עריכת הדף "משאת המלך/במדבר/טו" (פסקה)

==לד==
'''ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו''' (טו לד)

'''אמרו''' בב"ב {{ממ|[[בבלי/בבא בתרא/קיט/א|קי"ט.]]}} ויודע היה משה רבינו שהמקושש במיתה שנאמר מחלליה מות יומת, אבל לא היה יודע באיזו מיתה הוא ימות, וב[[תוספות/בבא בתרא/קיט/א|תוס' שם]] הקשו דלמה נסתפק משה היה לו לדונו בחנק, דכל מיתה האמורה בתורה סתם היא חנק, ובחי' מרן רי"ז עה"ת הקשה על דבריהם דהרי אכתי הא לא נקבע במה תהא מיתתו, וא"כ אין שייך בזה האי ילפותא דכל מיתה האמורה בתורה סתם היא חנק, יעוי"ש.

'''והנה''' הגרי"ז תפס דהאי כל מיתה האמורה בתורה סתם היא חנק זהו מעין ילפותא, ולפיכך שפיר תמה אתוס' דכל דלא נקבעה מיתתו א"כ ל"ש האי ילפותא, אמנם אם נימא דאי"ז כעין ילפותא, אלא פירושא דמיתה האמורה בתורה סתם היינו דלא נקבע לו מיתה, ולפיכך ע"כ נידונו בחנק שהיא הקלה שבמיתות ב"ד דא"א להחמיר עליו במיתה חמורה, א"כ צדקו התוס' בקושי', דכיון דמ"מ יודע היה משה שהמקושש במיתה, א"כ אפשר לדונו ככל המחוייב מיתה סתם, דאף שלא נקבע לו מיתה מ"מ מיתתו בחנק.

'''וע"ש''' עוד בהגרי"ז שהוסיף לתמוה דגם אין זה בכלל מיתה האמורה בתורה סתם, כיון דלא נשלמה עדיין פרשת מחלל שבת, והרי יתכן דעוד יתפרש בו מיתה מסוימת וכמו שאכן נאמר לבסוף שהמחלל שבת דינו בסקילה.

'''אמנם''' נראה למש"נ דכל שלא נקבעה לו מיתה ה"ז נמי בכללא דסתם מיתה בחנק, א"כ גם זה מיושב דלעולם היה הדין נותן שאע"פ שמיתתו בסקילה, מ"מ לא יתכן לחייבו בעונש סקילה שהרי לא הותרה לסקילה, ורק מדין הוראת שעה נתחייב המקושש סקילה אע"פ שלא הותרה לסקילה, וא"כ אי דלית מינה הוראת שעה נמצא דינו הוא רק חיוב מיתה ואין לו החיוב המסויים דסקילה, וא"כ הק' התוס' היטב כיון דאכתי לא היתה הוראת שעה דסקילה, א"כ הרי הוא השתא על עיקר דינו מיתה סתם, וא"כ למה נסתפק משה ולא הרגו בחנק כדין סתם מיתה האמורה בתורה. [עיין מש"כ עוד בענין מקושש בשמות {{ממ|[[תנ"ך/שמות/כא#יט|כ"א י"ט]]}}].