עריכת הדף "ר"ש/פרה/ו" (פסקה)

== א ==

'''המקדש מי חטאת.''' באפרן נתינת אפר על גב מים קרי קידוש בכולה מכילתין כדתנן בפירקין היה קידוש צף על פני המים: 

'''ואחר כך נפל לשוקת פסול.''' דבעינן מכח אדם לשוקת דולקחו ונתן כתיב {{ממ|במדבר יט}} ובשותת איירי שלא ניתן מכח נפילה ראשונה אלא מעצמו חוזר ושותת מידו לשוקת דאי מכחו ניתן כשר כדמוכח בפרק אלו הן הנשרפין {{ממ|דף עז:}} גבי זרק צרור בכותל וחזרה לאחוריה: 

'''נפל מן השפופרת לשוקת פסול.''' הא הפילו הוא כשר כדאמרינן בפרק לולב הגזול {{ממ|סוכה דף לו.}} דנתינה על ידי דבר אחר שמה נתינה: 

'''נטל.''' אפר מן השפופרת וכסה תחלה השפופרת או שהגיף את הדלת ועדיין האפר בידו ולא קידש הקידוש כשר דהיינו האפר שבידו: 

'''והמים פסולין.''' שנעשית מלאכה עם המים ותנן לעיל פ' ד' והמלאכה פוסלת במים עד שיטילו את האפר: 

'''זקפה בארץ פסול.''' האפר דכתיב {{ממ|במדבר יט}} למשמרת ואין זה זה למשמרת: 

'''לתוך. ידו כשר.''' דאיפשר לשומרו ולמשמרת הוא: תניא בתוספתא [רפ"ה] ההולך לקדש הרי זה נוטל מפתח ופותח קורדום וחופר סולם ומוליך ממקום למקום וכשר מפני שהוא עוסק עם הקידוש ואם משהוצי' את האפר הגיף את הדלת אחריו פסול מפני שעושה עמו מלאכה קירסם עלה זית אם בשביל שיכנס בשפופרת כשר ואם בשביל שתחזיק אפר הרבה פסול זקפה בארץ או שנתנה לעומדים בצדו אם יש שם שומרים כשר ואם אין שם שומרים פסול. פי' מפני שהוא עוסק עם הקידוש כלומר עסק זה עם האפר שבשפופרת ולא עם המים דאין נחשבת מלאכה שעושה עם האפר כאילו היא עם המים אלא משעה שהוציא את האפר לקדש: פסול מפני שעושה עמו מלאכה. כלומר פסול המלוי של מים אבל האפר כשר כדתנן. קירסם עלי זית להכניסו בשפופרת ולנענע האפר שבתוכו להוציא מקצתו לא חשיב מלאכה וכשר המלוי דהיינו המים ואם בשביל שתחזיק השפופרת אפר הרבה כגון שהעלים ארוכים וסיבבן סביב לשפופרת וראשם בפנים וכלן לחוץ והכניס אפר עד למעלה פסול המילוי דהיינו המים דחשיבא זו מלאכה: