עריכת הדף "נאד של דמעות/ג/ב" (פסקה)

== א ==
'''החיים'''. יש לדעת כי החיים הגופניים והחומריים של בנ"י הם מעל משפט השכל והליכות הטבע, כי הלא עמים רבים בימי הבינים קשרו עליהם מלחמה, וכולם כאחד שמו להם למטרה להעבירם ולהכחידם מן העולם, וא"כ עצם החיים של עם ישראל, נושאים עליהם פליאה נשגבה, וכל מי שיודע פרק בספר תולדות בני ישראל וקורותיו, יודע כי בכמה עתים היו בסכנה גדולה, עד כי לא האמין עוד שום איש, כי ידרוך עוד כף רגל יהודי על האדמה, כי כולם פערו פיהם לבלעם חיים, ומי? העמים היותר גדולים אשר נתנו חתיתם על כל, ואשר הרעישו את כל אפסי תבל בנצחונותיהם, ואשר דכאו את העמים היותר גדולים ועצומים, וגבורי כח ועריצים כאלה נתנו לבם ונפשם לנצח, ועל מי? על אומה היותר חלושה ורפוי' עני' ומדוכאה. על אומה חלושה כזאת לטשו עיניהם עמים רבים ועצומים הנאזרים ברעם גבורתם, ועם שמו כל מעיינם להכחיד את היהודי החולה והחלוש, ולהאביד זכרו. ובכ"ז לא הצליחו במעשיהם, וכל תחבולותיהם הנמרצות לא עמדו להם לנצח את הגוי הקטן הזה, ולא שלטו בו ידי זרים, וכל חכמתם התבלעה, והעם הרוח הזה עודנו מלא חיים, עד כי למותר ללכת לבי תיאטראות ולבתי קירקסאות להתפלאות על הדברים הנפלאים שמראים שם, כי היהודי בעת שאנו רואים אותו חי ובריא, הוא המפליא יותר, ועד שהחוקרים והתרים מחפשי הדברים העתיקים, משתדלים להשיג החנוטים שבמצרים ומתפלאים על קיומם מאיזה אלפי שנים, אשר סוף סוף הם נראים רק כשלמים, ואם אך תגע בהם יד איש יתפוררו לפרורים דקים ולאבק פורח. הלא יותר יש להתפלא על כל איש מישראל שזה אלפי שנים שהשתדלו להמיתם ולהחניטם לעשותם לאבן מקשה, לבלי יזיזו יד ורגל, ולהסיר מהם כל רגשות האנושיות. ובכ"ז הם חיים וקיימים יודעים ומרגישים ככל האדם, ועולים עוד בחכמתם וידיעתם, והעבירו עוד בחריצותם את העמים החיים שלוים ושקטים: