עריכת הדף "
מזרחי/שמות/כא
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== א == '''כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני ולמה נסמכה פרשת דינין לפרש' מזבח כו'.''' יש לתמוה למה לא פתח בטעם הסמיכות תחלה כפי הסדר וכפי מנהגו בכל מקום ואחר כך בטעם הוי"ו אבל פתח בטעם הוי"ו ואח"כ בטעם הסמיכות הפך המנהג והסדר ולמה שנה סדר המכילתא שפי' תחלה טעם הסמיכות ואחר כך טעם הוי"ו ועשה ההיפך ולמה הניח לשון המכילתא ששנו ואלה המשפטים אלו מוסיפין על העליונים מפני שהוא אומר ואלה מה העליונים מסיני אף התחתונים מסיני ותפש לשון רבי אבהו שבשמות רבה שאמר כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ואלה מוסיף על הראשונים ולמה לא הביא דברי רבי אבהו בשום אחד מהמקראות שכתוב בהן אלה שבכלן דרש ואמר אלה תולדות השמים אלה פסל את הראשונים ומה פסל תוהו ובוהו וחשך ואלה תולדות נח אלה פסל את הראשונים ומה פסל דור המבול ורבי אבהו עצמו למה אמר כל מקום שנאמר אלה וכל מקום שנאמר ואלה ולא אמר סתם כל מקום שיש בו וי"ו הוא מוסף על הראשונות כמו שאמרו גבי ואם מן הצאן וגבי וכי תשיג יד גר ותושב וי"ו מוסף לעניין ראשון ולא הזכירו הוי"ו עם המלה ועוד היכי משתמע פסול מחסרון הוי"ו עד שיאמר אלה פסל את הראשונים והלא מלת אלה בלא וי"ו אינו אלא שלילת משמעות מלת אלה בוי"ו וכיון דמשמעות אלה בוי"ו הוא להוסיף אלה על הראשונים יהיה בהכרח משמעות אלה בלא וי"ו להפסיק אלה מן הראשונים לא לפסול את הראשונים ועוד מנ"ל לרבי אבהו לומר דוי"ו דואלה המשפטים הוא להוסיף על הראשונים דילמא משום דאי כתב אלה הוה משמע לפסול את הראשונים ואי אפשר זה דהכתיב וירד ה' על הר סיני כתב ואלה בוי"ו ועוד דבלאו קרא דואלה הא נפקא לן מקרא דאלה החקים והמשפטים והתורות דכל המצות כלן מסיני נאמרו כדתניא בת"כ ופירוש מנצפ"ך צופים אמרום ששכחום וחזרו ויסדום כדאיתא במגלה ולא כללותיהן בלבד אלא אף דקדוקיהן ופרטותיהן כדתניא בת"כ מה עניין שמטה להר סיני והלא כל המצות כלן מסיני נאמרו אלא מה שמטה כו' אף כל המצות כלן נאמרו כללותיהן ודקדוקיהן מסני ועוד כיון דלעיל מיניה כתיב ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים ויאמר ה' אל משה כה תאמר כו' ואח"כ מיד פרשת משפטים ואין שם לא דבור ולא אמירה ולא צווי אלא פיסקא בעלמא למדנו בהכרח שפרשת משפטים בסיני נאמרה ולא שמשה ההפסקה אלא לתת ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה כדתניא בת"כ והביאה רש"י ז"ל בריש ויקרא ועוד למה תפש כאן דברי רבי ישמעאל שאמר מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני ואלו בפסוק שם שם לו חק ומשפט ובפסוק ויספר לעם את כל דברי יי' ואת כל המשפטים תפש ר' יהודה שאמר שבת ודינין במרה איפקוד ועוד מ"ל לרש"י ז"ל לומר דפרשת משפטים אינה כתובה על הסדר עם הפרשה הקודמת לה עד שהוצרך לומר למה נסמכה פרשת דינין לפרשת מזבח והלא לא הביא רש"י ז"ל מכל אותן שדרשו על סמיכות הפרשיות אלא אותן שאינן כתובות על הסדר שהן קרובות לפשוטו של מקרא אבל לא אותן שלא נתפרש בהן שהן שלא על הסדר מפני שאין צורך לתת טעם על סמיכותן דאם כן תן לי ערב ואם כן עכ"ל שהמדרש הזה כשהביא על סמיכות פרשיות הללו הוא מפני שסובר שאינן כתובות על הסדר ומנ"ל הא ונ"ל דהכי פירושא דהא דלא פתח בטעם הסמיכות אלא אחר טעם הוי"ו הוא משום דאין מנהגו להביא סמיכות הפרשיות אלא באותן שאינן כתובות על הסדר ומפני שאינו ידוע שהפרשה הזאת היא שלא על הסדר אלא מהוי"ו של ואלה שהוא מוסיף על הראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני שפירושו מה הדברות נאמרו מסיני במעמד כל ישראל ובקולות וברקים אף אלו כן ולא כשאר כל המצות שנתנו למשה לבדו בתוך המ' יום שעמד בהר דאם לא כן תיפוק לי מקרא דאלה המצות ואם כן פרשת משפטים גם כן בעת הדברות נאמרה ולמה נסמכה לפרשת המזבח שלא על הסדר לומר לך שתשים סנהדרין אצל המקדש בלשכת הגזית שהוא קרוב למזבח והא דכתב רש"י בפסוק ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו החקים והמשפטים שבאלה המשפטים הוא על דעת רבי יהודה שאמר גבי שם שם לו חק ומשפט שבת ודינין במרה איפקוד וחזר ואמרן בסיני מפני שכל המצות מסיני נאמרו כדנפקא לן מקרא דאלה המצות ומשום דמההיא דמכילתא דתניא ר' ישמעאל אומר אלה מוסיפין על העליונים מה עליונים מסיני אף התחתונים מסיני אין ראיה שפרשת משפטים נאמרה בעת הדברות דאיכא למימר שהוי"ו הזה הוא דומיא דוי"ו וכי תשיג יד גר ותושב ווי"ו דואם מן הצאן קרבנו שאמרו וי"ו מוסיף לעניין ראשון וילמוד עליון מתחתון ולא לעניין חשיבות שיהיו גם אלה חשובים כמו הראשונים לפיכך הוכרח להביא ראייתו מדר' אבהו דכל מקום שנ' ואלה תוסיף על ראשונים מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני מפני שמלת ואלה בתוספ' וי"ו מורה על חשיבות לעולם ואם כן אין הפרשיות הללו כתובות על הסדר וליכא למימר שפרשת המזבח נמי בעת הדברות נאמרה מדכתיב לעיל מיניה ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים וכתיב בתריה ויאמר יי' אל משה כה תאמר כו' אלהי כסף והמזבח ואם כן הן כתובות על הסדר משום דקרא דומשה נגש אל הערפל אדלעיל מניה קאי שאחר שנכתבו הדברות חזר ופירש אופן אמירתם שהיו על ידי שנגש בערפל אבל פרשת ויאמר יי' אל משה כה תאמר מילתא באנפי נפשה היא ונבואה בפני עצמה שבכל דברות ואמירות וצויים קדמה קריאה כדתניא בת"כ ולפי שאין טעם הוי"ו שבמלת אלה כטעם הוי"ו שבשאר המלות שבשאר המלות הוא כדי ללמוד עליון מתחתון או תחתון מעליון ליתו את האמור של זה בזה ואלו הוי"ו שבמלת אלה היא להשוות האחרונים לראשונים בענין השבח והמעלה והכשרות שזה אינו ממשמעו' הוי"ו לבדו אלא מהוי"ו עם מלת אלה שפירוש ואלה אלה כמו אלה ופירוש אלה אין אלה כמו אלה כאילו אמר אלה הם שראוי להשגיח בהם אבל לא בראשונים שהם פסולים ואינם נחשבים לכלום הצורך ר' אבהו להאריך בלשונו לומר כל מקום שנאמר אלה וכל מקום שנאמר ואלה ולא אמר כל מקום שיש בו תוספת וי"ו מוסיף על הראשונים וכל מקום שאין בו תוספת וי"ו פסל את הראשנים גם לא אמר כל מקום שנאמר ואלה מוסיף על הראשונים כל מקום שנאמר אלה פסק את הראשונים אלא פסל את הראשונים דליכא למימר דפסול דהכא הוא מעניין הפסקה מלשון פסל לך כדמפרשי קצת מרבואתא דלא אשכחן בשום דוכתא שישתמשו בה רז"ל בהלישנא בעניין הפסקה ועוד בהדיא אמר ר' אבהו בפסוק אלה תולדות השמים והארץ כל מקום שנאמר אלה פסל את הראשונים ומה פסל תהו ובהו וחשך שהיה בורא שמים וארץ והיה מסתכל בהם ולא היו ערבים עליו והיה מחזירן לתוהו ובוהו כיון שברא שמים וארץ האלו ערבו עליו לפיכך נאמר אלה אבל הראשונים לא היו תולדות ובפסוק אלה תולדות נח אמר אלה פסל את הראשונים ומה פסל דור המבול משמע שבפסלות ממש קמיירי ולפי שאין אנו צריכין לדברי ר' אבהו אלא להוכית ממנו שאין הפרשיות הללו כתובות על הסדר ואז יחייב לפי פשוטו של מקרא שנשים סנהדרין אצל המקדש לפיכך לא הביא דברי ר' אבהו בשאר המקומות שכתוב בהן אלה אלא במקום הזה ומזה הטעם תפש דברי ר' ישמעאל במקום הזה והניח דברי ר' יהודה ואלו בפסוק שם שם לו חק ומשפט ובפסוק ויספר לעם את כל דברי יי' ואת כל המשפטי' תפש דברי ר' יהוד' והניח דברי ר' ישמעאל מפני שלא יוכל להוכיח שהפרשיות הללו כתובות שלא על הסדר עד שיחייב מזה שנשים סנהד' אצל המקדש אלא מדברי ר' אבהו דאתו אליבא דר' ישמעאל ואי קשיא מנ"ל לר' אבהו לומר דקרא דואלה המשפטים להוסיף על הראשונים הוא דאתא דילמה משום דלא אפשר לכתוב אלה דמשתמע מיניה פסול על הראשוני' כתב ואלה ולא כתב אלה י"ל א"כ לא לכתוב רחמנא לא אלה ולא ואלה מדכתב ואלה ש"מ להוסיף על הראשונים הוא: '''לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפ' ב' או ג"פ עד שתהא סדורה בפיהם כמשנת' ואינו מטריח להבינם טעמי הדבר ופירשו לכך כתב אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לפני האדם.''' פירוש לפי שנאמר דבר אל בני ישראל ואמרת ודרשו רז"ל דבר להם ותחזור ותאמר להם ועוד כתב במקום אחר ולמדה את בני ישראל ודרז"ל מזה שהוא מחוייב לומר להם כל פ' ופ' לא ב"פ בלבד אלא אפי' כמה פעמים עד שילמדו אותו ויהיה שגור בפיהם כמשנתו שומע אני שאינו מחוייב אלא בגרסתו אבל לא שיטריח עצמו להבינם טעמי הדבר ופירושו לכן נאמר אשר תשים לפניהם כשלחן הערוך ומוכן לפני האדם לאכול אינו רוצה לומר מדה"ל למכתב אשר תלמדם וכתב אשר תשים מלשון שימו לחם אלא מדה"ל למכתב אשר תשים להם וכתב לפניה' כשה"ע לפני האוכל אבל מדכתיב אשר תשים ולא כתיב אשר תלמדם כבר דרשו בו מכאן שישראל חיבין לשנות הפרק בפיהם שאף על פי ששמעו אותו כמה פעמים עד שלמדו אותו אינם יוצאים י"ח עד שישנו אותו בפיהם מלשון שימה בפיהם שישנו אותו בפה וכן שנינו במכילתא ר' עקיבא אומר ואלה המשפטים וגו' למה נאמר לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם שנה ושלש ורבע עד שילמדו שנאמר ולמדה את בני ישראל יכול למדין ולא שונין תלמוד לומר שימה בפיהם אי שונין ולא יודעין תלמוד לומר ואלה המשפטים וגו' ערכם לפניהם כשלחן ערוך כעניין שנאמר אתה הראית לדעת מלשון ראיה וכתיב בתריה לדעת כי אני יי' הוא האלהים שהידיעה אינה אלא בטעמי הדבר ופירושו אבל בפרק כיצד מעברין תניא אר"ע מנין שחייב אדם לשנות לתלמידו עד שילמדנו שנ' ולמדה את בני ישראל מניין עד שתהא סדורה בפיהם ת"ל שימה בפיהם ומניין שחייב להראות לו פנים ת"ל ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם עשה לפניהם מלשון פנים שהם טעמי הדבר ופירושו: '''לפניהם ולא לפני כותים כו'.''' בגטין פרק המגרש ופרש"י דלפניהם קא אע' זקנים שעלו עמו להר קודם מתן תורה כדכתיב ואל משה אמר עלה וגו' פירוש שהם כלם סמוכים ומיקרו אלהים ואימעוט מלפניהם אפילו ישראלים הדיוטות וכל שכן כותים א"נ קרא דלפניהם אהאלהים דכתיב בפרשה קאי כדפריך ואם תאמר הא מלפניהם דרשינן לעיל שחייב להראות לו פנים או כשלחן הערוך ומוכן לפני האדם כעניין שנאמר אתה הראת לדעת יש לומר מדה"ל למכתב אשר תשים לפניהם ש"מ למעוטי כותים ומה שכתב הרמב"ן ודרשו לפניהם ולא לפני כותים מפני שהיה ראוי לומר אשר תשים להם כמו שאמר שם שם לו חק ומשפט ואמר לפניהם שהם יהיו הדיינים כי על השופט יבא הלשון הזה ועמדו שני האנשים אשר להם הריב לפני הכהנים והשופטים עד עמדו לפני העדה למשפט לפני כל יודעי דת ודין אינו מחוור כי כבר דרשו הלשון מעניין פנים ואפשר שהוא סובר שקול הוא ויבאו שניהם והא דנקט ולא לפני כותים ולא נקט ולא לפני הדיוטות כדתניא בפרק המגרש וכל שכן ולא לפני כותים משום דמיעוטא דהדיוטות אינו דומה למיעוטא דכותים דאף על גב דתרויהו מקרא דלפניהם קא ממעטי להו בבריתא דהמגרש מ"מ יש הפרש ביניהם דמיעוטא דלפניהם ולא לפני הדיוטות אינו אלא דלא מצו לאכפויי לבעלי הריב לבא להדיין לפניהם אבל אם רצו לבא לפניהם מותר ודיניהם דין ואלו מעוטא דלפניהם ולא לפני כותים אפילו אם ירצו לבא לפניהם להדיין בדיניהם אסור והיינו דמסיים בה שהמביא דיני ישראל לפני כותים מחלל את השם ומיקר שם עבוד' כוכבים והא דקאמר ואפי' ידעת בדין אחד שכותים דנין אותו כדיננו אינו רוצה לומר דממיעוט' דלפניהם ולא לפני כותים שמעינן בין בדנין כדיננו בין באין דנין כדיננו דבאין דנין כדיננו לא צריך קרא למיעוטא דתפוק לי משום גזל אלא הכי פירושה לא מבעיא בשאין דנין כדיננו דההוא תפיק לי משום גזל אלא אפילו בשדנין כדיננו אל תביאהו בערכאות שלהם ממיעוטא דלפניהם ולא לפני כותים אי נמי אפילו באין דנין כדיננו אצטרך קרא למיעוטא דסד"א דינא דמלכותא דינא כדאיתא בפרק קמא דגיטין ואין כאן משום גזל:
תקציר:
שימו לב:
תרומתכם לאוצר הספרים היהודי השיתופי תפורסם תחת תנאי הרישיון: ללא שימוש ציבורי וללא שימוש מסחרי (למעט בידי אוצר הספרים היהודי השיתופי, ראו
אוצר:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינכם רוצים שעבודתכם תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאוצר הספרים היהודי השיתופי יוכל להשתמש בה ובנגזרותיה – אל תפרסמו אותה פה. כמו־כן, אתם מבטיחים לנו כי כתבתם את הטקסט הזה בעצמכם, או העתקתם אותו ממקור שאינו מוגן בזכויות יוצרים.
אל תעשו שימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
הדף הזה כלול בקטגוריה מוסתרת:
קטגוריה:הועלה אוטומטית: תנ"ך ומועדים
תפריט ניווט
כלים אישיים
עברית
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
דף
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
גרסאות קודמות
עוד
חיפוש
ניווט
עמוד ראשי
שינויים אחרונים
דף אקראי
עזרה
ייעוץ כללי
בקשת ספרים
עורכים שואלים
דיווח על טעויות
צ'אט להדרכת עריכה
יש לי חידוש!
עריכה תורנית
עריכה תורנית
עזר לעורך
פורום עורכים
בית המדרש
אחרונים בפורום
פעילות המיזם
פרויקטים פתוחים
לוח מודעות
אולם דיונים
בקשות מהמערכת
בקשות ממפעילים
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף