עריכת הדף "ערך/גזירה שווה" (פסקה)

== האם ניתנה מסיני בכל פרטיה איך וממה ולענין איזה דין ==
ע' רמב"ן סה"מ שורש ב' שכתב "והוי יודע שזה שאמרו חכמים אין אדם דן גז"ש מעצמו אין כוונתם לומר שכל גז"ש מבוארת להם מסיני תלמדו מלה פלונית שבפס' פלוני ממלה פלונית שבפס' פלוני ותשוו דין שניהם לענין פלוני, אין הדבר כן שהרי מצינו אותם חולקים תמיד בהרבה מקומות בענין הזה וכו' וכן יש הרבה קושיות בתלמוד... וניליף גז"ש ממקום פלוני ומתרץ מסתברא מהכא ילפינן דדמי ליה... ועוד אמרו בגז"ש כל גז"ש שאינה מופנה כל עיקר אין למדין ממנה מופנה מצד אחד למדין ומשיבין... (נידה כב: ומקומות אחרים)... אלא הכוונה בגז"ש שהיא מסיני לומר שהיא בידם קבלה שדין שחיטה שאינה ראויה נלמד מגז"ש דשחיטה שחיטה והיתה סברתו שלרבי מאיר שהנכון ללמוד אותה משחוטי חוץ... ור"ש ראה בדעתו שיותר נכון ללמוד אותה מן וטבוח טבח וכו'. (וכ"נ מרש"י קדושין יז. ד"ה מיכה מיכה וסנהדרין פט: ד"ה ורבי שמעון), וע' תשובות חו"י סי' קצב (קרוב לסופו). וע"ע בקיצור כללים מי"ג מידות מידה ב. (נדפס בסוף ברכות - מז:). [וע' ב"ק ו: רד"ה מיטב. ויש לדחות ע"פ מש"כ תוס' ערכין טו. דאינו גז"ש]. וע"ע ב"מ פז: ברמב"ן ורשב"א ובחי' הר"ן. וע"ע שבועות ז. ברמב"ן ובחי' הר"ן. וע' תוס' כתובות לב: (ד"ה ורבי) וכן בתו"י שם (ד"ה מנא) שמוכח מדבריהם שניתן לדרוש תיבות ולא נאמר לאיזה ענין. והפנ"י שם כתב שהרמב"ן (ועוד) חולקים ע"ז. ובאמת הרמב"ן שם כתב תי' אחר לקו' התוס'. וצל"ע מד' הרמב"ן בב"מ פז: [מש"כ הפנ"י שתוס' ורמב"ן חולקים אף ששניהם סוברים שהגז"ש לא נאמרה בכל פרטיה, כוונתו שלהרמב"ן נאמר לאיזה ענין ניתנו תיבות אלו, והחכמים צריכים רק לקבוע מאיזה פסוק לדרוש - בתיבות שנכתבו בכמה מקומות. ולתוס' ניתנו רק התיבות ולא נאמר לאיזה ענין צריך לדורשם.]

וע"ע ריטב"א (כתובות לח. ד"ה ממאי) שכתב שרוב הגז"ש קיבלו הענין ולא התיבות. וע' תוס' כתובות לח: ד"ה אימא, ובמהר"ם שם. וע' תוס' סוכה יג. ד"ה מצות. ובתוס' רא"ש{{הערה|ע"ש בהע' של הרב ורטהיימר בהוצאת כתב יד וספר.
[47]עמ' קפז ברמב"ן הירוק.
[48]עמ' קפו ברמב"ן הירוק.}} שם השיג על התוס' דהיכא דנתקבלו התיבות ילפי' לכל מקום. וכ"כ הריטב"א שם (בסוכה יג. ד"ה אמר) "דגז"ש דגמירי אינה אלא במילות סתם ולא בפרשיות ידועות". וע' באר אברהם (לר' אברהם משכיל לאיתן, נדפס ב'אסיפת זקנים') בסוכה יא: (ד"ה דתניא) שהביא ראיות שלפעמים הגז"ש ניתנה לדרוש רק בנושא מסויים. וע' מש"כ הבאר אברהם בדף יג. שלפ"ז מיושבת השגת התוס' רא"ש הנ"ל על התוס' הנ"ל בסוכה יג. וע' מלא הרועים ח"ב ע' גז"ש אות כב שכתב שלפעמים נמסר רק הענין ולא התיבות.

וע"ע הג' הריעב"ץ {{ממ|[[בבלי/נדה/כב/ב|נידה כב:]]}} שכתב שיש שיטות שאפשר לדון בלי קבלה [וצ"ע]

===לעיון נוסף===
*חדש על ה(מ)דף {{ממ|[[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/יבמות/קד|יבמות קד]]; [[אוצר:מיזמים/חדש על ה(מ)דף/קידושין/יז|קידושין יז]]}}.