עריכת הדף "משנה למלך/אישות/כ" (פסקה)

== ו ==

'''הבת בעישור זה וכו'.'''  מבואר בס"פ מציאת האשה. וכתב הטור סי' קי"ג וז"ל הבת לגבי עישור נכסים כב"ח של אחים לפיכך נוטלת מהם מהבינונית בלא שבועה ומן הראוי כגון אם מת אביה בחיי זקנה ולא היו נכסים לאביה ואח"כ מת זקנה וירשוהו אחיה נוטלת מהם עישור נכסים. ודין זה הוא תימה בעיני דנהי דהבת הויא ב"ח דאחים היינו בנכסים של אביה אבל בכה"ג דמצי למימר האח אנא מכח דאבוה דאבא קא אתינא ומעולם נכסים אלו אינם של אבינו למה תטול הבת עישור נכסי בנכסים שאינם של אביהם. והרא"ש והמרדכי שכתבו שגבי עישור גובה מהראוי היינו מהראוי שירש מאביו כגון מלוה של אביו אליבא דמ"ד דמלוה חשיבא ראוי א"נ בשכר פעולה של אביהם דלכ"ע חשיב ראוי וכמ"ש המרדכי בפרק יש נוחלין א"נ בכופר ובזרוע ולחיים דאליבא דכ"ע הוי ראוי וכמ"ש הרמב"ן בחידושיו פרק מי שמת א"נ כשירשו מאחר בגוונא דלא מצו למימר מכחו קא אתינן כי אם מכח אביהם אבל בכה"ג דמצו למימר האחים מכח אבוה דאבא קא אתינן הוא תימה בעיני ועיין בג"מ (דף י"ו) שעמד בזה והניח הדבר בצ"ע. ודע שאף דהמרדכי והרא"ש ס"ל דהפרנסה גובה מהראוי הם חלוקים בטעמם דהרא"ש טעמו הוא משום דבת הוי ב"ח דאחים הא אילו היתה ב"ח דאב לא היתה גובה מהראוי. והמרדכי ס"ל דדוקא בכתובה אמרו דאינו גובה מהראוי משום דמקולי כתובה שנו כאן אבל פרנסה גובה מהראוי כדין כל חוב דס"ל דב"ח גובה מהראוי ועיין בנ"י פרק המוכר את הבית (דף קל"ו) שכתב דכתובה שכתוב בה נכסי לא שקלי מהראוי. ובדברי המרדכי שכתב דכתובה ותנאי כתובה אינו גובה מהראוי אבל פרנסה גובה קשיא לי מההיא דאמרינן בפרק מציאת האשה (דף ס"ח:) א"ר הונא א"ר פרנסה אינה כתנאי כתובה ושקלי וטרו מאי אינה כתנאי כתובה ואמאי לא אוקמוה לענין ראוי דמשום דאינה כתנאי כתובה גובה מהראוי. ועיין בליקוטי מוהר"ר בצלאל בפרק מציאת האשה אהא דבת ב"ח דאחי שהביא משום הרמ"ה שכתב בשם רב האיי גאון ז"ל דהיכא דלא הוה לה מידי ומת בחיי האב ואח"כ מת אביו אינה נוטלת עישור מנכסי אבי האב דאין ב"ח נוטל בראוי כבמוחזק ומסתבר כוותיה ע"כ ועיין עוד שם:

{{פורסם בנחלת הכלל}}
{{ניווט כללי תחתון}}