עריכת הדף "
מראי מקומות/נדרים/ב/א
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== הקדמה == ;נדרי הקדש ונדרי איסור כתבו הראשונים {{ממ|[[ר"ן/נדרים/ב/א|ר"ן]], הריטב"א והנמוקי יוסף}} שבכלל נדרים שני מינים, נדרי הקדש ונדרי איסור. ונדרי הקדש שייכים רק בדבר שלו ואיסורו כולל כל אדם, ונדרי איסור שייכים אף בחפצי אחר לאוסרם עליו (או בחפצי עצמו לאוסרם על מי שירצה). גם הרמב"ם בריש הל' נדרים כתב: הנדר נחלק לשתי מחלקות, החלק הראשון הוא שאיסור אדם על עצמו וכו', והחלק השני הוא שיחייב עצמו וכו'. דיני החלק הראשון הם שאנו מבארים בהלכות אלו, אבל דיני נדרי הקדש ומשפטיהם כולם יתבארו במקומם בהלכות מעשה הקרבנות, ע"כ. ודקדקו האחרונים {{ממ|ראה ישועת דוד}} שאף אם הראשונים דרכם בכך לבאר ענין הנדרים, הרי שהרמב"ם דרכו להביא הלכות פסוקות וצ"ב מדוע הזכיר בדיני נדרים את נדרי הקדש. ורצו ללמוד מדברי הראשונים שהגדרת 'נדרי איסור' יש בה בדומה ל'נדרי הקדש', יעו"ש. עוד כתב הר"ן: ונדרי איסור הם באחד משלשה דרכים, עיקר הנדר, וכינויו, וידות. ובמשנתו נזכרו כינויי נדרים וידות ויתבארו במקומם. === דין התפסה בדבר הנדור === ;אם עיקר הנדר בהתפסה ובעיקר הנדר אמרו בגמרא בשבועות {{ממ|[[בבלי/שבועות/כ/ב|כ:]]}} דמדאמר קרא כי ידור נדר לה' דרשינן עד שידור בדבר הנדור ולא בדבר האסור. ונתבאר בדברי הגמרא ענין התפסה. ונחלקו הראשונים בגדרה של התפסה זו, ואם עיקר הנדר הוא בהתפסה דוקא, והאחרונים ביארו שורש מחלוקתם, וכמו שיתבאר. הר"ן וה[[מאירי/נדרים/ב/א|מאירי]], וכן המשנה למלך {{ממ|[[משנה למלך/נדרים/א#א|נדרים פ"א ה"א]]}} בדעת הרמב"ם, נקטו שעיקר הנדר הוא בין שהתפיסו ובין שלא התפיסו, אלא שאם התפיסו צריך שיתפיסנו בדבר הנדור ולא בדבר האסור. ונדר בלא התפסה פירשו הר"ן שאמר 'דבר זה אסור עלי', ובהתפסה הוא שיאמר 'הרי ככר זה עלי כקרבן' [ומבואר בר"ן שדי בהתפסה בלי הזכרת האיסור, ובר"ן להלן {{ממ|[[ר"ן/נדרים/יד/א|יד. ד"ה אמר קרא]]}} מבואר שבכה"ג אינו אלא יד. יעויין ב[[שלמי נדרים/נדרים/ב/א|שלמי נדרים]] שעמד בסתירה זו, ויעויין להלן]. אמנם ה[[פירוש הרא"ש/נדרים/ב/א|רא"ש]] כתב שעיקר נדר האמור בתורה הוא שמתפיס החפץ בדבר הנאסר ע"י איסור פה, כגון קרבן או הקדש, וכ"כ הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/נדרים/ב/א|ב.]] ו[[ריטב"א/נדרים/יד/א|יד.]]}}, וכ"ה בדברי הראשונים בשבועות. גם הר"ן בשבועות {{ממ|[[ר"ן על הרי"ף/שבועות/ח/א|ח. מדפה"ר]]}} כתב דעיקר נדר האמור בתורה היינו שתלאו בדבר הנדור כו' שעיקר הנדר בהתפסה הוא, ואע"פ שאם לא התפיסו חייל, ההוא מדין יד הוא דמהני. ובמל"מ {{ממ|[[משנה למלך/נדרים/א#ז|נדרים פ"א ה"ז]]}} הקשה שסתר דברי עצמו, והניח בצ"ע. והקר"א {{ממ|[[קרן אורה/נדרים/יב/א|יב.]]}} והחת"ס {{ממ|[[חתם סופר/נדרים/יב/א|שם]]}} יישוב שבשבועות קאמר לה בדעת הרי"ף, וליה לא סבירא ליה. ;חקירה בגדר התפסה אי הויא גילוי על איסורו או צורה בחלות האיסור ובביאור מחלוקתם כתבו האחרונים בהקדם מה שיש לחקור בגדר התפסה, אם הוא אך גילוי דעת לאיסור שחפץ להחיל, אך חלות האיסור נעשה בעצם דיבורו שאומר שיהיה דבר זה אסור, או שאופן חלות האיסור הוא במה שמתפיס הנדר בדבר הנדור, וכדרך שדימה הר"ן בשבועות את ענין התפסה לתמורה, שממיר בהמה בבהמה. וביארו האחרונים שאם בעינן התפסה דוקא הוא משום שהתפסה עניינה כעין תמורה, שמתפיס הקדושה מדבר לדבר, ואילו אי לא בעינן התפסה ע"כ שחלות הקדושה חלה מכח איסורו, וכל דבריו הם גילוי לאיסורו, ואדרבה אם מפרש איסורו בלי התפסה מהני. ואמנם גם לדעת הר"ן שעיקר נדר אפשר אף בלא התפסה, אפש"ל שאם מתפיס אזי נעשה הנדר באופן אחר בדרך של תמורה, ושני דינים אלו ישנם בנדרים. ובדרך זה ביארו האחרונים כפל הדין במשנה לענין נדרים ולענין חרמים, וכמו שיבואר להלן. ואפשר לתלות בדבר זה מה שנראה מתוך דברי הר"ן שאם התפיס בלא הזכרת האיסור מהני, ולהלן משמע שהוא אך מדין יד. והיינו שאם הוא אופן חלות הנדר, י"ל שצריך גם להזכיר האיסור וההתפסה מועלת להגדיר צורת חלות האיסור. אך אם אינו אלא גילוי לדעתו הרי עד כמה שמזכיר את האיסור, התפסה למה לי, ולכך נקט הר"ן שהתפסה היינו בלא הזכרת האיסור. ;בטעם דין התפסה בדבר הנדור ולא בדבר האסור ובדין התפסה בדבר הנדור דוקא ולא בדבר האסור, ביאר הריטב"א {{ממ|[[ריטב"א/קידושין/נד/א|קידושין נד.]]}} שהוא משום שנדר הוא איסור חפצא ואילו איסורי תורה הם איסורי גברא, ולא שייך להתפיס בהם. וב[[ידות נדרים/נדרים/ב/א|ידות נדרים]] כתב טעם אחר שהוא משום שנדור איסורו בא מצד האדם וכנדר זה שאדם רוצה להחיל איסור מצד דיבורו, ואין להתפיסו בדבר האסור שהוא אסור מצד התורה ולא מצד האדם. ויש שתלו טעמים אלו בחקירה הנ"ל, שאם התפסה היא גדר באופן חלות הנדר שמעתיק הקדושה כעין תמורה, לכך בעינן שתהיה ההתפסה דוקא בדבר האסור בחפצא שיש בו חלות איסור בגוף החפץ. משא"כ אם הוא רק גילוי לאיסור, לא די בטעם זה שכן סו"ס יש גילוי לאיסור שרוצה להחיל, אלא דמ"מ צריך להתפיס בדבר הנדור שהוא בדומה לאיסור שרוצה להחיל מצד האדם. ;התפסה בשבועה והרא"ש בדבריו כתב שהתפסה היא שמתפיס בדבר הנאסר ע"י איסור פה כגון קרבן או הקדש או שנשבע עליו, ומבואר שהתפסה בשבועה מועילה. אמנם הראשונים בשבועות חלקו עליו בדבר זה. וה{{ממק|רש"ש}} וה{{ממק|שלמי נדרים}} תמהו על הרא"ש מדברי הגמרא בשבועות שם {{ממ|[[כ.]]}} שמבואר שלא מועילה התפסה בשבועה כיון דהוא איסור גברא. ויש שתלו מחלוקת זו בחקירה הנ"ל כי אם גדר התפסה היא בהמשכת האיסור, הרי שבדבר שהוא איסור גברא אי אפשר להתפיס, וכנ"ל. משא"כ אם גדר ההתפסה הוא רק גילוי בעלמא, והתפסה בדבר האסור לא מועילה כיון שהוא איסור שחל מן התורה, הרי שבועה הוא איסור החל מצד האדם ושפיר אפשר להתפיס בו. וברא"ש בשבועות {{ממ|[[רא"ש/שבועות/ג/י|פ"ג סימן י]]}} כתב שאפשר לעשות איסור חפצא בשבועה, ולפי"ז יש שביארו בפשטות שלכך נתכוון גם כאן באומרו שהתפסה אפשר לעשות בדבר שנשבע עליו, דהיינו באופן שהוא איסור חפצא. ;התפיס בדבר האסור והזכיר את האיסור והמל"מ {{ממ|[[משנה למלך/נדרים/א#ז|נדרים פ"א ה"ז]]}} הביא דברי מהרלנ"ח {{ממ|[[שו"ת מהרלנ"ח/אבן העזר/כז|אה"ע סימן כז]]}} שהאומר לאשתו 'הרי את אסורה עלי כאמא' חל הנדר אף שהתפיס בדבר האסור, כיון שהזכיר האיסור. וכתב המל"מ לתלות דין זה במחלוקת הראשונים הנ"ל בנודר בלא התפסה אם הוא עיקר הנדר או יד. שכן אם הוא מדין יד, אין מקום לדברי מהרנ"ח, שבדין יד אנו גומרים את דיבורו כאילו התפיס בדבר הנדור, אך כאן שגמר דבריו, מה לנו ולצרה זו לגמור דבריו באופן שהוא לא גמרם. אמנם לדברי הר"ן כאן שאף נדר בלא התפסה הוא עיקר הנדר, א"כ יש לומר שכשמזכיר איסור הרי אף בלא ההתפסה היה חל נדרו, ולכן אף שהתפיס בדבר האסור חל נדרו. ועדיין יש לבאר דברי מהרלנ"ח שהרי הוא מפרש שרוצה שנדרו יחול בהתפסה ויאסר עליו כאמא, ומפני מה יחול הנדר. ;מעילה בנדר שלא בהתפסה הרמב"ם {{ממ|[[רמב"ם/מעילה/ד#ט|מעילה פ"ד ה"ט]]}} כתב, יש מעילה בנדרים, כיצד, האומר ככה זו עלי קרבן או הקדש ואכלה, מעל. הרי שהעמיד דין מעילה בנדרים בנדר בהתפסה. ובמל"מ {{ממ|[[משנה למלך/מעילה/ד#ט|שם]]}} הסתפק אם יש מעילה בנדרים, בנדר שלא בהתפסה. וכתב לתלות דין זה במחלוקת הנזכרת אם נדר שלא בהתפסה הוא מדין יד או מעיקר הנדר. כי אם בלא התפסה מהני מדין יד, הלא ודאי שיהיה בנדר זה מעילה כבנדר בהתפסה. אך לדעת הסוברים שנדר בלא התפסה מועיל מעיקר הנדר, יש לומר שדין מעילה הוא רק בנדר בהתפסה שהוא מתפיס בהקדש או בקרבן ומחיל קדושתם על חפץ פלוני, משא"כ במחיל איסור סתם בלא התפסה י"ל שאין בו דין מעילה. ;דעת התוספות בדין התפסה ה[[תוספות/נדרים/ב/א|תוספות]] כתבו: דעיקר הנדר הוא כשמתפיס החפץ בדבר הנדור, כמו דאמר הרי עלי ככר זה כהקדש, ועל ככר אחר אומר יהא כזה, זהו נדר כו'. ובפשוטו נראה שלפי דעתם לא סגי בהתפסה שמתפיס ככר זה כהקדש, רק התפסה שהיא עיקר הנדר היינו התפסה של 'זה כזה', שאומר על ככר אחר יהא כזה. וב{{ממק|שלמי נדרים}} תמה למה הוצרכו לצייר בככר השני, סגי היה להם לנקוט עיקר הנדר בבכר הראשון שאמר 'הרי זה כהקדש'. ואדרבה הככר השני שהתפיסו בראשון אינו עיקר הנדר אלא 'מתפיס בנדר'. וכמו שכתב רש"י בשבועות {{ממ|[[רש"/שבועות/כ/ב|כ:]]}}: האי תנא לאו במתפיס בנדר איירי אלא בעיקר נדר איירי וכו' וה"ד מיתפיס כגון שלא פירש הרי עלי שלא אוכל בשר, אלא אמר הרי עלי יום זה כיום שמת בו אבא. הרי שבאופן שמתפיס זה כזה אינו עיקר נדר אלא מתפיס בנדר. ולכן כתב השל"נ להגיה בדבריהם: ואם על ככר אחר אומר יהא כזה, הוי יד לנדר או מתפיס בנדר. וא"כ כוונת התוספות כדעת שאר הראשונים.
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף