עריכת הדף "מעשה רקח/מכירה/ג" (פסקה)

== א ==

'''נקנין במעות דין תורה.''' הרב לח"מ ז"ל פלפל בדברי רבינו [הרבה איך פסק], וישבם עפ"י דברי התוספות ז"ל, ועוד יש לדקדק ממקומות אחרים, וכבר כתבתי הנראה לענ"ד בפרק ד' דאיסורי מזבח עיי"ש, ובשו"ת בנימין זאב סי' נ"ד הביאו הכנסת הגדולה ז"ל, הכריח דכל מקום שאמרו מעות סתם, כולל בין מעות של כסף או מעות של זהב או מעות של נחשת, זולתי היכא דפירש עיי"ש, והוא מבואר, דאם היא חתיכת כסף או זהב או נחשת ואפילו מטבע שעדיין חסר הצורה, אנקא בלשון חז"ל כדאיתא בפרק הזהב, הוי ליה מטלטלין ואינן בכלל מעות.

'''אבל חכמים תקנו וכו'.''' יש להסתפק, דאף שתקנת חכמים היא שהמעות לא יקנו, אם התנו ביניהם המוכר והלוקח שיקנו במעות לבדן, מה דינו, מי נימא כיון שכל תנאי שבממון תנאו קיים, מהני תנאם, או לא, ודבר זה מצאתיו להדיא בבית יוסף חו"מ סי' קצ"ח שכתב וז"ל: ונראה לי, שאם התנו שתגמר קנייתם במעות מכרן קיים ואין אחד מהם יכול לחזור בו, וכדאמרינן גבי קרקע דאי אמר אי בעינא בכספא אקנה קנה, וכמו שכתבתי בסי' ק"צ ע"כ, אמנם הרב ש"ך ז"ל שם שדא ביה נרגא מההיא דפרק אע"פ דף נ"ו [ע"א], דלרבי יהודה דהלכתא כוותיה [סובר דאף בדבר של ממון אם מתנה על דבר שתקנו חכמים תנאו בטל וכדאמר] כתובה דרבנן וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה עיי"ש, וההיא דקרקע שהביא הב"י שאני, דכיון דמהתורה הקרקע נקנה בכסף מהני תנאה, אבל [גבי] מטלטלין דחז"ל תקנו משיכה והגבהה, לא מהני תנאה לבטל דברי חז"ל, דהחמירו בהם יותר משל תורה, וכעין דמות ראיה הביא מדברי התוספות ז"ל שם, בבתי תירשני במקום שיש לו בן וכו', ושכן מצא בהריטב"א ז"ל להדיא עיי"ש.

'''ולענ"ד ''' אם הריטב"א ז"ל סבירא ליה היפך הבית יוסף ז"ל אינו פלא, אבל לחלוק על הב"י ז"ל מסוגיא ערוכה הא ודאי צריכא רבה, והדבר פשוט דלפום תירוצא בתרא דאביי התם, במלתא דשכיחא עבדו בה רבנן חיזוק, מלתא דלא שכיחא לא עבדו בה רבנן חיזוק, מעתה גם בנידון דידן הוי מלתא דלא שכיחא שיתנה האדם תנאי כזה, ועוד אני אומר דאעיקרא דמלתא הא דחז"ל עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה, הוא דוקא אחר חלות הדבר, אבל קודם שיחול מצי מתני כל מאי דבעי, דעל כי האי כלל גדול מסור בידינו כל תנאי בממון תנאו קיים, וההיא דכתובה דרבנן שהביא הש"ך ז"ל היא דוקא אחר חלות החיוב, שכן כתב רבינו להדיא פרק י"ב דהלכות אישות הל' ט', התנה עמה אחר שנשאה שלא יירשנה תנאו בטל, ואע"פ שירושת הבעל מדברי סופרים עשו חיזוק לדבריהם כשל תורה וכו', ע"כ, וכן פסק הרב בית יוסף ז"ל להדיא באבן העזר סוף סי' ס"ט בלי חולק, ודין הכתובה שאני מהטעם שכתב הרב המגיד שם, הרי דדוקא אחר שנשאה קאמר, משא"כ קודם הנישואין דאכתי אין עליו שום חיוב יכול להתנות אף אם הוא נגד התקנה שתקנו חז"ל, מעתה צדקו דברי הרב ב"י ז"ל שקודם שתחול עליהם תקנת חז"ל התנו שיהא קנוי המקח במעות דשפיר דמי, ודבריהם קיימים, והנני מוסיף עוד, שאם היה עולה בדעת הריטב"א ז"ל החילוק הנ"ל לא היה פוסק הדין ההוא כמבואר למעיין.

'''שלא יקנו המטלטלין אלא בהגבהה וכו'.''' הסכמת כל הפוסקים ז"ל, דשטר אינו קונה במטלטלין אף דאלים כמו גבי קרקעות, דבמקום שאין קונים בכסף אלא בשטר בעינן שטר דוקא כמו שכתב רבינו בפ"א ה"ד, אפילו הכי גבי מטלטלין בעינן משיכה או הגבהה דווקא, אך הרב כנסת הגדולה חו"מ סי' קצ"ח הביא משם הרדב"ז ז"ל, דבמקום שנהגו לקנות מטלטלין בשטר ערכאות של גוים הולכים אחריו, וכל שכן אם נהגו להקנותם בשטר שלנו ע"כ, ושם הביא משם הריב"ש ז"ל סי' ר"ג, דאף בשטר ערכאות אין מטלטלין נקנים, ומשמע מאותה תשובה דאף שהוא דינא דמלכותא אינו מועיל, דלא אמרו דינא דמלכותא דינא אלא בדבר שהוא לתועלת המלך, וכתב בפשיטות דהכי משמע מדברי רבינו פרק ה' דגזילה ואבידה, ובעניותי לא מצאתי ביאור דבר זה בדברי רבינו שם, גם בסוף פ"א דזכיה ומתנה כתב לשון "כל", עיי"ש, גם מדברי הרב משפטי שמואל ז"ל סי' ק"ג לא משמע הכי, אלא דבכל דבר אמרינן דינא דמלכותא דינא, ובשיורי כנסת הגדולה חו"מ סי' שס"ט בהגהת הבית יוסף אות ל"ו עד סוף הסי' הביא מחלוקת בדבר זה, וכמה פרטי דינים בדינא דמלכותא עיי"ש, ונפקא מינה להמוחזק שיכול לומר קים לי.