שיראה מראשית העניין מה שאפשר שיתחדש באחריתו ואע"פ שהוא חפץ בדבר ההוא מאד ולזה יכוין ענייניו מראשית הדבר באופן היותר שלם שאפשר למנוע ממנה ההיזקי' הנכונים לבא מפני הדבר ההוא. הלא תראה כי יוסף עם היותו חפץ מאד שיבואו אביו וביתו למצרים השתדל שישבו בארץ גושן להסיר מהם ההיזקים שאפשר שיתחדשו להם אם יבואו באחד מהעיירות הגדולות כמו שקדם עם שכבר היה המקום ההוא נכון מאד למרעה להם ולהכיל אותם בהתרבותם ולזה השתדל שיהיו הדברים שדברו אחיו עם פרעה באופן שישיגו ממנו שישבו בארץ גושן:

'''התועלת''' הה' הוא במדות. והוא שראוי למקבל טובה מאחד שיכירה לו בצד האפשרי ולה הביא יוסף את יעקב לפני פרעה לכבוד פרעה ולברכו ולתת לו תודה כעל כל אשר גמלהו מהטובות:

'''התועלת''' הו' הוא במדות. והוא שאין ראוי לאדם השליט בקניין איש אחר לעשות מהם כחפצו שיתן לאוהביו מהם כאשר רצה זה בעל הקניינים כי אם בשעור שרצה ואע"פ שהקניינים ההם הגיעו לבעלים ההם בסבת זה השליט עליהם. הלא תראה כי יוסף עם היותו שליט בארץ מצרים לא רצה לתת אחוזה לבית אביו במיטב הארץ אם לא ברצון פרעה ולזה ספר שהוא נתן לו אחוזה במיטב הארץ כאשר צוה פרעה וכן תמצא שמעניין התבואה שהיה ביד יוסף לתת ממנה למי שירצה לא רצה לתת ממנה כי אם לפי הצריך להם לבד ולזה ספר שכבר כלכל אותם לחם לפי הטף עם שפרעה זכה בעניין התבואה בסבת יוסף הנה עם כל זה לא רצה יוסף לתת ממנה לאוהביו כי אם הצריך להם כי כן צוה פרעה במה שאמר פרעה ואכלו את חלב הארץ ר"ל שהוא התיר להם לקחת מאכלם מהיותר משובח שיהיה ביד יוסף והנה זה כולו מורה על יושר יוסף והיותו בלתי פונה אל היתרונות ולה לא שאל מפרעה שירשהו לתת לאביו יותר מהשעור אשר נתרצה בו פרעה מעצמו:

'''התועלת''' הז' הוא במדות. והוא שראוי לאדם כשישלטהו אחר על קניניו שינהג בהם ביושר נפלא וישתדל בהצלחתם כפי מה שאפשר ולא יתיר עצמו לקחת מהם דבר אע"פ שהוא סבת הגעת הקנינים ההם לבעליהם ולה תראה שספרה התורה שיוסף הביא אל בית פרעה כל הכסף בכללו שקבל מהתבואות ולא השאיר לעצמו דבר ממנו וסבב שיהיה מקנה הבהמה אל פרעה אחר שאפס כסף מאנשי האר ואחרי כן קנה כל האר לפרעה באופן שהיתה כל הארץ לפרעה לחומש וזה כולו מטוב השגחתו בהצלחת מה שהפקד עליו עם שכבר עשה זה בחכמה באופן שנתנו לו תודה על זה אנשי הארץ ואמרו שהוא החיה אותם:

'''התועלת''' הח' הוא במדות. והוא שראוי למושל כשירצה מעמו דבר יקשה להם שיפייס גודלי עמו באופן שיסכימו בזה שאם לא יעשה זה בזה האופן אולי ימרדו בו ולזה תמצא כי כשקבץ יוסף תבואות הארץ לפרעה בשבע שני השבע לבד המצטרך אז לאכול לאנשי הארץ התנה פרעה לתת לשרי הארץ המצרך להם לאכלם בשבע שני הרעב וזה היה סבה שהיה יכול לומר למכור לעם האר לפי רצונו כי לא היה ירא שימרדו בו העם ויגזלו ממנו התבואה או שימיתוהו ויקחו התבואה לפי שיד הגדולים היתה עמו:


{{ניווט כללי תחתון}}
{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{שולי הגליון}}