עריכת הדף "מראי מקומות/סוכה/ב/א" (פסקה)

==למעלה מעשרים אמה וכו', משום דלא שלטא בי' עינא וכו'==
בספר אמרי אמת לכ"ק אדמו"ר מגור זצ"ל {{ממ|ליקוטים עמ' 118}} מביא: הרב מניישטט רבי יצחק צבי לוינסון ז"ל הקשה הלא אי' בגמ' {{ממ|[[בבלי/בכורות/נד/ב|בכורות נ"ד ע"ב]]}} דשיתסר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה, השיבו אדמו"ר זצ"ל דבריטב"א אי' דעד עשרים אמה רואים כשאין מתכוונים, אבל כשמתכוונים לראות אפשר לראות יותר. ע"כ.

ויש לציין דבתפארת ישראל ({{ממ|משניות בכורות הנ"ל}} כתב לפרש מ"ש דשיתסר מיל קא שלטא ביה עינא דרועה, היינו כשהרועה עומד באמצע הט"ז מיל יוכל להשגיח לכאן ולכאן בארץ מישור ע"ש. ולפי פירושו יוצא דבר חדש, דשיעור מרחק הראייה הוא שמונה מיל בלבד והוא דבר חדש.

ובפסקי תשובה {{ממ|סי' קסז}}{{דיוק מקור|באיזה חלק?}} העיר בענין זה ממש"כ בר"ה {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/כב/ב|כ"ב ב']]}} משיאין משואות כו' עד שהוא רואה את חבירו שהוא עושה כן בראש ההר השני. ושם {{ממ|[[בבלי/ראש השנה/כג/ב|כ"ג ב']]}} בגמ' איתא אמר ר' יוחנן בין כל אחת ואחת שמונה פרסאות. הרי שהיו רואין ממרחק של שמונה פרסאות.

וכתב הגאון ר' דוד יואל ויס שליט"א בקובץ מקבצאל {{ממ|שנה ד' קו' ז' ע' קכה}}: לדעתי אין ראיה משם, דשאני משואות שמדליקין בלילה, שזה אפשר לראות אף ממרחק גדול, משא"כ סתם ראייה ביום. וחוץ מזה נראה דמ"ש בין הר להר היה שמונה פרסאות, היינו כדי לילך מהר להר, כדמוכח ממאי דפריך והא האידנא טובא הוו, ומשני אסתתומי אסתתום להו דרכי. פירש"י שהולכין דרך עקלתון ע"ש. אבל איה"נ שבמדידה אוירית יכול להיות שאין בין הר להר רק ד' או ה' פרסה.

<noinclude>{{ניווט כללי תחתון}}</noinclude>