עריכת הדף "מזרחי/שמות/כו" (פסקה)

== א ==

'''שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני הרי ד' מינין בכל חוט וחוט אח' של פשתן ושלש' של צמר. ''' דשש כיתנ' הוא כדנפקא לן ביומא פ' בא לו כהן גדול מאי משמע דהאי שש לישנא דכיתנא הוא א"ר יוסי בר' חנינ' ואת מכנסי הבד שש דבר העולה מן הקרקע בד בבד הוא שש ואימא עמר עמרא מיפציל כיתנא נמי מיפציל אגב לקותיה הוא מפציל ושאר מיני צבעונין דתכלת וארגמן ותולעת שני עמרא הוא כדכתיב בגדי פשתים ילבשו ולא יעלה עליהם צמר ש"מ שהעבודו' החצוניו' יש בהן צמר עם פשתן ולא מין אחר ומדמפרש קרא שש באח' מן המינין ש"מ שאר המינין צמר היו וכבר הארכתי בזה בראש הפרשה הזאת בפסוק ותכלת וארגמן ע"ש. הרי ד' מינים בכל חוט וחוט אח' של פשתן וג' של צמר שכלן היו שזורים יחד כדכתיב משזר ווי"ו ותכלת במקום בי"ת כיי"ו וי' שלחני ורוחו כמו ברו' יי' וכלי זעמו כמו בכלי זעמו אף כאן שש משזר בתכלת וארגמן ותולעת שני כלן שזורין יחד: 

'''וכל חוט וחוט חוטו כפול ששה. ''' כדתני' בפ' בא לו כ"ג בגדים שנאמרו בהן שש חוטן כפול ששה ואע"ג דשש כיתנא הוא ולא מספר שש מיהו מייתורא דקרא מפיק לה דאמר קרא ויעשו את הכתנות שש וגו' ואת. המצנפת שש ואת פארי המגבעות שש ואת מכנסי הבד שש כולהו הני קראי בהדי הדדי כתיבי וי"ל למכתב שש בחד מינייהו וסגי מ"ט כתב שש בכל אחד ואחד אלא עכ"ל דלא אתי אלא לדרשא חד לגופיה דניהוי כיתנא וחד שיהא חוטו כפול שש וחד שיהו שזורין וחד לשאר בגדים שלא נאמר בהן שש וחד לעכב כו' כדאיתא בפרק בא לו כ"ג 

'''כרובים מעשה חושב כרובים היו מצויירים בהם כו'. ''' ביומא פרק בא לו כ"ג תנא משמיה דרבי נחמיא רוקם מעשה מחט לפיכך יש לו פרצוף אחד חושב מעשה אורג לפיכך יש לו ב' פרצופים ופירוש רש"י מעשה אורג שיש ליריעה שתי קירות ושתי צורות ע"י קירותיה אין דומות זו לזו פעמים שמצד זו ארי ומצד זו נשר כמו לחגורות של משי והיינו שני פרצופין אבל רוקם כצורתו מכאן כך צורתו מכאן ולפי זה האי דנקט ארי מצד זה ונשר מצד זה לאו דוקא אלא צורות בעלמא נקט משתנות זו מזו וכ"כ בפסוק ועשית פרוכת כרובים ציורין של בריות יעשה בה ושמא לזה כיון המתרגם שתרגם כרובים דכפרת ודמשכן צורת כרובים ותרגם כרובים דכפרת כרובים לא צורת כרובים אבל לא ידעתי איך כנה הכתוב שאר הצורות בשם כרובים אם פירש כרובים הוא צורת ילדים שתרגומו כרביא כמו שכתב רש"י ז"ל וכמו שהוא מבואר בפרק אין דורשין: