עריכת הדף "מראי מקומות/סוכה/ז/ב" (פסקה)

== אמר רבי יוחנן: סוכה העשויה ככבשן, אם יש בהקיפה כדי לישב בה עשרים וארבעה בני אדם כשרה, ואם לאו פסולה ==
ומבואר שניתן לעשות סוכה עגולה רק שיהא בה כשיעור וכן פסק הרמב"ם והשו"ע.
  
אמנם מעניין לציין מש"כ בס' גליוני הש"ס וז"ל: סוכה העשוי' ככבשן כו' כשיר'- בס' הפרדס לרש"י ה' סוכה סי' קפ"ז כ' סוכה עגילה פסולה ועוד שם סי' קפ"ח וצריך לסוכה שתהא צילתה מרובה מחמתה ושתהא מרובעת עכ"ל וצ"ע דמדוע פסק דלא כר' יוחנן. ע"כ. וכן מצאתי נמי שכתב בספר הלכות קצובות (הלכות סוכה אות ב) שכתב: וצריך לסוככה שתהא צילתא מרובה מחמתה ושתהא מרובעת וכו'.

ועיין עוד בשו"ת אפרקסתא דעניא (חלק ב - אורח חיים סימן צח) שהאריך והרחיב אם כשר הדבר לעשות סוכה בעלת שלש דפנות במשולש, דהיינו בעלת ג' זויות, וחללה גדול. או"ד בעינן דוקא צורת מרובע. 
וכתב דלכאורה הדבר פשוט דלא בעינן צורת מרובע, דהרי קי"ל דסוכה עגולה אם יש בה כדי לרבע ז' טפחים על ז' טפחים אף על פי שא"ל זויות הרי זה כשרה. (רמב"ם הל' סוכה פ"ד ה"ד, וטוש"ע סי' תרל"ד ס"ב) הרי דלא בעי זויות וצורת מרובע, ומה לי עגולה מה לי משולש, הרי הכל תלוי אם חללה מחזיק שיעור מרובע הצריך להכשר סוכה. והמהרי"ל בריש הל' סוכה, והובא ברמ"א סי' תר"ל ס"ה, דיותר טוב שיעשה אדם ג' מחיצות שלימות לסוכה ממה שיעשה ד' מחיצות רעועות כשאין לו דפין כל צורכו. עכ"ל. ובפשיטות כונתו ז"ל ג' מחיצות כצורת חי"ת וצד הרביעי פתוח. ולפי הנ"ל לאו דווקא כצורת חי"ת, אלא ה"ה משולש וסתום.  ועי"ש מה שהאריך בזה.