עריכת הדף "מזרחי/שמות/יט" (פסקה)

== א ==

'''ביום הזה בר"ת. ''' במכילתא ומפרש לה רבא בשבת פ' ר' עקיבא דכ"ע בר"ח אתו למדבר סיני כתיב הכא ביום הזה באו מדבר סיני וכתיב התם החדש הזה לכם ראש חדשים מה להלן ר"ח אף כאן ר"ח ואע"ג דמההיא דפ"ק דפסחים דפריך מקרא דהחדש הזה לכם ראש חדשים ממאי דבריש ירחא קאי דילמא בד' בירחא או בה' בירחא ומשני אלא אתיא מדבר מדבר משמע דאין החדש הזה מוכרח שיהיה ר"ח כבר תרצו התוספות דאי אפשר זה שהרי בהקומץ רבה אמרו בהדיא שהראהו הב"ה למשה באצבע הלבנה ואמר לו כזה ראה וקדש והא דפריך בפסחים אינו אלא הא דרשב"ג דאמר דורשין בהלכות הפסח קודם לפסח שתי שבתות שהרי נביא עומד בראש חדש ומזהיר על הפסח ופריך ממאי דנביא בר"ח הוה קאי נהי דהקב"ה דבר עמו בר"ח דילמא משה לא אמר זה לישראל אלא בד' או בה' בירחא ומסיק אתיא מדבר מדבר ששם דבור השם למשה ודבור משה לישראל בר"ח היו כדכתיב בא' לחדש השני ויתילדו ותימה היאך היה אפשר לפרש דהקב"ה דבר עם משה בר"ח ומשה לא דבר זה לישראל עד ד' בירחא או ה' בירחא והלא במכילתא שנו בהדיא או אינו אלא הלקיחה והדבור היה בעשור ת"ל החדש הזה לכם דברו אימתי היה הדבור בר"ח כו' משמע שגם ממשה לישראל בר"ח נאמרה ולמה הוצרך לומר אלא אתיא מדבר מדבר וצ"ע ורבא דיליף לה מג"ש דהזה הזה ולא ממדבר מדבר כדיליף התם כבר כתבו התוס' משום דטפי ניחא ליה למילף הזה הזה ולא מדבר מדבר א"ק אם כן מהו זה שכתב אחר זה לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא מהו ביום הזה שיהיו דברי תורה חדשים עליך כאילו היום נתנו והא איצטריך הזה לג"ש. ושמא י"ל דה"ק לא היה צריך לכתוב אלא ביום ההוא ונילף ג"ש ממדבר מדבר אבל ראיתי שבמכילתא דרשו בו הזה הזה שיהיה ר"ח ולא דרשו בו שיהו דברי תורה חדשים ובפסיקתא שדרשו בו שיהו ד"ת חדשים לא דרשו בו שהיו ר"ח ושמא הן אגדות חלוקות ורש"י הביא שתיהן כמנהגו בכמה מקומות: