עריכת הדף "ציוני מהר"ן/בית הבחירה/ו" (פסקה)

== טז ==

'''לפי שקדושת המקדש וירושלים מפני השכינה ושכינה אינה בטלה.''' עי' ב[[כסף משנה/בית הבחירה/ו#טז|כסף משנה]] שלא הראה שום מוצא לזה. ולכאורה דברי רבינו תמוהים שהרי ביומא [[בבלי/יומא/כא/ב|דף כ"א ע"ב]] חשבו חמשה דברים שחסרו במקדש שני וחשבו ג"כ שכינה הרי דשכינה לא היתה עוד במקדש שני. אולם מצאתי בירושלמי דתענית [[ירושלמי/תענית/ב/א|פ"ב ה"א]] ומכות [[ירושלמי/מכות/ב/ו|פ"ב ה"ו]] ובהוריות [[ירושלמי/הוריות/ג/ב|פ"ג ה"ב]] ובמ"ר שה"ש [[שיר השירים רבה/ח|פ"ח]] דהובא שם המימרא דיומא הנ"ל ושם הנוסחא שמן המשחה ולא חשיב שם שכינה והוא מוכרח להמעיין שם. וכן במ"ר ובתנחומא פ' בהעלותך חשיב שם החמשה דברים ולא חשיב ג"כ שכינה ונקט שם מנורה תחת שכינה ולפ"ז י"ל דבאמת היתה השראת שכינה בבית שני, וכ"ה באמת במ"ר אחרי פ"כ ובתנחומא שם אם על פיך יגביה נשר אמר הקב"ה לאהרן על מימר פיך הייתי משרה שכינתי ע"ג הארון או על מימר פיך הייתי מסלק שכינתי מע"ג הארון. סלע ישכון מקדש ראשון ויתלונן לינה אחת במקדש השני על שן סלע ומצודה, ובפסיקתא רבתי פמ"ז הגי' סלע ישכון בבנין ראשון שהיה שם ארון ואפי' בבנין שני שלא היה שם ארון אלא אבן היה שם היה כבודי על שן הסלע ומצודה ע"ש, מכ"ז מבואר דהשראת שכינה היתה גם בבית שני, אבל מ"מ צ"ע דברי רבינו מברכות [[בבלי/ברכות/סא/ב|דף ס"א ע"ב]], לא אמרו כו' ובזמן שהשכינה שורה, ופירש"י שבהמ"ק קיים ע"ש. ובמ"ר במדבר פ"א ותנחומא שם ד"א מה רדנו כו' א"ל נתצת לנו את בהמ"ק וסלקת שכינתך ממנו כו'. ומשמע דעכ"פ אחר החורבן שוב לא היתה השראת שכינה. שוב מצאתי במ"ר שמות פ"ב ובשוחר טוב מזמור י"א ובילקוט מלכים א' רמז קצ"ה ארשב"נ עד שלא חרב בהמ"ק היתה שכינה שורה בתוכו שנאמר ה' בהיכל קדשו ומשחרב בהמ"ק נסתלקה השכינה לשמים שנאמר ה' בשמים כסאו ר"א אומר בין חרב בין לא חרב אינו זז ממקומו שנאמר והיו עיני ולבי שם כל הימים וכה"א קולי אל ה' אקרא ויענני מהר קדשו סלה שאפי' הר הרי הוא בקדושתו בוא וראה מה כורש אומר הוא האלהים אשר בירושלים אמר להן אע"פ שהוא חרב האלהים אינו זז משם, א"ר אחא לעולם אין השכינה זזה מכותל מערבי של בהמ"ק שנאמר הנה זה עומד אחר כתלנו, וכ"ה במ"ר במדבר פי"א ובאיכה רבתי פ"א הנה זה עומד אחר כתלנו זה כותל מערבי של בהמ"ק שאינו חרב לעולם למה שהשכינה במערב, ועוד בילקוט תהלים [[ילקוט שמעוני/ב/תרנג|רמז תרנ"ג]] ובשוחר טוב שם ה' בהיכל קדשו א"ר סימון (בשוח"ט הגירסא ר' אלעזר) ראה מה כתיב כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ושכנתי כתיב אע"פ שחרב בהמ"ק ונעשה שדה אעפ"כ שכינתי שם ע"כ ולפ"ז דעת רבינו הוא כדעת המ"ד הרבים דס"ל דהשראת שכינה לעולם אינה זזה ממקומה, ומכאן נובעין דבריו (ומ"ש רבינו לקמן ב[[רמב"ם/בית הבחירה/ז#ח|פ"ז ה"ח]] הוא כר' יהודה שם בברכות ע"ש ותבין, ועי' גם בדברי רבינו שם בה"ז). והאיר ה' את עיני ומצאתי בסמ"ג [[סמ"ג/עשה/קסג|עשין קס"ג]] אחר שכתב שם דשכינה אינה בטלה הביא דברי ר"א ור' אחא שהבאתי לעיל מהמ"ר שמות בשם תנחומא והנאני מאוד. אבל לא מצאתי מקום התנחומא:

'''עוד''' י"ל דרבינו הוציא כן מיומא [[בבלי/יומא/ט/ב|ט' ע"ב]]. ריש לקיש הוה סחי בירדנא אתא רבב"ח כו' א"ל אלהא סנינא לכו (ופירש"י לכל בני בבל שלא עלו בימי עזרא ומנעו שכינה מלשוב ולשרות בבית שני) דכתיב כו' אם עשיתם עצמכם כחומה ועליתם כלכם בימי עזרא נמשלתם ככסף שאין הרקב שולט בו (ופירש"י כך לא הייתם חסרים שכינה) עכשיו נמשלתם כארז שהרקב שולט בו (ופירש"י מקצתו תולעת אוכלתו מתוכו ומקצתו קיים כך קצת חזון שכינה היה שם וכלו לא היה) מה ארז אמר עולא ססמגר מאי ססמגר אר"א בת קול כדתניא משמתו נביאים אחרונים נסתלקה רוה"ק מישראל ועדיין היה משתמשים בב"ק. ופירש"י מאי ססמגר כלומר למה נמשלו בבית שני לססמגר לענין שריית שכינה אר"א ב"ק נשתייר להו כאשר נשאר מן הארז מקצת מועט ע"כ. ועי' רמב"ן עה"ת פ' תצוה שחושב מעלות הנבואה למטה ממנו מעלת רוה"ק ולמטה ממנו ב"ק ששמשו בה בבית שני לאחר שפסקה הנבואה ופסקה רוה"ק ע"ש. ומעתה דברי רבינו מדוקדקים שכתב שהשכינה לא בטלה כלומר דלא היתה במדרגה העליונה כמו בבית ראשון. אבל גם לא בטלה והוא במדרגה למטה הימנו כמדרגת ב"ק וכמו שפירש"י קצת חזון שכינה היה שם וכולו לא היה, ואף לאחר שחרב בית שני מצינו דהמדרגה הזאת לא בטלה. ועי' ברכות [[בבלי/ברכות/ג/א|דף ג']] אר"י פ"א נכנסתי לחורבה אחת כו' שמעתי ב"ק כו', וכן מצינו בב"ב [[בבלי/בבא בתרא/עד/א|דע"ד]] ובב"ק [[בבלי/בבא קמא/נט/א|דנ"ט]] ובע"ז [[בבלי/עבודה זרה/יח/א|די"ח]] ובכתובות [[בבלי/כתובות/קג/ב|דק"ג ע"ב]] ועוד בכ"מ. ועי' באוה"ח עה"ת פרשת ויגש בפ' אנכי ארד עמך, שכתב שם כי הדרגות אור השכינה רבים המה ע"ש דבריו הנעימים. ועי' ר"ה דל"א עשר מסעות נסעה שכינה ובמהרש"א שם. ומה שחשבו בגמ' בין החמשה דברים שחסרו שכינה היינו במדרגה עליונה וא"ש הכל, מא"א:

'''ובמה''' שהבאתי לעיל שינוי נוסחאות בענין החמשה דברים שחסרו בבית שני ראיתי כעת בפי' הרמב"ן על שה"ש בפסוק ודודי חמק עבר שהביא הסוגיא דיומא הנ"ל וחשב שם ארון ואו"ת ושמן המשחה ואש ושכינה וכתב דזאת הגירסא היא נכונה ע"ש. והוא דלא כמו שכתוב לפנינו בגמ' אבל עכ"פ גם לפי גירסתו חסרה שכינה. אכן בתרגום יונתן {{ממ|[[תרגום יונתן/חגי/א|חגי א']]}} על הפסוק וארצה בו ואכבדה תרגם שם ואתרעי לאשראה שכינתי ביה ביקר ע"ש הרי שדעתו להיפך ממש מהגמרא, שהגמ' דייקו מאכבד דחסר ה' דחסרה שכינה. אמנם פשר דבר מצאתי כעת ברבינו בחיי פ' ויגש וז"ל ומיום שחרב בית הראשון לא שרתה שכינה בישראל כי בבית שני לא שרתה שכינה ואין הכוונה לומר שלא שרתה שכינה בבית שני כלל כו' ועוד שהכתוב מעיד וארצה בו ואכבדה כלומר אשרה בו הכבוד שהיא השכינה אלא שלא שרתה בו תדיר כמו בבית ראשון כו', והוא שדרשו רז"ל וארצה בו ואכבדה חסר ה' לפי שחסרו משם ה' דברים ארון כו' ושכינה ומפני זה אמר ואכבדה לבאר כי הכבוד היה שם שהוא השכינה לא התפארת וחסרון הה"א על שחסרה משם שכינה שהרי היא מה' דברים שחסרו והיאך חסרה והכתוב אומר ואכבדה אלא שלא שרתה שם תדיר כמו בבית ראשון ע"ש. ועי' בזוה"ק ריש פרשת תצוה פתח ר"ש ואתה ה' אל תרחק כו' אל תרחק לאסתלקא מיני למהוי סליק נהורא עלאה מתתאה דהא כד אסתלק נהורא עלאה מתתאה כדין אתחשך כל נהורא ולא אשתכח כלל בעלמא. ועל דא אתחרב בי מקדשא ביומוי דירמי', ואע"ג דאתבני לבתר לא אהדר נהורא לאתריה כדקא יאות ע"ש. ועי' גם בתנחומא פרשת וישלח. והדברים הללו הם מפתח גדול ליישב בהרבה מקומות בש"ס ומדרשים הנראים בהשקפה הראשונה כסותרים שפעם נמצא שבית שני היתה חסרה שכינה ובמק"א נראה דהשראת שכינה היתה גם בבית שני, וע"פ הנ"ל דברי כולם צדקו יחדיו, וגם מדוקדקים דברי רבינו שכ' דשכינה אינה בטלה:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}