עריכת הדף "משך חכמה/איכה" (פסקה)

==פרק א==
===א===
'''איכה ישבה בדד העיר.''' ולא מחמת שמצאו חסרון בה ואז היתה כאשה גרושה, לא כן אך בע"כ נגלו והיתה כאלמנה שלא מחמת חסרונה עזבה אישה. ובאמת איך תהיה הפכיות כזו שמרוב עם תהיה בדד, לכן אמר הסבה שמתחילה היה ההתהפכות, '''שרתי במדינות היתה למס''', שמתחילה המשילו על עצמם מלכי רומא כידוע מעובדא דחשמונאים, וזה היתה הנסבה להגלות.

===ב===
'''בכה תבכה בלילה.''' שיש בכיה שבוכה כדי שישמעו אחרים וירחמו, ויש בכיה כאדם הבוכה על מתו שרק מחמת צערו, לכן אמר שבכייתה אינה לשמוע ולרחם עליה, שזה היתה צריך להיות יותר ביום ובאתר דשכיחי רבים, אך בכייתה מחמת צער, לכן בכה תבכה בלילה אף שאין אדם שומע, מפני מה, מפני שדמעתה על לחיה, פירוש כי אם יבכה אדם להושיעו ואחד יושיעו נקרא המושיע מוחה דמעות מעל פניו וכמ"ש ומחיתי דמעה מעל כל פנים, אבל בה אינו כן שדמעתה נשאר על לחיה כי אין לה מנחם להסיר דמעתה.

'''כל רעיה בגדו בה.''' ר"ל הרעים נעשו רעים, וזה האות כי גם בעת שלותה היו לה לאויבים מבקשים רעתה בהסתר, כידוע שאויב הונח על שונא מסתתר.

===ה===
'''היו צריה לראש אויביה שלו וכו' על רוב פשעיה.''' פירוש ששמחו שד' החריבה מפני רוב פשעיה, הוי כסילים הלא עולליה הלכו שבי לפני צר ואלה הצאן מה חטאו, ע"כ דזה רק גזירה קדומה וכדברי הקלירי איכה את אשר כבר עשהו תבע מני לשלם נשיהו.

===ח===
'''חטא חטאה ירושלים.''' פירוש שעברה עבירה ושנתה כמה פעמים, לכן הותרה לה ונעשית כדבר הקבוע ולא ידעה בושת, וכמו אשה נדה אשר עם היותה דוה בכ"ז לא תבוש כי וסתה קבוע ודבר טבעי הוא לה, כן בעוה"ר היה בירושלים להפלגת החטאים.

===י===
'''ידו פרש צר על כל מחמדיה.''' אילו זכיתם הייתם קוראים בתורה לא יחמוד איש את ארצך עכשיו כו' אתם קורין ידו פרש צר על כל מחמדיה, פירוש כי הקנאה הוא רק על החמודות שיש לחבירו אשר גם אצל החומד נחשב זה לחמודות, לא כן דברי תורה הנחמדים מזהב, אצל האומות אינם חמודות ואדרבא לטורח ועמל יחשב אצלם המתיגע בם, ובכ"ז מפני כי המה יודעים אשר אצל ישראל המה חמודות לכן יגזרו על ביטול תורה, וזה שאמר אלמלא זכיתם הייתם קוראים כו' ולא יחמוד איש את ארצך אף הארץ שאצל האומות המה נחמדים יותר מאצלך, ועכשיו אתם קורין ידו פרש צר על כל מחמדיה שרק אצלה המה חמודות, והיינו התורה ומצות.

===יב===
'''לא אליכם כל עברי דרך כו' אשר הוגה ד' ביום חרון אפו.''' הכוונה כמו שאמר במדרש וכי אומות העולם אינם חוטאים אלא ישראל חטאו ולקו ואוה"ע אינם לוקים. והתירוץ אמאי לוקים פשוט שישראל מצווים ואוה"ע אינם מצווים. והנה ביבמות מ"ז ע"ב אמר מפני מה גרים מעונים בעוה"ז ששהו להתגייר, א"כ אמאי אין האומות לוקים שלא נתגיירו, ופשוט דעל מצוה כזו שלא הכניסו עצמם לחיוב אמרינן דבעידן ריתחא נענשין עליה, וא"כ כשמקבלין עליהן תרי"ג מצוות ואינן מקיימין קצת בעידן ריתחא נענשין על ששהו להתגייר. והנה בפרק במה מדליקין אמר על שעשיתם פתחי בתים כמחתרת וכיו"ב שלא הכניסו עצמם לחיוב, וא"כ כי הוה עידן ריתחא על המצות שנצטוו נענשין גם על שאר מצות שלא הכניסו עצמן לחיוב, וזה שאמר לא אליכם כל עוברי דרך (עוברי דרכה של תורה, מדרש) הביטו וראו אם יש מכאוב כמכאובי כו' דאף בדברים שאנו שניהם שוין שלא הכניסו עצמן לחיוב, אשר הוגה ד' ביום חרון אפו בעידן ריתחא דעונשין עליה. ודו"ק.

===יג===
'''ממרום שלח אש בעצמותי.''' ד"א וצדקתך אלדים עד מרום אלו שני המאורות כדאיתא בפ' משפטים במדרש בקרא דאם כסף תלוה, הלבנה לוה מן השמש והשמש לוה מן הלבנה שנאמר שמש ירח עמד זבולה, והמאורות עושין צדקה זה עם זה, וזה צדקתך עד מרום שבמרום עושין צדקה זע"ז.

===טז===
'''גיטין''' פ' הניזקין אמר ר"י אמר רב מאי דכתיב עיני עיני יורדה מים מעשה בבנו ובת של ר"י כו'. הביאור עפ"י מה דאיתא בירושלמי מעשר שני א"ל חמי חד עינה נשקה חברתה א"ל ההוא גברא לאחתיה הוא חכים, וכן איתא הך עובדא ברכות דף נ"ו, וזה שאמר שעין אחת בוכה על השניה ויורדה מים על השניה, וזה אח ואחות בן ובת ר"י. ופשוט.

===יז===
'''צוה ד' ליעקב סביביו צריו היתה ירושלים לנדה ביניהם.''' ע"ד דאמרינין בערבי פסחים נדה ההולכת בין שני אנשים או הורגת אחת או עושה מריבה ביניהן, וזה סביביו צריו והיא כנדה ביניהן, וזהו הצלה לישראל בארצות פזוריהם. והבן.