עריכת הדף "משנה למלך/מלווה ולווה/יח" (פסקה)

== א ==

'''הרי זה גובה מכל הקרקעות כו'.'''  כתב הטור ר"ס קי"א אבל אם קנה קרקע והתנה עמו המוכר ע"מ שלא יחול עליו שום שיעבוד אינו מועיל וב"ח גובה ממנו. וכתב הר"ב ג"ת שער ו' (דף מ"ד ע"א) וז"ל ולדידי קשיא לי מאי דמסיק הטור דאם קנה קרקע בתנאי זה אינו מועיל ולא ידענא למה ישתנה דין המוכר מדין המתנה בענין קיום התנאי כו' ואשתמיט ליה תשובת ה"ר יהודה בן הרא"ש ואחיו ה"ר יעקב שהביא מרן ס"ס צ"ט דחלקו בהדיא בין מכר למתנה ונתנו טעם לדבר יע"ש. כתב המבי"ט ח"א סי' צ"ה וק"ו דהמוכר שדהו וזקף הלוקח דמי המקח עליו לפורעם לזמן דגובה המוכר דמי המקח מלקוחות אף שהוא על פה ומטי בה מההיא דאמרינן המוכר שדהו בעדים גובה מנכסים משועבדים ואין דבריו נראים בעיני כלל: <br>''' כתב ''' הרא"ש בתשובה סוף כלל ע"ד וז"ל וממנה תבין שאלתך שיכול ליתן לבן ללאה בתו נכסיו במתנה באיזה תנאי שירצה והמתנה תהיה בלשון זה שנותן כל נכסיו ללאה בתו הגוף מהיום ופירות לאחר מיתה ויהיו שלה לכל דבר חוץ מדבר שלא ישתעבדו לב"ח כו'. וכפי הצעתן של דברים נראה שבת לבן היא יורשת אביה וכן משמע ממרוצת השואל שכתב שחושש לבן שכשילך לבית עולמו יפלו הנכסים לפני בתו כו' וא"כ קשה דאין תנאי הזקן תנאי דכשיבא הב"ח לגבות נתבטלה המתנה למפרע ותזכה הבת מחמת ירושה ובעל חוב טריף מירושתה וכ"כ בפירוש בתשובה להרמב"ן והרב עצמו לעיל כתב כן ודו"ק: <br>''' כתב ''' הריב"ש סימן תי"ג וז"ל ומכל מקום בהטפסה זו עם האחריות נתנה לכתוב וגובין בו אף ממשעבדי לפי שמוכיח מתוך המתנה שנתקיימה על דעת ליתן ממנה הטפסה לאשת המקבל כו'. ואני מהסס בזה דאף שדעתו כן הוא אין בידו להפסיד הלקוחות שלא כדין וצ"ע: