עריכת הדף "
פרי מגדים - משבצות זהב/יורה דעה/נה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''בסוף''' הערקום. יש כאן מקום להאריך. דע כי המחבר פסק כרי"ף והר"מ כל"ב בהמקשה דבעצם אמצעי כשירה בכ"מ שיחתוך בלבד שיהיו צ"ה קיימים וסברא אחרונה היא סברת רש"י ורוב הפוסקים כל"ק דארכובה היינו הנמכרת עם הראש וכן פסק רמ"א והיינו מספק ולאו ודאי דבשל תורה הלך אחר המחמיר כל"ק ומ"ש בש"ע ולדעתם אם נחתך במקום צ"ה וצ"ה קיימים טריפה לא ידענא מה איריא במקום צ"ה דיש חשש פסיקת הגידין וסברת הראב"ד אף לדיעה א' טריפה במקום צ"ה ואמאי לא אמר רבותא אפילו שלא במקום צ"ה טריפה וכיון שכבר כתב אפילו שלא במקום צ"ה טריפה אם כן לאיזה צורך הזכיר ואמר במקום צ"ה. עוד דע שמ"ש ואם נחתך בין השוק לקוליות טריפה זה קאי אפילו לדיעה קמייתא וכן כתב הפר"ח אות ב' והפ"ת מוסיף דמש"ה לא כתב וכן דהוא ענין בפ"ע אף לדיעה קמייתא דבין הפרקים דינו כלמעלה ממנו ומ"מ לדינא אין נ"מ דגם בין השוק וקוליות לא הוה אלא ספק לא וודאי מכח דסתרי דיוקים אהדדי ואפשר דהוה ס"ס לאיסורא שמא הלכה כל"ק ושמא בין הפרקים הוה כלמעלה מכח שני הפירושים דהרא"ש וכדבעינן למימר קמן: '''והנה''' הרא"ש בפסקיו פרק המקשה הביאו הב"י והט"ז כאן דן על ארכובה גופא שנחתך מהו דינו ויש בו ב' פירושים כפי הבנת הט"ז א' דעל עצמות קטנות המחבר שוק ורגל התחתון שקורין קוג"י וטשי"ך דן אם נחתך בטשי"ך עצמה מהו דינו וכתב דסתרי הדיוקים דברישא אמר מארכובה ולמטה כשירה משמע הא טשי"ך עצמה טריפה ואח"כ אמר מארכובה ולמעלה טריפה הא טשי"ך עצמה כשירה לחומרא אמרינן דיוקא דרישא דוקא ועוד אמר דארכובה היינו רגל התחתון וע"כ ה"ק מתחלת עצם התחתון ולמטה כשירה ומשם ולמעלה טריפה ולפ"ז יש נ"מ בין פי' א' לפי' הב' דלפי' א' בטשי"ך עצמה ספק הוה ובין טשי"ך לתחתון ודאי כשירה ובין טשי"ך לשוק ודאי טריפה ולפי' הב' בין טשי"ך לתחתון ודאי טריפה וכ"ש בטשי"ך. והל"ח בהמקשה אות למ"ד כתב דנ"מ בין פי' א' לב' דלפי' הא' הוה ספק ולפי' הב' ודאי והב"י שכתב במ"ש הטור והוא שיהיה היתר מראש ארכובה דהוה ספק לא נחית לזה וכתב דכפי מ"ש בתשובה העיקר כפי' הא' והוה ספק עכ"ל לא הבינותי דודאי לא הוה דהא מסופקין כלל אי כל"ק או כל"ב ומספיקא מחמירין א"כ כל עצמינו מספק ואיך נאמר דבין הפרקים ליהוי ודאי ואמאי לא כתב נ"מ יותר בין טשי"ך לתחתון לפי הא' כשר ולפי' הב' טריפה וכאמור. ולפ"ז הא דכתב הרא"ש ראיה מצנא דאנקורי דכתב רש"י בתוך ארכובה או למעלה מארכובה ואין עצם יוצא לחוץ סובר הרא"ש דקאי נמי אתוך ארכובה לא הבינותי דמה ראיה לטשי"ך עצמה דבעופות ודאי אין שום מין שיהיה טשי"ך המחברו כאשר עינינו רואות ומסתמא ליכא שום מין וא"כ הוה דינו כמו בין הטשי"ך לשוק דודאי טריפה אף אי דיוקא דסיפא דווקא ומש"ה שם דין א' משא"כ טשי"ך בבהמה ועיין פ"ח א' ולקמן אבאר. ולפ"ז מ"ש הט"ז דבטשי"ך עצמה טריפה או אפילו בין טשי"ך לתחתון דאל"כ קשין הדיוקים אהדדי ירצה בזה דבטשי"ך וודאי ע"כ טריפה דאל"כ אכתי קשין הדיוקים אהדדי כיון דארכובה היינו טשי"ך וכפי מה שנראה בתשובה כלל ך' וכמו שאבאר לקמן ואפילו בין טשי"ך לתחתון מכח פי' הב' יש להחמיר זהו המכוון מלשונו וצריך תיקון קצת. והדר כתב שיש פי' ב' ברא"ש במ"ש דסתרי הדיוקים דרא"ש קורא רכובה הגלי"ד היינו בין הפרקים לא הטשי"ך עצמה. ולפ"ז יש לפרש בב' פנים או שדן על הגלי"ד שבין טשי"ך לשוק ואמר דסתרי הדיוקים וטריפה בגלי"ד הא טשי"ך כשר או על הגלי"ד שבין טשי"ך לתחתון דן וטריפה מספק דבטשי"ך ודאי טריפה אלא דמה"ת להחמיר כולו האי ועוד ראיה מצנא דאנקורי היינו בין הטשי"ך לשוק כמו בעוף דגלי"ד בין תחתון לשוק ואלו דן בין טשי"ך לתחתון אין ראיה מצנא דאנקורי דהתם בין תחתון לשוק דאין שם עצמות קטנים בעוף וכאמור עוד פי' הרא"ש דארכובה עצם התחתון ויראה בב' פנים או דטשי"ך שייך לעצם התחתון ובימי חכמי התלמוד היו מוכרין הטשי"ך עם הראש ולא סתרי הדיוקים ובין טשי"ך לשוק בגלי"ד טריפה ואין נ"מ בין פי' א' לפי' הב' אלא לפי' הא' הוה ספק בגלי"ד בין טשי"ך לשוק ולפי' שני ודאי. או דרגל תחתון ממש קאמר ולפ"ז הוה חומרא אף בין טשי"ך לתחתון טריפה. והנה הט"ז רצה להביא ראיה מטור שכפי' הב' של או"ה ברא"ש והא מדכתב הטור שלשה פרקים ברגל. התחתון שחותכין בעת שמפשיטין הוא ארכובה הנמכרת עם הראש ושוק וקולית התחתון בכ"מ שיחתוך כשירה למעלה מיד טריפה אפילו בין תוך הפרק בינו לשוק והנה מדכתב תוך הפרק כוונתו על גלי"ד דעצם קטן או רכובה מיקרי או ערקום וא"כ היה לומר רבותא אפילו בתוך ערקום ואפילו אם נדחוק לומר דקורא לערקום פרק מ"מ היה לומר רבותא בין תחתון לטשי"ך כפי' הב' של הרא"ש אלא ודאי כפי' הב' של או"ה ובפי' הב' של הרא"ש טשי"ך שייך לתחתון כן היה נראה לכאורה אלא דאין זה כלום דודאי העיקר כפי' הא' של הרא"ש דבתשובה מסכים לפי' הא' וכמו שאבאר וכמ"ש הל"ח וכל האחרונים א"כ אין ראיה לפי' הב' של או"ה. אלא דה"ק דמתחלה נתן סי' התחתון והוא רכובה היינו עצם הקטן כפי' הא' של הרא"ש וכפי' א' של או"ה גם נתן עוד סימן דמפשיטין וחותכין גם הקיג"י טשי"ך כמבואר ואח"כ אמר התחתון כ"מ שיחתוך כשירה והא איכא טשי"ך דטריפה ולו נסבול הדוחק הזה דהשתא קורא רק לרגל הפרסות לבד התחתון והטשי"ך לא נכנס בתחתון וא"כ כשכתב למעלה מיד היינו מיד ממש בגלי"ד שבין תחתון לערקום וע"כ כפי' הב' של הרא"ש אף שבתשובה דחה זה הפי' וא"כ איך כתב בינו לשוק ולא רבותא בפרק בינו לערקום אלא כפי' הב' של או"ה וטשי"ך שייך לתחתון בין לפי' א' ובין לפי' הב' וכאמור וא"ש הכל. וכל הטורח הזה כדי להציל את מהרי"ן חביב ז"ל מקושיות הל"ח אות למ"ד בהמקשה ופר"ח אות א' יע"ש. והדר אמר הט"ז אם לא שנפרש דהטור קורא פרק מן רגל התחתון עד שוק הגליד ועצם קטן וגליד שני ודוחק הוא דא"כ סימנא למה ליה לימא מיד טריפה אלא כפי' הב' של או"ה וכפי' הא' של הרא"ש דפירוש הב' דחה בתשובה או אפשר גם לפי' הב' הטשי"ך שייך למטה וכמו שביארנו: '''עוד''' הביא ראיה ממרדכי דקורא טשי"ך ארכובה ואפ"ה מיקל דסובר דיוקא דסיפא דווקא ובש"ד מפרש ג"כ דגלי"ד היינו רכובה בין טשי"ך לשוק דשם צ"ה לא כב"ח שמפרש טשי"ך וחשש שמא נפסקו למעלה צ"ה דהא כתב ששם צ"ה משמע מקומן שם הוא וע"כ קורא ארכובה הגלי"ד בין טשי"ך לשוק וכן רש"ל בסימן י"א בהמקשה סובר הלכה כן. סוף דבר דעת הט"ז דבטשי"ך אם נחתך כשירה ובין טשי"ך לשוק אף שגידין קיימין בבהמה בקיאין אפ"ה טריפה מטעם חתיכת רגל וכפסק הר"ב כאן ולענין דינא אבאר בש"ך אות א' ובט"ז אות ד' באורך לענין יתיר רגל במקום טשי"ך: '''וזה''' לשון הרא"ש בתשובה כלל כ' סי' י"ו ועוד הבינני כו' דע לך בני כי ארכובה הוא עצמות קטנות וכן מוכח באהלות שמנה רמ"ח אברים ה' בארכובה כו' וכמה שהייתי (כפי הנראה צ"ל היית) סבור דתחתון קורא רכובה אין כאן ספק יע"ש וה"ה אם הטשי"ך קורא רכובה יש לומר דה"ק מהתחלת טשי"ך ולמטה כשירה וממנו ולמעלה טריפה ואין סותרים הדיוקים כמו לפי' הר"ר יחיאל בנו שקורא לתחתון ארכובה אלא דאיכא נמי לספוקי שמא להיפך דה"ק מסוף ארכובה ולמטה כשירה וממנו ולמעלה טריפה ומספק אף דל"ק הדיוקים אהדדי צריך להטריף ולפי' הא' של או"ה הפי' הא' של הרא"ש הוא כפי מה שדחה בתשובה והשיב לבנו הר"ר יחיאל ופי' הב' הוא פי' בנו שם ולפירוש ב' של או"ה גם פי' הא' של הרא"ש אין מסכים למ"ש בתשובה וחזרה יש כאן מתשובה לפסקיו שחיבר באחרונה וכדכתיבנא:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: טוש"ע
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף