עריכת הדף "
משאת המלך/תהילים/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==א== '''אשרי האיש''' (א א) '''בילקוט''' שמואל {{ממ|[[ילקוט שמואל/פ|רמז פ']]}} איתא דבשירת חנה מרומזים כל הי"ח ברכות, והעירני ח"א מפני מה לא נרמז שם גם ברכת על הצדיקים, [ואמנם ברכת ולמלשינים נרמזה שם משא"כ ברכת ועל הצדיקים], ועוד קשיא מה שהקשה המהרש"א במגילה {{ממ|[[מהרש"א - חידושי אגדות/ברכות/יז/ב|י"ז:]]}} על הא שאמרו בגמ' שכל הי"ח ברכות מישך שייכא, דלכך ברכת על הצדיקים לאחר ברכת ולמלשינים משום דכתיב {{ממ|[[תנ"ך/תהילים/עה#יא|תהלים ע"ה י"א]]}} וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, ע"ש. והק' המהרש"א הרי ברכת ולמלשינים תיקנו רק לאחר זמן, וא"כ קודם שתקנוה צריך טעם מפני מה על הצדיקים לאחר ברכת השיבה שופטינו, ע"ש. והנה יש לי עוד להק' וזו קשה מהראשונות דבילקוט אסתר {{ממ|[[ילקוט שמעוני/אסתר/תתרנד|רמז תתרנ"ד]]}} בדילטוריא של המן איתא שבאים לביהכנ"ס ומברכים על הכנעת הזדים, וקשה טובא הרי ברכת ולמלשינים תיקנו רק בזמן שמואל הקטן, ואיך יתכן לומר שהמן שהיה בזמן אנשי כנה"ג אמר שמברכים על הזדים. '''ונראה''' דבתקנת אנשי כנה"ג היתה ברכה אחת גם על הכנעת הזדים וגם על הצדיקים, ומילתא בטעמא הוא דמאחר דכתיב וכל קרני רשעים אגדע תרוממנה קרנות צדיק, הרי לעולם מפלתן של רשעים והרמת קרן הצדיקים חד ענינא הוא, [וכמו שמצאנו כמו"כ ענין אמלאה החרבה, וכן ארור המן וברוך מרדכי, תריד ופרקת עולו וגו'] ושמואל הקטן חילק ברכה זו ותיקן ולמלשינים ברכה בפנ"ע. ומעתה הכל מיושב שבשירת חנה במה שנרמז ברכת למלשינים הרי נרמז כבר בכך כל הברכה גם ועל הצדיקים, וכן קושי' המהרש"א נמי ניחא דלעולם אף קודם שמואל הקטן היה ענין הזדים לאחר המשפט, וכן ניחא מה שאמר המן שמברכים מכניע זדים. [וידידי הגרמ"מ שולזינגר שליט"א הביא יישובנו זה למרן הגרי"י קניבסקי זצ"ל והסכים שכן צ"ל ונראה.] '''והנה''' אמרו בברכות {{ממ|[[בבלי/ברכות/ט/ב|ט':]]}} דלכך תקנו לומר יהיו לרצון לבסוף משום דדוד אמר יהיו לרצון לאחר י"ח ברכות, והקשו י"ט פרשיות איכא, ותי' אשרי האיש ולמה רגשו גוים חדא פרשא היא, ע"ש. וי"ל מעתה דכל כמה שהיו י"ח ברכות היה זה כנגד המנין שב' הפרשיות כחדא, ולאחר שתיקנו ולמלשינים לברכה בפ"ע וכנ"ל היינו לפי דחשבינן לב' הפרשיות נפרדים, ואף הדברים מכוונים דבתחילה היה מפלתן של רשעים והרמת קרן צדיקים חדא ברכה, וזהו כנגד למה רגשו גויים ואשרי האיש דהוו חד פרשה לחברם לענין אחד, ואילו למנין דמנאום בב' פרשיות ה"נ גם תקנו דברכת ולמלשינים היא ברכה נפרדת. {{ניווט כללי תחתון}} {{משאמ}}
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף