עריכת הדף "ערך/לכתחילה" (פסקה)

== אם שייך דין דאורייתא שאינו אלא לכתחילה (מלבד בקדשים) ==
בתוס' בגיטין (ג: ד"ה וכי) כתבו שאין לומר דדין לשמה דאורייתא אינו אלא לכתחילה דבדאורייתא אין חילוק. וכן בתוס' במנחות (לח. ד"ה ואם הקדים) מבואר דרק בקדשים שייך דאו' לכתחילה. ובתוס' בפסחים (יא. ד"ה קוצרין) כתבו דשייך בדאו' לכתחילה כגון בקדשים, משמע שאינו רק בקדשים. אמנם בתוס' רא"ש ר"ש ור"פ שם כתבו דבקדשים צריך שנה עליו כדי לעכב, משמע דוקא בקדשים, ויותר מפורש שם בחי' הר"ן דדוקא בקדשים. [ולכאורה צריך לפרש או להגיה כן גם בתוס' שלפנינו שהרי מיירי שם בקדשים ולמה הוצרך "כגון", ועוד דאם נפרש כפשוטו יצא שצריך שנה עליו הכתוב גם בשאר דברים שאינם קדשים וזה לא ייתכן כדמוכח במנחות לח.] ובתוס' בכתובות (ל. ד"ה איכא) כתבו דשייך לא ישא ואם נשא נשוי מדאו'. וי"ל ע"פ מש"כ הריעב"ץ (גיטין ג:{{הערה|וע"ע בהקדמת הריעב"ץ למור וקציעה ח"ב (ד"ה עוד אחת והלאה, מעמ' רצד) שהאריך להוכיח דשייך לכתחילה בדאו'.}}) דשייך לכתחילה היכא דגלי קרא, אבל בסתמא אין לומר שדין דאו' אינו מעכב. ובחי' הרמב"ן (בע"ז סז. ד"ה ולמ"ד, ובחולין כז.) כתב שלא מצינו שום דין תורה שאסור לכתחילה ולא בדיעבד. וע"ע ריטב"א (סוכה יא: ד"ה ואי) דבדאו' לא שאני בין לכתחילה לדיעבד. [וע' מהר"צ חיות שם]. ובמהרש"ם {{ממ|ב[[בבלי/פסחים/יא/א|פסחים יא.]]}} ציין לחיים שאל ח"ב סי' ה, ולמהר"י אסאד יו"ד סו"ס כח. וע' ברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/טו/א|טו.]]}} שיש מ"ד דדין השמעה לאזניו אינו אלא לכתחילה. וע' שאג"א (ז, ד"ה ונ"ל) שכתב שאינו אלא דרבנן דבדאו' אין לומר דאינו אלא לכתחילה. אמנם במ"ב (סב, ד) הובא בשם ראב"ד (שהביאו הרשב"א) דהוי דאו'. וע' דברות יוסף (ברכות טו, מד). וע' ברכי יוסף (יו"ד א, ה). וע' לקח טוב. וע' שדי חמד אות ד דיעבד. ובהג' ברית עולם (להרחיד"א) על ספר חסידים (תתכא) כתב שגם בדברי קבלה אין חילוק בין לכתחילה לדיעבד.
{{שולי הגליון}}
{{ניווט כללי תחתון}}
[[קטגוריה:הון יוסף]]