עריכת הדף "קובץ על יד החזקה/אישות/יב" (פסקה)

== ב ==

'''שלשה מהן מה"ת וכו'.''' עי' הה"מ שכ' ונ"ל שהמזונות הם מדבריהם וכו' וז"ל הסמ"ג פ"א בפי' המקרא נחלקו רבותינו כתובות מ"ז חכמים אומרי' שארה אלו מזונות כסותה כמשמעה ועונתה תשמיש ראב"י אומר כסותה ועונתה לפי עונתה תן כסותה שלא יתן לה חדשים בימות החמה ושחקים בימות הגשמים שארה לפי שארה תן לה כסותה שלא יתן של ילדה לזקינה וזקינה לילדה ולראב"י מזונות ועונתה מדרבנן ותני' בתוספתא לראב"י מזונות מניין ודין הוא מה דברים שאין בהם קיום נפש כגון כסותה אין רשאי למנוע דברי' שיש בהם ק"נ לא כ"ש עונה מניין ומה דברים שלא נשאית עליהם מתחילה חייב דברים שנשאית עליהם מתחילה לא כ"ש עכ"ל ועי' בתוס' שם בסוגי'. ודברי הסמ"ג מ"ש בריש דבריו דלראב"י מזונות ועונה דרבנן צ"ע ובאמת יש מוחקים תיבות אלו מדברי הסמ"ג ומהרש"ל בהגהותיו כת' כיון שה"ה פסק דמזונות דרבנן כראב"י וכן הרא"ש בסוף כתובות סי' ק"כ ודוק ומש"ה אין למוחקו עכ"ל [ובסמנים שלפנינו בפ' שני דייני סי' ו'] ולכאורה צ"ע דהא עכ"פ מפורש בתוספ' דק"ו הוא וצ"ל דק"ו מדרבנן הוא ודוחק. ולי' נ' דכ"ע ס"ל מזונות מה"ת וראב"י נפ"ל מתורת ק"ו ורבנן נפ"ל מקרא ונ"מ טובא דלראב"י דיליף מק"ו משום קיום נפש א"כ מה"ת א"צ ליתן לה כ"א כדי קיום נפשה אבל לרבנן דנפ"ל מקרא וק' קרא ל"ל דלכדי ק"נ כבר ידענו מק"ו אע"כ דמה שצריך לה ליתן כדרך ב"א ב' סעודות ולפי עשרו ג"כ מה"ת ועי' בש"ע אה"ע סי' ס"ט וא"כ לראב"י מזונות היתירים על כדי ק"נ הוא מדרבנן ויפה כ' הה"מ דקיימ"ל מזונות דרבנן וכמ"ש הסמ"ג ושפיר יש לקיים הגי' בלי שום דוחק וגם הרא"ש כוונתו לחלוק עם רבינו דדריש מקרא א"כ ס"ל לרבינו דמזונות מנהג מדינה מה"ת הוא ומה"ט נמי סובר רבינו בהלך בעלה דפוסקין לה מזונות ולא חיישי' דלמא מחלה וע"י כ' הרא"ש דכל אמוראי משמע דס"ל כראב"י דמזונות מדרבנן מדפליגי אי מזוני עיקר או מעשה ידי' עיקר וקאי הפלוגתא אמזוני דנהוגי וכ"נ מדברי התוס' ר"פ הנושא דף ק"א ע"ב ד"ה הנושא דהא דתנן שם נשאת הבעל חייב במזנותי' במ"ש סד"א כיון דיש לה מזונות מאחר וכו' והרגיש המהרש"א שם דלר"מ לא אצטריך דהו"ל מתנה על מה שכ' בתורה ולפמ"ש גם לר"מ אצטריך די"ל דס"ל כראב"י א"כ סד"א דהו"ל כאלו התנה שלא יתן לה יותר מכדי ק"נ קמ"ל דבעלה חייב במזונתי' כדרך הנהוג בכל מקום. וגם על דרך זה מ"ש הסמ"ג טעונה הוא מדרבנן הגם דשמענו עונה מק"ו והוא מה"ת היינו דוקא שמחויב לפוקדה כיון שע"ז נשאית בתחילה אבל אין לדבר הזה שיעור מה"ת בשעורים ששנו חכמים לראב"י מדרבנן בעלמא נינהו משא"כ לרבנן המה מה"ת ושפיר כ' הסמ"ג דעונה לראב"י הוא מדרבנן וכוונתו לשעורים ששנו חכמים כנ"ל ברור.

'''ודע ''' דמצות שארה כסותה ועונתה לא מתפרש בתורה כ"א מצינו במצות יעוד אמה העברי' בפ' משפטים אם אחרת יקח לו שארה כסותה ועונתה לא יגרע וכתיב שם ואם לבנו יעדנה כמשפט הבנות יעשה לה ופירש"י שכו"ע וכ' הרא"ם ואעפ"י שלא נכתב שכו"ע בבנות ישראל דרשו רבינו ז"ל במכילתא הרי זה בא ללמד ונמצא למד מה זו שכו"ע לא יגרע אף בת ישראל לא יגרע ובס' צידה לדרך כ' ע"ז בקשתי ולא מצאתי חבר להרי זה בא ללמד ונמצא למד האמור כאן מפני שבכל המקומות דאשכחן פן דתלמוד פירושו אף למד כמ"ש התוס' סנהדרין ע"ג ד"ה הרי אבל כאן הוי ונמצא למד דוקא דהא ללמד לא בא כלל לכן תימא רבתי בעיני על הקרא שאמר כמשפט הבנות ופי' שכו"ע והאיך תלי תני' בלא תני' שהרי לא ידעי' כלל בבנות ישראל אלא מ"ש באמה העברי'. ובאמת לא ידעתי מאי קשי לי' אף דמצינו בגמ' בהנך דברים שנמצא בהו אף למד כמ"ש התוס' מ"מ הרי מצינו בל"ב מדות דר"א בר ריה"ג כלל י"ב מדבר שבא למד ונמצא למד כיצד קולה כנחש ילך לא מצינו בנחש שקולה הולך מסוף העולם ועד סופה וכשבא למפלתן של מצרים הוא אומר קולה כנחש ילך וכו' מלמד כשאמר השי"ת לנחש על גחונך תלך ירדו מלאכי השרת וקצצו את ידיו ורגליו והי' קולה הולך מסוף העולם ועד סופה ה"ז בא ללמד ונמצא למד ע"כ הרי דגם שם לא מצינו בנחש כלל א"כ לא בא להורות כ"א ללמוד והוא בכללא דבר הבא ללמד פי' דבא להקיש דבר לדבר שלא ידענו בו כ"א מהך הקישא כן ה"נ גבי כמשפט הבנות ועי' עירובין דף ל"ד ע"א ת"ר כשדה החרם וכו' ה"ז בא ללמד ונמצא למד וכו'.

'''ואפשר ''' נמי לומר דגם כאן הוא הפי' ונמצא אף למד עי' קידושין דף י"ח ע"ב בעי רבה ב"א יעוד נשואין עושה או אירוסין עושה וכ' הפ"י בפי' האבעי' משום דפשטא דקרא דאם אחרת יקח לו וכו' משמע משעת היעוד כבר נתחייב וא"כ נשואין עושה א"ד דהק' קרא מכיון שיעדה חייש שישאנה לקיים שכו"ע ומסיק שם דארוסין עושה ע"ש ולכאורה ק' למה דחקינן בקרא א"ו משום דכתיב כמשפט הבנות ובשאר בנות כל זמן דמחוסר מסירה לרשות הבעל מסברה לא מחויב ואסור הוא בעונה א"כ ה"ה ביעוד ולפי"ז נמצא אף לחד דהכי ילפי' משפט הבנו' מאמ' העברי' לשכו"ע וילפי' נמי משפט בנות מאמ' העברי' לשכו"ע וילפי' נמי מבנות ישראל מה בנות ישראל מצד הסברא אינו חייב כ"א לאחר הנשואין אף באמה כן והורה לנו הקרא כיון שיעדה מחויב לנשאה כדי לחייב בשכו"ע כנ"ל, ומ"ש הפ"י במס' כתובות דף מ"ז למה לא יתחייב מזונות בארוסה מה"ת דהא ילפי' מאמה ושם קיימ"ל יעוד דאירוסין עושה ואעפ"כ מחייב ולפמ"ש בקידושין אין התחלה לקושיתו וצ"ע ועי' מ"ש בפט"ו הל' א'.