עריכת הדף "
פירוש המשנה לרמב"ם/דמאי/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == היסוד שנוסדה עליו זאת המסכתא הוא מה שאני אומר כי הדמאי והוא הספק שלא נודע אם הוציאו ממנו מתנות הקב"ה אם לא חובה להוציא ממנו חלק ממאה והוא מעשר מן המעשר וינתן לכהן ויוציאו ממנו מעשר שני ויאכלהו בעליו בירושלים כמשפט מעשר שני או יגאלנו על פי מה שיתבאר במקומו ואינו חייב להוציא ממנו לא מעשר ראשון ולא מעשר עני כי מעשר ראשון ללוי ומעשר עני לעניים והעיקר אשר בידינו בדינים המוציא מחברו עליו הראיה וזה הדבר ספק ויש לומר ללוי או לעני הבא ראיה שלא הוציאו ממנו זה שאתה מבקש וטול ולא נעשה כן במעשר מן המעשר מפני שהוא תרומה כמו שביארנו והוא חוק לכהן והאוכל טבל אשר לא הורם ממנו מתנת כהן הוא חייב מיתה בידי שמים ומדרך האיסור הוציאנו ממנו חוק לכהן לא מפני שהכהן יכול להוציאו בדרך מדרכי הדינים ולא נתחייב הדמאי בתרומה גדולה שהדמאי הוא הנקנה מעמי הארץ ופירות ע"ה דמאי ואין איש מיקל בתרומה גדולה לא עם הארץ ולא זולתו אלא כולם היו מפרישין אותה וכן אמרו כי יוחנן כהן גדול אשר תקן בדמאי אלו הדינים כמו שנבאר בסוף מעשר שני שלח בכל גבול ארץ ישראל וראה שאין מפרישין אלא תרומה גדולה בלבד ולפיכך שמור זה העיקר. ופירוש הקלים שאלו הדברים הנזכרים דיניהם קלים ואינם מחויבים דבר מחיובי הדמאי לא תרומת מעשר ולא מעשר שני והטעם בזה הדבר כי אלו הנזכרים הם אילנות מדבריות ואינם נכנסים ברשות איש אחד ומעט מזער הם שנוטעים אותם ורובם הפקר וכבר בארנו שהפקר אינו מחויב במעשרות ונקבצו בהם שתי ספיקות האחד אם הם הפקר אם לאו ואם הם מן השמור אם הוציאו ממנו המתנות אם לאו והעיקר אשר בידינו תרי ספיקי להקל. ופירוש אלו המינין שיתין מין ממיני התאנים המדברים ורימין נקרא אלנב"ק ועוזרדין פירוש אלעזדו"ר ובנות שוח מין ממיני התאנים הלבנים נותנים פריים מג' שנים לג' שנים ובנות שקמה נקרא גמיז והוא ג"כ תאנים המדברים וכל אלה לא יהיו כי אם בהרים ובמדברות: גובלות הם התמרים הנופלים מן הדקל כשהרוח מנשבת והוא גם כן רובו הפקר: וגופנים מין מהירקות דומה לשבת: ונצפה נקרא בלשון ערב קפא"ד: והאוג נקרא סמא"ק של ארץ ישראל והם אילנות עושין אשכלות אדומות ויאכלם: וחומץ ידוע ובארו בגמרא כי זה הדין היו דנין בו בזמן ההוא לפי שהיו עושין החומץ מן התמד והיה זה התמד הפקר אבל היום שחזקתו מן היין הוא חייב בחיובי הדמאי: והכוסכר. הוא זרע גד: ודופרא. מלה מורכבת דו פרי ודו בלשונם הוא זוג ר"ל שיתן פריו שתי פעמים בשנה והוא מין ממיני התאנים: ושקמונה שם מקום: מוסטפות. מבוקעות והם ממיני אותם התאנים ואלו האילנות לדעת רבי יהודה שהיו נוטעים אותם בגנים ועל כן חייבים דין דמאי ואין הלכה כר' יהודה והעיקר שתהיה מחזיק בו שכל צמח שחזקתו מן ההפקר ואין נטוע אלא מעט אינו מחויב מן הדמאי:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף